תחת חופת השמים
חפוי ראש
ואבל
לבדו
עומד חתן מיותם
ועל פניו
תקוה מלוחה
הוא כבר לא ישבור היום את הכוס
אך לעולם לא ישכח את החורבן.
חיפושיה .כ.
-
.
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] אגב, רסיס- המשפט "קשה זיווגו של אדם וכו'" מדובר בזיווג שני, לא בראשון. וכן. הכאב הזה חזק, וצריך לחשוב עליו- אפילו שהוא חזק. כמו על כל כאב, בעצם. אני לא רואה סיבה למה הכאב שבשואה אפשר להעלות על הכתב כי "נוח" להתמודד איתו ועם הכאב הזה לא- אפשר להוריד מהליריות ולא לזרוק משפטים סתומים. היצירה יפה, וכואבת. [ליצירה]
- [ליצירה] .......... *. [ליצירה]
- [ליצירה] אוי, לא קיוויתי, כל כך קיוויתי, שאיש מהכותבים לא יהין לגרור אותנו אל תוך זה. כי זה כאב שאיננו מבינים, שלשווא ננסה לטעון כי אנו מזדהים עמו. [ליצירה]
- [ליצירה] מזעזע.. הי"ד. במהרה.. [ליצירה]
- [ליצירה] --- רסיס לילה- אף אחד לא מנסה לטעון שאפשר להזדהות עם הכאב. אבל להתעלם??? הכותבים מנסים לשתף את הגולשים במה שעובר אצלם בראש. לא במה שעובר בראש של המשפחות שאיבדו את יקיריהן. גם זה אסור? האם גדולי משוררינו לא כתבו על האבל והשכול, על השואה ועל הגבורה? מצטער - אבל אני דוחה את הגישה שלך מכל וכל. [ליצירה]
- [ליצירה] עצוב... כמה שזה עצוב... [ליצירה]
- [ליצירה] לאורי היקר... התנסחתי בצורה ממש גרועה. אני מסכים - יותר ממסכים - שהכאב הוא אחד המנועים החזקים של הכתיבה, ובלעדיו יצירות רבות לא היו באות אל העולם אלא נשארות בעולם נשמותיהם של השירים. כל שביקשתי לומר הוא: המקרה הזה כל כך כואב, שקיוויתי שאף אחד לא יכתוב עליו, כדי שלא אצטרך לחשוב על הכאב הזה, שהוא גדול מכפי הבנתי. ולך, חיפושיה - השיר שלך יפהפה. [ליצירה]
- [ליצירה] ואו... זה ממש ממש חזק ויפה. מאז הפיגוע, הספור לא יוצא לי מהראש, וכל פעם שאני נזכרת, עוברות בי צמרמורות.. שנשמע בשורות טובות... [ליצירה]
- [ליצירה] --- את החורבן האישי שלו הוא כבר עבר. הרי ידוע כמה קשה לאדם בימינו אלו לעבור תהליך ממושך של היכרות והתחברות עם אהבה שתובילו תחת החופה. ממש כפי שאומר המשפט: "קשה שידוכו של אדם כקריעת ים סוף" והנה לאחר שקרע את הים הסוער בסיעורי האהבה, נפל הוא לתוך ים סוער של צער שלאחריו מצפה עוד ים שעליו לקרוע יפה היה שירך שהעלה בי רעיון לשיר חדש :-) [ליצירה]
- [ליצירה] *. ולא נותר עוד חוץ מהשתיקה. [ליצירה]
תגובות