אתה תמיד מדהים אותי
כשאתה מצליח לדבר אותי
ולהאיר מקומות שטרחתי להצל.
אתה תמיד מדהים אותי
כשאני פוגעת, ובמקום להיפגע
אתה שומע מה עומד מאחורי:
לא מלים מפלחות,
לא מבט קודר,
לא עלבון צורב,
ולא טינה,
רק צורך
לזכות באישור נוסף
לאהבתך.
[ליצירה]
אהבתי את הרעיון
של המקום שבו ממשיכים כל הדברים שחדלו/נשלמו - להיות.
הזכיר לי קצת את השיר, שאיני זוכרת את שמו, המתאר ליקוט של שירים שהיו, ובסופו השורות: "ואותו שמאז נעלם ולא שב אהבנו מאלף גוון".
[ליצירה]
אח שלי, מה פתאום החרמתם?
תראה אילו שלל תגובות קיבלת...
בכל אופן, אני קראתי - שוב, ושוב מצמתי בשפתי בהנאה מרובה.
יללא - כל היתר - עשו נחת רוח ללייזר וליוצרו!
קיראו והגיבו!
לילה טוב
אקומה נא
[ליצירה]
אוי, זה ממש עצוב
ואת ממש לא ריקה. גם אם את מרגישה כך. כלומר, התוכן נמצא בך, באשר את, ואין צורך למלא במשהו מבחוץ... כל מה שמגיע מבחוץ הוא זמני, רגעי וחולף.
התעצבתי מאד לקרוא, שאפילו יוצרת מלאה שכמוך, נקלעת לאחיזת העיניים הזו שהיא ריקה. את לא, ואל תיכנעי להרגשה הזו. ואולי תקראי את מה שיהודית בת עמי כתבה לי, על היצירה שלי חסרון. זה נראה לי מאד קשור...
שתהיה שבת שלום.
תגובות