את
הפזמון של חיי
שיר אהבתי נטול הבתים
ופעם, בלילה, עת
חושך-
לא נכבה,
הדלקת לי כוכב
ובירח דהוי
קישטת שמי ימיי.
איה שחר
-
ואולי, לא היו הדברים מעולם...
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] תודה מוריה, זה שיר שהייתי צריכה שיקראו ויגיבו, בגלל כל הרגשות והעוצמות שבו. תודה. [ליצירה]
- [ליצירה] כל עוד תשאר בעניין הנותן ולא המוכר, תרוויח המון! כתוב נפלא ומעורר רגש! [ליצירה]
- [ליצירה] מנוף ילדותי נשקפת בבואה של אחר והוא צוחק לנגדי חובר לקנוניית הזכרונות העמומים ומשיל מעליו סימני בלות וחולי בתחפושת מרושעת הוא עומד שם ומחייך לא נותן לי לשכוח לא נותן לי לברוח אל מעבר לעבר [ליצירה]
- [ליצירה] קצת מסכימה איתך ונדמה, שכששיר נכתב ממקום שמח, הוא יוצא קיטש, בעוד שעצב מדשן שירים בצורה "איכותית" וטובה יותר, מה דעתך? [ליצירה]
- [ליצירה] זה מקסים בעיני. פשוט מקסים. הייתי משנה את השורה "שאינן עדיין במילון" ל- שלא נהגו על שפתיים" ואת השורה האחרונה כך: "למי אשר כמוני- אבדו מילותיו". [ליצירה]
- [ליצירה] מקסים. הדימויים מצויינים, המקצב וצורת היצירה מוסיפים. פשוט, יפה ומלא תוכן. [ליצירה]
- [ליצירה] מקסים! חי, קליל, קריא, מתנגן במקצב ממכר. משובח כמו ג'ז טוב בערב סגריר........ [ליצירה]
- [ליצירה] זה מקסים! כ"כ עדין , מלא, רגיש ויפה... [ליצירה]
- [ליצירה] טוב זה סופי- קנית אותי. אתה כותב מדהים. אמנם, יש מספר מוטיבים שחוזרים על עצמם בבירור, אבל- זה מובן, לאור העובדה שהיצירות הן פרותיו של אותו עט/עץ... (שוב- כדאי לעשות הגהה...) [ליצירה]
- [ליצירה] אז כן, חייכתי, ויותר מזה- התענגתי, על רעיון מבריק ועל ביצוע מתוחכם, על שורות מדהימות הערוכות בטעם מעודן. תן לנו עוד מזה! [ליצירה]
תגובות