ניסיתי לתאר
אהבה
ויצא לי תיאור
דמותך.
לובן
צווארך בוסר
שפתייך רוך
שערך סומק
לחייך הבל
פיך לחישת
קולך ריח
פעימות ליבך.
הניצוץ שבעינייך
צלצול צחוקך
עדינותן של ידייך
ויופי חיוכך,
אלת האהבה...
הרגשתי שחיתוך השורות ו"הדבקת" מילה לזו שאחריה- במקום לזו שלפניה- כפי שהיה ראוי, נותנת עוד איזה ערך מוסף, או- עניין לשיר...
משחקי מילים וביטויים, נטישת המסגרת הנוקשה של הכתיבה...
אבל- קטונתי!!!
[ליצירה]
הרגשתי שחיתוך השורות ו"הדבקת" מילה לזו שאחריה- במקום לזו שלפניה- כפי שהיה ראוי, נותנת עוד איזה ערך מוסף, או- עניין לשיר...
משחקי מילים וביטויים, נטישת המסגרת הנוקשה של הכתיבה...
אבל- קטונתי!!!
[ליצירה]
כתבת פעם משהו מאוד דומה- פתיחה כמעט זהה, אם אינני טועה.
הרעיון, כבדרך כלל אצלך, טוב, חשוב ונכון, הפעם, פחות אהבתי את ההגשה, בין השאר בגלל תחושת החזרה על שירים קודמים וטובים יותר.
[ליצירה]
[ליצירה]
יפה ביותר, אם כי- אני לא הייתי מבינה- במקומה ;)
[ליצירה]
מנוף ילדותי
נשקפת בבואה
של אחר
והוא צוחק
לנגדי
חובר לקנוניית הזכרונות העמומים
ומשיל מעליו סימני בלות וחולי
בתחפושת מרושעת הוא עומד שם
ומחייך
לא נותן לי לשכוח
לא נותן לי לברוח
אל מעבר לעבר
[ליצירה]
נפלא ומופלא. כמה עוצמה, התוקף של המילים, החדשנות, הדרך בה היצירה מובילה, באלגנטיות למקומות חדשים, מפתיעים והשאגה הזו שמהדהדת גם דקות ארוכות אחרי שסיימתי לקרוא.
טוב שיש את היצירות המומלצות, כך אפשר להחשף ליצירות וותיקות וכל כך כל כך טובות (כיאה למנחם...)
תגובות