את הולכת לישון.
נישארתי עם בובת הסמרטוט הישנה
חיבקתיה חזק ונזכרתי
שכשהייתי קטן
ואמא ישנה צהריים
לא הורשיתי לצאת מחדרי
וכשהגיע ערב
ריח חריף נמהל באויר.
שתים עשרה בלילה
מצאת אותי רועד מקור לבד בחושך.
>בעקובת מקחר שנשעה באוניבסטירת אנגילת, זה לא מנשה באזיה סדר אתה כתוב את האותוית כל עוד האות הרשואנה והארוחנה בקמום הכנון. השאר יוכל ליוהת בגלן שלם ואתה עיידן יוכל לרקוא בלי ביעה. זאת בלגל שנאו לא קוארים כל אות בעמצה אלא את כל המליה.
[ליצירה]
>בעקובת מקחר שנשעה באוניבסטירת אנגילת, זה לא מנשה באזיה סדר אתה כתוב את האותוית כל עוד האות הרשואנה והארוחנה בקמום הכנון. השאר יוכל ליוהת בגלן שלם ואתה עיידן יוכל לרקוא בלי ביעה. זאת בלגל שנאו לא קוארים כל אות בעמצה אלא את כל המליה.
[ליצירה]
והנה אותו הקטע (והרעיון), בשיר. כך אפשר לחסוך.
מילים הן רק סמלים
המכוונת למקור חיים,
מנוסה מבהילה.
מילים הן רק סמלים
הבעת הרגש
זעם, תסכול, אהבה.
אהבה.
אל אונות העיון מתעלת השמיעה
חיבור למה ש"היה".
מילים,
למרות שהן "רק" מילים
הן תמצית החיים.
[ליצירה]
1. אין המטרה לנכס שיר זה אליי. זוהי תוצאה של עבודה משותפת.
2. המילה נשאה היא עם שוא נע.
3. איני רואה צורך בהרחבת השיר. כך אני אוהב אותו. אם אינך אוהב- אמחוק/ אעביר אותו אליך ותעשה בו כרצונך.
בידידות
תגובות