[ליצירה]
אה, הוא משלם לי כדי לשחוט לו סיפורים. אבל הפעם באמת נסחפתי :)
זה קורה לי כשאני עייפה באופן קיצוני.
חוצמיזה שכל היופי בבאפי זה שהצופה לא מבין מה קורה כשדון מופיעה. ופה הקורא מבין בדיוק כשהוא נעלם, אז זה מאבד את העניין.
ובכל מקרה נקודת המבט תהיה חייבת להיות שונה בשביל זה.
טובי, סולח? :*)
[ליצירה]
יפה. גם אם עצוב במידת מה.
הפריעה לי קצת הקטיעה של המשפט במילה "שליוו". אני הייתי מעבירה אותה לשורה אח"כ בשביל המשקל. מצד שני, אולי זה בכוונה, בשביל האווירה הכואבת?
ואני מנסה להחליט אם להקריא לה את התווים שלה ככה זה אכזרי או נכון.
תגובות