ובסוף
מול ים בלי חוף
כלתה בחולות
אהבת כלולות
דממו דמעותינו
עמדנו מול בתינו
חרבים עד יסוד
ואין עוד.
מלבדו.
ניצן ופרח
-
אני בן אדם. הפתעה.
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] מצא חן בעיני, במיוחד איך שזורם. עמדנו מול בתינו קצת חורק. הסוף טוב. [ליצירה]
- [ליצירה] אוי. זה כואב. [ליצירה]
- [ליצירה] אין עוד מלבדו השיר הזה נותן לי הרגשה שאת מהגוש, אני טועה? [ליצירה]
- [ליצירה] אני לא מהגוש, ואפילו לא הייתי בו בזמן הגירוש. אבל גם למי שלא היה כואב. ואולי דווקא בגלל זה. (אני חושבת שאם הייתי שם המשבר שעברתי היה עשוי להיות פחות קשה.) [ליצירה]
- [ליצירה] זה נראה כמו תמונה של חברים ביחד. אני מתקשה למצוא כאן פן אמנותי. ואם יש כזה - מן הראוי לתת כותרת שתסביר אותו. [ליצירה]
- [ליצירה] שלום יהושע, אני מבינה שהשפה העברית חדשה לך. הייתי מציעה לנסות לעבור על השיר ולתקן את השגיאות, אפשר שאז הוא יהיה יותר קוהרנטי. (כרגע, גם כשאני מנסה להבין מה כתבת מתחת לשגיאות, קשה לי למצוא רעיון כלשהו בשיר.) ברוך הבא לארץ, מאחלת לך התאקלמות מהירה! בהצלחה ניצן [ליצירה]
- [ליצירה] וואו, את. כמה שהתגעגעתי אלייך. [ליצירה]
- [ליצירה] יומולדת שמח. הדרך לאושר - לא להאמין לבזוקה. [ליצירה]
- [ליצירה] הנה איך אין כאב: נסה לקרוא את השיר ביתר זהירות, ותתבהר לך התמונה: מישהו אחר חיבק מישהי אחרת, באותה הצורה שבה בעלה מחבק אותה. אז נכון שההיא (של ההוא, שלא אכפת לה ממנו בכלל) יותר יפה, אבל האהבה (שבינה לבין בעלה) יותר גדולה... ואם כבר נכנסתי - שיר טוב. :) [ליצירה]
- [ליצירה] עצוב... ויפהפה. אין מילים. [ליצירה]
- [ליצירה] נחמד ויפה. נכנסתי בגלל השנינות שבלהמליץ על יצירות של עצמך... במלוא האוביקטיביות.. [ליצירה]
- [ליצירה] וואו. זה... זה יפה! קנאת סופרים תרבה חכמה.. [ליצירה]
- [ליצירה] אחרי הרבה זמן שלא הייתי כאן... כיף לקרוא שוב. ואת כל השאר (גאוני, מרגש, והשילוב ביניהם) כבר אמרו לפני. הקטע עם ה"תשובות ללא שאלה" הזכיר לי את "מר אל כאן אנה" - כשהיא מתחילה את המחקרים שלה מהתשובות ורק אז מוצאת את השאלות הנכונות. אולי באמת צריך לפעמים לעבוד בשיטה הזו. [ליצירה]
- [ליצירה] סתם.. נהניתי מדו המשמעות שיש לשורה "אך האות לא ניתן". שלא מצאת אותיות לכתוב. [ליצירה]
תגובות