נשמתו אינה נשמה גדולה
ואולי אפילו לא חוצבה מתחת לכסא הכבוד.
לכן עליו לשכב על החול בעיניים פקוחות,
לבהות ברסיסים מאירים
של הכוכבים הנופלים מרקיע.
לא להצליח לתפוס.
בידיו הפרושות לרווחה
הוא ממשש לראות,
אם דבק בן אבק כוכבים
לכאורה מדובר כאן במישהו שנמא תמיד בצל של אחרים.
אולי אפילו אדם חריג בחברה. לפעמים כשמתמזל מזלו הוא מקבל מן החברה שמץ של הכרה בזכות קיומו. ברמה מסויימת זה קיים כמובן בכל אחד.
אם הבנתי נכון השיר ממחיש בצורה נפלאה את התסכול של האדם הקטן העומד מול הגודל תוך מודעות מלאה אליו, ואין בידו אלא לתפוש שביבים מעורפלים של השגה שלעולם אינם מרווים את צימאונו. אולי זהו הפער שבין השכל לנשמה.
[ליצירה]
לכאורה מדובר כאן במישהו שנמא תמיד בצל של אחרים.
אולי אפילו אדם חריג בחברה. לפעמים כשמתמזל מזלו הוא מקבל מן החברה שמץ של הכרה בזכות קיומו. ברמה מסויימת זה קיים כמובן בכל אחד.
[ליצירה]
נפלא!
אם הבנתי נכון השיר ממחיש בצורה נפלאה את התסכול של האדם הקטן העומד מול הגודל תוך מודעות מלאה אליו, ואין בידו אלא לתפוש שביבים מעורפלים של השגה שלעולם אינם מרווים את צימאונו. אולי זהו הפער שבין השכל לנשמה.
[ליצירה]
לכל המבכים.
אני דפקא שמחה שהיום זה לא כך.
זה נראה לי קצת שוקבשריותרגרועמשידוכים.
אז שכל יפי הנפש שמתגעגעים יחשבו רגע אם הם/הן באמת היו רוצים את זה במקום עוד דייט.
הבגדים הלבנים והירח והמוקסמות המרחפת הדמוי רומנטית לא מונעים מזה להיות מה שזה. בחירה באופן שקטונתי מלהבין.
תגובות