אתה תמיד מדהים אותי
כשאתה מצליח לדבר אותי
ולהאיר מקומות שטרחתי להצל.
אתה תמיד מדהים אותי
כשאני פוגעת, ובמקום להיפגע
אתה שומע מה עומד מאחורי:
לא מלים מפלחות,
לא מבט קודר,
לא עלבון צורב,
ולא טינה,
רק צורך
לזכות באישור נוסף
לאהבתך.
[ליצירה]
דוד, למה אתה מתעקש
להתווכח איתי, יקירי?
הרי בתגובתי אליך כתבתי מפורשות, שאיננו עושים בריחה זו מתוך מודעות!!!!
ואין לי אלא להפנותך שוב לפיסקה השניה בתגובתי אליך, לעיל.
זאת ועוד, אף אדם שבוחר לברוח - אם הוא עושה זאת מתוך מודעות, זכותו המלאה, ואם הוא עושה זאת שלא מתוך מודעות, גם זו ודאי זכותו, ויש לו ודאי סיבות נכונות לכך, אלא שהוא אםילו אינו מודע לבחירתו.
[ליצירה]
הכאב שבהתבגרות
כל שיש לי לומר בעניין זה הוא שהזמן שיחלוף יפתור את זה.
את אכן תישארי, תמיד, בבסיסך, בדיוק אותו אדם. אך משהו בטונים, בגווני הגוונים, יילך וישתנה.
לטובה.
תגובות