סימן / שי ד.
כשהעיניים נעצמות
והמחשבות שוקעות
עוד לפני בוא היתוש
אני מנסה להעביר
מחשבה בכתב.
בערב יום הזיכרון
שברתי לב
שיזכור
כי אנשים נוטים לשכוח
ואם לא אתן סימן
איך תזכור?
[ליצירה]
והלכו שניהם
הילד והילדה
ידיים שלובות
קופצים מעל מהמורות.
לאן ילכו השניים
העתיד זאת צופן
הרחק הרחק
למקום בו איש לא מזדקן
ויישארו ילד
ילדה
מאותו הסיפור
שאיש לא קרא.
תגובות