הכל מפוזר בי
מסביב ללב.
אאסוף אותי בבוקר.
לא עכשיו-
כשהכל כואב.
אסתר אור נטובי
-
נולדתי בכ"א שבט התשד"ם, בעיצומו של החורף. נשואה באושר (לטענתו:) ) לשמואל-טובי-אור-נטובי. וזהו.
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] מזדהה.. [ליצירה]
- [ליצירה] מקסים. נוגע. [ליצירה]
- [ליצירה] וואי אסתר תפר עלייך הקטע עם הלילה והיום... מקווה שלא י'הי'ה עוד כאב [ליצירה]
- [ליצירה] אסתר - יפהפה . [ליצירה]
- [ליצירה] יפה אהבתי מאד. ממצה וחזק. [ליצירה]
- [ליצירה] אוי מדהים ונוגע ללב [ליצירה]
- [ליצירה] .... קצר ונוגע. [ליצירה]
- [ליצירה] אהבתי בהחלט עדיף בבוקר... קטע מקסים! [ליצירה]
- [ליצירה] - אהבתי. ממש. ואהבתי גם את השירים האחרים שלך, קראתי עכשיו ברצף את כולם. יש לך כתיבה מאד מיוחדת. איכותית. [ליצירה]
- [ליצירה] מסכימה עם ההיא מלמעלה [ליצירה]
- [ליצירה] יו, יפה. היו כמה משפטים שהניסוח שלהם קצת צרם לי, אבל הרעיון יפהפה. [ליצירה]
- [ליצירה] הו, נהדר! רצה לראות עם יש לך עוד כאלה... [ליצירה]
- [ליצירה] לא בטוחה שהבנתי אותך, אבל לקחתי את זה לפרשנות האישית שלי, וזה מאוד מצא חן בעיניי :) אגב, אני כבר לא כל כך משוכנעת שיש קוסם, אי שם בסופה של הדרך. או שצריך להיות לדרך סוף. [ליצירה]
- [ליצירה] אני אפילו לא צריכה לומר שאני אוהבת:) (גשם, כאילו דהההה.....) [ליצירה]
- [ליצירה] חמוד והשם בהחלט מעמיק את המשמעות כאן. נהניתי לקרוא. [ליצירה]
- [ליצירה] מסתבר שלא הבנתי את הדימוי הזה שכולם מדברים עליו... :( [ליצירה]
- [ליצירה] . חמוד ביותר! והמצב מוכר לחלוטין... ואם אני כבר פה, אני יכולה להציע את השיטה שלי: כמו שאמר החתלתול מעלי, מתיישבים בסוף האוטובוס ומסתכלים - אם יש עוד מקומות - מה טוב! ואם אין... אפשר פשוט לקום מהר ולעשות פוזה, כאילו רק עלית הרגע לאוטובוס, ואז זה שבא אחרייך לא מרגיש חוסר נעימות ומתיישב. אבל מאוד חשוב לתרגל פה את העיתוי - קמת ברגע לא נכון והכל מתפספס... :) וכמו בכל שיטה - לא חסרים המקרים שבא ומתיישב איזה ילד קטן במקום :-) [ליצירה]
- [ליצירה] :-) עופים, תודה על ההסבר! עכשיו אני כבר מבינה למה התכוונת שם... זה נחמד - הבנת בדיוק את המשמעות של השיר, אבל בצורה אחרת. זה קצת מסובך, אבל אני מקווה שאני מובנת. זותומרת - זה בדיוק מה שהתכוונתי לומר, אבל אתה הפכת את זה ליותר ממוסד כזה, עם תמיכה במקורותינו ובחז"לינו היקרים, ואני בסך הכל תיארתי את מה שאני מרגישה... אבל מה, קראתי, וחזרתי וקראתי - ולא הצלחתי למצוא בשיר את הפתרון שדיברת עליו! לא בסוף ולא בהתחלה! אז למה התכוונת? אני לא רואה שום פתרון. ובקשר לשלוש נקודות - יש לי התנגדות עקרונית ל(...) בכתיבה ממש. במכתבים ושטויות אני משתמשת בהן הרבה יותר מדי - אבל כשאני כותבת "רציני" (עלק), אני לא משתמשת בהן כמעט. זה סתם מקטין את המשפטים. אולי אני אעשה שם עוד אנטר לפני ה"ורק מנסה..." כדי להפריד. תודה:) [ליצירה]
- [ליצירה] הממ... פעם ידעתי שהכל נכון. פעם ממש *ידעתי* את זה. ואז גם לי, כמו לכולם, הגיעו הספקות. אני חושבת שמה שבאמת מחזיק אותי עכשיו זה הזיכרון של הידיעה. זה היה כל כך מוצק פעם, שזה פשוט חייב להיות נכון, לא? עכשיו אני כבר לא יודעת כלום. [ליצירה]
- [ליצירה] --- קראתי, צחקתי, נהניתי. חבל שאני לא יכולה לנקות עם זה חלונות... [ליצירה]
תגובות