בס"ד
יום שני ה' אייר התשס"ד
שמונה בערב
ובשמונה בערב, תתם הדמעה
יתיישרו הפנים ותיעלם הממחטה
ובשמונה בערב, יזנקו זיקוקים
כדי לסתום לאורם, שברים וסדקים
ובשמונה בערב, יצאו פטישים
שיכו בהומור, עם הרבה גששים
וישמחו וירקדו וילכו למסיבות
ויקפצו וגם ישתו ויצחקו על זה וזאת
ובשמונה בערב, ישאר סתם בחור
שלא צחק או בכה, רק ראה בבירור
איך בשמונה בערב כלום לא השתנה
רק מסיכה הוחלפה בהתאם לאופנה
ושבשמונה בערב, מוכנה כבר דמעה
שנוצצת בסבלנות ולאיטה מחכה
לשמונה בערב, עוד שנה פחות יום
שם בשמונה בערב, גם היא תוחזר למקום
טובי אור נטובי
-
יליד יא אדר התש"מ (תענית אסתר הוקדמה ליום ההולדת שלי.. ולא בכדי)
בעל נטיה מפחידה לכתוב פרטים שוליים על תאריך הלידה..
ו.. עוד כמה פרטים..
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] מוכר ועם כל זה אחרי כמה זמן (דקות,שעות) השמחה מבעבעת ופורצת זכה ואמיתית. וזה בסדר. אפילו יותר מזה. כך צריך... כי אין לנו דרך (ארץ) חיים אחרת. [ליצירה]
- [ליצירה] . גם אני חשבתי על זה כמה זה מוזר. אבל זה עדיין לא "בהתאם לאופנה". זה החיים - מסגרות של זמנים וחגים וכו'. [ליצירה]
- [ליצירה] צודק. [ליצירה]
- [ליצירה] טוב מאד!! שיר זורם מאד וסימן השאלה בסוף בא במקום. אהבתי. [ליצירה]
- [ליצירה] בראבו שיר משובח עם סיום מקסים. [ליצירה]
- [ליצירה] 'סתכל על זה בצורה הזו... אם היא לא היתה אומרת את זה, היית מסיים את הסיפור בסגנון "את השיחה היא סיימה באנחה על חיי האהבה העלובים שלה ועל כך שלא מצאה את החצי שלה, דבר שעדיין לא נתן לי את האומץ לפנות אליה, לאחר כחצי שעה\ארבעים דקות האוטובוס הגיע לתחנתו, מנסה לענות אותי בכל מילי-שניה מהדרך וכך למרבה הבושה, הכאב ועוד רגשות כואבים שאפילו לא ידעתי שקיימים בלב האדם, ראיתי אותה יורדת בתחנה ופוסעת לה הרחק." טוב.. לא השקעתי מיודעמה אבל העיקרון הובן, נכון? בקיצר, c'est la vie. אה.. וסיפור יפה :-) [ליצירה]
- [ליצירה] "מתוק" זו המילה המתבקשת, נכון? :-) ומרלון ברנדו די מת כבר מ2004. ומצד שני - לפי www.imdb.com הוא עדיין הוציא פרוייקטים עד 2006, אז מי יודע - אולי הוא יוכל כחלטורה גם לדאוג לנעמה... ו... דורין? הא? [ליצירה]
- [ליצירה] גם אני התחברתי ל"חמש עשרה וארבע שנים" (למרות שאצלי זה יותר חמש עשרה ושלוש עשרה שנים...). לא למעלה ולא למטה אלא כמצליף, וכך היה מונה - אחת, אחת ואחת... [ליצירה]
- [ליצירה] אהממ... טוב, תודה :-) וחתלתול - יש בזה משהו גרוטסקי, כמובן, ועדיין זה נראה לי מתאים (גם בלי קשר לתמונה ממנה לקחתי ת'רעיון) לאווירה הסוריאליסטית הזו... בכולופן, כדי להסביר את הסיפור, האם אתם חושבים שהתוספת הזו מוצלחת יותר? ""אגב, איזו שנה זו?" הנער ענה לו והזקן הצטחק "וואו! אתה מכיר אותי למרות שעדיין לא נולדתי" והסביר "זמן לא משנה כאן במיוחד, ברגע שנכנסת לסימטה אתה שייך לכל רגע ורגע בזמן. כך נוצרות אגדות"." תודה מראש. [ליצירה]
- [ליצירה] רציתי להעיר לאלפא זה רעיון מעולה לסיפור.. קדימה - כתבי על הזרע שצמח לצד השני, בעקשנות אינסופית, עד ש.. [ליצירה]
- [ליצירה] 'אם *את* נזכרת'?? "טובי"! זה כמו "טוביה"! - אני בן! באמת... נראה לך שטובי אור נטובי יכולה להיות מותאמת-חצאיתית\מאותגרת-חנייתית\מאופרת-לא-גיא-פינסית?? נו באמת... :-) ולענינינו - לא, התכוונתי שזה מזכיר שיר מפורסם אחר שעומד לי משום מה בלתי נראה על קצה הלשון ולא מוכן לצאת... בכל אופן זה אחלה של ביצוע ובהחלט חיבבתי ת'שירש'ך (מילה מקושטת שכזו.. "ת'שירש'ך" :-)) [ליצירה]
- [ליצירה] לבלבת אותי בהתחלה.. לא הבנתי מי זה (זו?) ג'ו סוי בל עד ה"ג'ו טם".. וזה לא ז'ו? :-) [ליצירה]
- [ליצירה] רעיון נחמד... אהבתי בעיקר את ה"נו טוב, אתם יכולים להאמין בטוב ליבם העתידי של הנמרים. אני מעדיפה להאמין בבני אדם" - משפט משובח. ולהאמין בבן אדם? אני חושב שכשעושים את זה מתוך אמת (ולא פתיות של 'תביאו מישהו שאני אאמין לו') - אין הרבה דברים גדולים מזה.. [ליצירה]
תגובות