אתה תמיד מדהים אותי
כשאתה מצליח לדבר אותי
ולהאיר מקומות שטרחתי להצל.
אתה תמיד מדהים אותי
כשאני פוגעת, ובמקום להיפגע
אתה שומע מה עומד מאחורי:
לא מלים מפלחות,
לא מבט קודר,
לא עלבון צורב,
ולא טינה,
רק צורך
לזכות באישור נוסף
לאהבתך.
[ליצירה]
הא לך תגובה נוספת
קודם כל, סחטין על היוזמות שאתה לוקח כדי לקבל תגובות, ולא נח לך על זרי הציפיה. אבל ואני יכולתי להיות כמוך. אך למרות שאני תמיד משוועת לתגובות, ולא תמיד מקבלת, ודאי לא מספיק, אני דוממת את אכזבתי.
ועכשיו - שירך. אני לא בטוחה שהצלחתי להבין אותו. כלומר הוא באמת כתוב יפה, אך לא ברורה לי הסיטואציה המתוארת. האסוציאציה שעלתה לי בראש הינה הקרבת הילדים בגיא בן הינום על ידי הוריהם, ואני חוששת שמא פספסתי בענק... הינה, גם אחרי שקראתי אותו פעם שלישית.
התואיל אפוא לבאר לי, למה התכוון המשורר?
המשך יום נעים וטוב.
[ליצירה]
[ליצירה]
ואני בכלל תוהה
אם הם אכן נחנקים על ידי העניבות.
אני אישית מתקשה להאמין שלאורך זמן היו מתמידים בזה, אם היו רק נחנקים.
אני חושבת - שמעוות ככל שזה ייראה לאחרים - הם מפיקים סיפוק והנאה.
כאילו, כזה, ז'תומרת - מה אנחנו כבר באמת יודעים על עולמם הפנימי? מי שמנו?
רעיון חמוד, אך המסר לא מקובל עלי. במחילה.
[ליצירה]
אח שלי, מה פתאום החרמתם?
תראה אילו שלל תגובות קיבלת...
בכל אופן, אני קראתי - שוב, ושוב מצמתי בשפתי בהנאה מרובה.
יללא - כל היתר - עשו נחת רוח ללייזר וליוצרו!
קיראו והגיבו!
לילה טוב
אקומה נא
תגובות