הם מחסלים את הטבע; יערות וימים כחולים, תחת קרדומם כַפים. נופים שלמים, ידם עוקרת, למען הרווחים. יערות - גשם, נסוגים מול אסקופתם הרומסת; ציוץ ציפורי - שיר, נדם נוכח כילף הַנף. מי - מעיינות זכים כיין, זרמם דֶלַח הופך. בעלי - הון, לא יעצרו לרגע; הם ימשיכו בהרס, חרף כל סכנות שבתבל. ידם, לא תעש חדל מחֶבֶל; הם לא ייסוגו, כל עוד אין ידינו לאל!