אתה תמיד מדהים אותי
כשאתה מצליח לדבר אותי
ולהאיר מקומות שטרחתי להצל.
אתה תמיד מדהים אותי
כשאני פוגעת, ובמקום להיפגע
אתה שומע מה עומד מאחורי:
לא מלים מפלחות,
לא מבט קודר,
לא עלבון צורב,
ולא טינה,
רק צורך
לזכות באישור נוסף
לאהבתך.
[ליצירה]
ואני חושבת שיש פה גם... וגם...
אין לי מושג מה היו כוונותיה של המשוררת. אך כשאני קראתי את השורות, עלתה בי גם תחושה שהכותבת שמחה לאיד, וגם תחושה שהיא מרגישה חמלה וכאב.
[ליצירה]
מחפש נחלים אבודים...
שתים עשרה שנה?
נתח נכבד וכבד של החיים.
וזו לדעתי כוונת המלים "היום כבר לא מתים מאהבה".
השאלה היא רק איך חיים בלעדיה.
את ההרהור הזה כתבתי מזמן מזמן.
מפרספקטיבה של כמה שנים, חיפושים מייאשים ולאחריהם נישואין וב"ה אמהות, אני לא כל כך מסכימה עם מה שכתבתי אז. עם המסר המיואש, המתוסכל, המוותר באיזשהו אופן.
ולדעתי, האהבה האמיתית, זו נטולת המניירות, הפשוטה והשגרתית, השלווה והבוטחת - עולה ביופיה, בטובה ובמתיקותה על זו האידיאלית או הראשונה.
אין על האמת.
גם באהבה.
ולך - מחפש הנחלים האבודים - אני מאחלת אהבה טובה. כזו שתאריך ימים בע"ה ותביא מזור לבור הגעגועים המפעם. אינני מכירה אותך ולא מתיימרת להכירך, אבל אם הכינוי שלך מרמז על המוטו שלך בחיים - החיפוש אחר האבוד, הייתי מציעה לך לחפש אחר הקיים, הנמצא והזמין, אשר דוקא הוא נוטה כל הזמן להיעלם מעיננו.
[ליצירה]
אוהוהו!
נגה נגה היקרה.
זה הרבה הרבה יורת חזק, נוקב ואמביוולנטי מה"כן לא" שלי.
קשה, ואת מעבירה את הקושי לקורא - אני בכל אופן הזדהיתי עם כל הלך החשיבה.
ואיזו שפה!!!
תענוג.
לא ברור לי, אם המכתב האמור נכתב בעיצומו של הקשר, או לאחריו... חשוב לי להבין את זה, כי נראה לי שזה הכרחי להבנת הקונטקסט והאינטונציה של הדברים שאת כותבת בו.
בוקר טוב!
[ליצירה]
דוד המלך - אינני דנה
אני באמת חושבת שזה הכי אנושי.
אני חושבת שהקטע הזה מראה גם את הרווח שבבריחה, אבל הוא משקף גם את ההפסד.
במלים אחרות: ההחלטה מה לעשות נתונה בידי כ"א מאיתנו, אבל חשוב לדעת מהי העלות ומהי התועלת בכל בחירה שעושים, ולעשותה ממקום של מודעות.
חבל שהבנת את השיר כשיפוטי. מעניין אותי מה בנימה שלו נשמע כך...
תגובות