את
הפזמון של חיי
שיר אהבתי נטול הבתים
ופעם, בלילה, עת
חושך-
לא נכבה,
הדלקת לי כוכב
ובירח דהוי
קישטת שמי ימיי.
איה שחר
-
ואולי, לא היו הדברים מעולם...
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] שי- א. וכל כך למה? ב. כנראה שלא תמיד אני כותבת על/את מה שעובר עליי באופן אישי, וזה כל היופי בליצור-לא? ליצור מציאות אחרת, שונה ולא תמיד לנסח את חיי היום-יום. ג. דווקא בשיר הזה יש שינוי מבחינתי, הפעם הוא בא ממקום מחובר יותר, מאותו צד לא מלב שעומד מנגד, אלא מלבבות מחוברים שהפכו אחד... ד. מקווה שאין כאן נימת אכזבה, איה :) [ליצירה]
- [ליצירה] זה באמת טוב... :) [ליצירה]
- [ליצירה] כמה שזה יפה!!! (קצת נבהלתי מהתגובה שפרסמת, מצד שני- היא זו שגרמה לי להכנס ליצירה ולקרוא...) זו יצירה מופלאה בעיני, אני מאוד מתחברת לצורת הכתיבה, הקיטוע מוסיף כאן מאוד! והתוכן והניסוח- כ"כ יפה!!! [ליצירה]
- [ליצירה] עצוב, מרגש, אינטימי.... לא הייתי מגדירה כשיר, אלא יצירה מסוג אחר. [ליצירה]
- [ליצירה] אותי זה לא השתיק שי, ההיפך... עוצמתי ויפה! שבוע טוב. אגב- חזרתי, כפי ששמת לב, או לא.... ואני מתכוונת להשאר פה לזמן מה, עד ההעלמות הבאה.... איה :) [ליצירה]
- [ליצירה] תודה, ריגשת אותי... [ליצירה]
- [ליצירה] משובח! כתוב נפלא, רעיון פשוט המובא לידי ביטוי בצורה נפלאה! [ליצירה]
- [ליצירה] התוכן חמוד [ליצירה]
- [ליצירה] תודה לכם- כל המגיבים על הקריאה והפרגון. ערב מקסים ופורה :) [ליצירה]
- [ליצירה] כ"כ יפה ומרגיע... [ליצירה]
תגובות