נשמתו אינה נשמה גדולה
ואולי אפילו לא חוצבה מתחת לכסא הכבוד.
לכן עליו לשכב על החול בעיניים פקוחות,
לבהות ברסיסים מאירים
של הכוכבים הנופלים מרקיע.
לא להצליח לתפוס.
בידיו הפרושות לרווחה
הוא ממשש לראות,
אם דבק בן אבק כוכבים
רעות לוי
-
מאז תשמ"א. "רוב האנשים נחמדים, סקאוט, כשאנו מכירים אותם לבסוף" [אטיקוס, אל תיגע בזמיר, הרפר לי].
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] --- ציורי עם צבע כסף כוכבי :-) [ליצירה]
- [ליצירה] אוף, אני חושש שלא הבנתי. [ליצירה]
- [ליצירה] ואווו! אהבתי מאוד. רק טעות קטנה צריך לומר "נשמתו אינה" [ליצירה]
- [ליצירה] גמני לוהבנתי. אבל זה פשוט קסוּם. [ליצירה]
- [ליצירה] מצטרף גם אני לא הבנתי. והולך לישון. [ליצירה]
- [ליצירה] לכאורה מדובר כאן במישהו שנמא תמיד בצל של אחרים. אולי אפילו אדם חריג בחברה. לפעמים כשמתמזל מזלו הוא מקבל מן החברה שמץ של הכרה בזכות קיומו. ברמה מסויימת זה קיים כמובן בכל אחד. [ליצירה]
- [ליצירה] ... תיאור של הנשמות ה"רגילות", שלנו, מול הנשמות הגדולות שמידי פעם יורדות לעולם - הצדיקים. [ליצירה]
- [ליצירה] רעיון נפלא! [ליצירה]
- [ליצירה] נפלא! אם הבנתי נכון השיר ממחיש בצורה נפלאה את התסכול של האדם הקטן העומד מול הגודל תוך מודעות מלאה אליו, ואין בידו אלא לתפוש שביבים מעורפלים של השגה שלעולם אינם מרווים את צימאונו. אולי זהו הפער שבין השכל לנשמה. [ליצירה]
- [ליצירה] נוגע, עושה חשק לחבק אותו. אהבתי מאוד. [ליצירה]
- [ליצירה] . אוי. כואב. על זה נאמר: "טובים חללי החול מחללי הקודש". [ליצירה]
- [ליצירה] . מקסים. [ליצירה]
- [ליצירה] . מראה אסייאתי... הה... [דווקא לא תפסתי עד הסוף] הקטע מבטא בצורה מעולה את המצב המצברח הזה... [שכשלעצמו הוא היה יכול להיות פחות נורא אלמלא כל ה"ידידים" שמסביב...] [ליצירה]
- [ליצירה] . [ ] [ליצירה]
- [ליצירה] . גם אני חשבתי על זה כמה זה מוזר. אבל זה עדיין לא "בהתאם לאופנה". זה החיים - מסגרות של זמנים וחגים וכו'. [ליצירה]
- [ליצירה] . שיר מדהים. אני מזדהה עם הרבה - אם הבנתי נכון את האצבע המושטת ואת האותיות שכסו בי.... דימויים נפלאים, ובעיקר אהבתי את "בחלוני עלה ריח החיים כימים ימימה". [ליצירה]
- [ליצירה] . ... [ליצירה]
- [ליצירה] . חמוד. ... [ליצירה]
- [ליצירה] . ...[דמעות בעיניי]. [ליצירה]
- [ליצירה] . יפה. [ליצירה]
תגובות