את
הפזמון של חיי
שיר אהבתי נטול הבתים
ופעם, בלילה, עת
חושך-
לא נכבה,
הדלקת לי כוכב
ובירח דהוי
קישטת שמי ימיי.
איה שחר
-
ואולי, לא היו הדברים מעולם...
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] מקסים! רעיון מובע בצורה מיוחדת, מקראית משהו, מקצב זורם, יפה מאוד! [ליצירה]
- [ליצירה] תודה :) [ליצירה]
- [ליצירה] עד שלא קראתי את התגובות ובקריאה ראשונית- אהבתי, ועכשיו- קצת פחות...... מקווה שפרשנותי שלי היא הנכונה, וכל כפל משמעות יצא תום לב... [ליצירה]
- [ליצירה] לא מבינה איך לא כולם רצים לכאן להגיב... הערה קטנה: למה לא כש.... אלא ש... לתיאור זמן עבר? [ליצירה]
- [ליצירה] לא ספיראלה, לא מדובר בהלוויה, אם כי אני סוברת כי כל אחד מתחבר לנקודה אחרת ומבין תוכן אחר ממסגרת של שיר... אביב וסתיו- קיבלתי, הפנמתי ושיניתי. - רוב תודות!!! [ליצירה]
- [ליצירה] וואו, אממממ, וואו, זה מקסים, או שזו לא המילה הנכונה, זה, זה - כ"כ טוב, אה כן, הנה - מצאתי: משובח!!! ומשכר :) ולעניות דעתי, הרצף, הוא השלד של היצירה הזו, בלעדיו- זה לא אותו הבקבוק... [ליצירה]
- [ליצירה] לא מצאתי כאן עצב או אכזבה, אלא כתיבה תמה מלב הומה ומלא... צר לי אם זה לא הובן כך... [ליצירה]
- [ליצירה] אופטימי ומלא מסרים ותובנות חיים- כשאר יצירותיך... [ליצירה]
- [ליצירה] חמוד :) אכן- שורות עידוד... [ליצירה]
- [ליצירה] אביב, או שמא סתיו-? איזה יופי צרוף. אם הבנתי נכונה, תגובה בוא תבוא, והמילים עוד יזרמו, ואם הקדמתי את זמני, ומצאתי משמעות שלא לה התכוונת, אולי זהו שכרך בשירך, שכל אחד מוצא בו את עצמו (ואולי זו רק אני...) [ליצירה]
תגובות