את
הפזמון של חיי
שיר אהבתי נטול הבתים
ופעם, בלילה, עת
חושך-
לא נכבה,
הדלקת לי כוכב
ובירח דהוי
קישטת שמי ימיי.
איה שחר
-
ואולי, לא היו הדברים מעולם...
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] וואו, אממממ, וואו, זה מקסים, או שזו לא המילה הנכונה, זה, זה - כ"כ טוב, אה כן, הנה - מצאתי: משובח!!! ומשכר :) ולעניות דעתי, הרצף, הוא השלד של היצירה הזו, בלעדיו- זה לא אותו הבקבוק... [ליצירה]
- [ליצירה] תודה רבה, שנה טובה לכולם! [ליצירה]
- [ליצירה] העברת את השמחה וההתרגשות שבעניין, בשמחתך- נשמח גם אנו.... [ליצירה]
- [ליצירה] מקסים. אם כי אני מסופקת באם זלדה היתה מעריכה את השדרוג לשירה... [ליצירה]
- [ליצירה] זו יצירה מקסימה וקסומה, כואבת, חושפת, אמיתית ונוגעת. אני מסכימה עם מה שנכתב כאן קודם- שהבית השני, הוא לב היצירה והוא הטוב ביותר. והייתי מציעה שיפור אחד- "זה שיבוא מחר" ולא מי שיבוא וכו'... [ליצירה]
- [ליצירה] שנון וקליל, יפה ביותר! ברוכה הבאה לצל קורתינו, מצטרפת לברכות של שי (מיופה כוחי בוועדת קבלת הפנים :) [ליצירה]
- [ליצירה] איזה חמודים ומפרגנים אתם, שימחתם אותי, תודה! [ליצירה]
- [ליצירה] לא התחברתי, האם קוראים לה נוגה? אשמח להסבר, שי- לגבי המילים המודגשות ובכלל- עושה רושם של כתיבהאסוציאטיבית מתוך סיטואציה רגעית. [ליצירה]
- [ליצירה] תודה לגוד על תגובה מעמיקה, מרוממת, מעודדת ומחמיאה :) [ליצירה]
- [ליצירה] שיר נפלא, קצר, חזק, קולע ויפה! [ליצירה]
תגובות