את
הפזמון של חיי
שיר אהבתי נטול הבתים
ופעם, בלילה, עת
חושך-
לא נכבה,
הדלקת לי כוכב
ובירח דהוי
קישטת שמי ימיי.
איה שחר
-
ואולי, לא היו הדברים מעולם...
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] ברוך השב, זה עדיין ביתך ועדיין נמצאים כאן, גם אם מעטים, שמכירים ומוקירים אותך! שיר יפה ביותר, שמחה לקרוא ממך שוב! איה :) [ליצירה]
- [ליצירה] איך אפשר שלא להגיב על זה- מדהים! [ליצירה]
- [ליצירה] מקסים! זורם, מתנגן- יפה כל כך... [ליצירה]
- [ליצירה] שי- לא הבנתי את תגובתך, הואל נא לפרש, להדגים ולנמק :) [ליצירה]
- [ליצירה] דב- ההזמנה הרומנטית היא עבורי- לתת הצעות לסיווג :) ?! שי- אולי מונולוג, אולי "קטע", לא יודעת, זה פשוט לא נקרא לי כשיר, אבל זו רק עניות דעתי, אתה יודע... קטונתי, בכל זאת... [ליצירה]
- [ליצירה] נעים לקריאה. נדמה לי שיש לכתוב "חלקת האלוהים הקטנה שלנו", וסליחה על הקטנוניות [ליצירה]
- [ליצירה] איזה כיף, יהונתן- תודה שהבנת (עד כמה שזה נשמע מגוחך לומר...) [ליצירה]
- [ליצירה] העונג שלי, תודה לכולם! [ליצירה]
- [ליצירה] זה זמן רב מדי שלא קראתי יצירה פרי עטך, אבל- האם יצירה זו לא פורסמה כבר כאן באתר. היא נראית לי מוכרת למדי?! [ליצירה]
- [ליצירה] אמנות הציטוט... אני רואה ששנינו משתנים- ולטובה!!! [ליצירה]
תגובות