אני לא מהגוש, ואפילו לא הייתי בו בזמן הגירוש.
אבל גם למי שלא היה כואב.
ואולי דווקא בגלל זה. (אני חושבת שאם הייתי שם המשבר שעברתי היה עשוי להיות פחות קשה.)
[ליצירה]
אני לא מהגוש, ואפילו לא הייתי בו בזמן הגירוש.
אבל גם למי שלא היה כואב.
ואולי דווקא בגלל זה. (אני חושבת שאם הייתי שם המשבר שעברתי היה עשוי להיות פחות קשה.)
[ליצירה]
מתוק. אני אוהבת את זה. הפסימיות הצינית שנוטפת מכל מילה, משום מה ממלאת אותי בעונג.
ונראה לי שהיה עדיף לוותר על הנוחות שמספקות שלוש הנקודות ולכתוב את כל שמה של גב' קמתי-על-רגל-שמאל-ותה-מצבנתי-עם-המסטיק-שך. זה מוסיף לקצב של הקריאה.
[ליצירה]
תראה, הכתיבה כשלעצמה זורמת ונעימה.
אבל חסרה לי מאד מקוריות בשיר הזה. כולנו קראנו כבר אינסוף שירים על יפי הבריאה ואושר החיים, ונשמח לראות דברים חדשים.
אין הכוונה שלא תכתוב על הנושא, אלא שתמצא זוית חדשה להאיר אותו ממנה, אמירה שתהיה כולה שלך.
בהצלחה!
[ליצירה]
יופי.
את יודעת, תמיד מרגש אותי להסתכל על ילדים קטנים שלומדים ללכת.
מנסים ונופלים ושוב נעמדים ונופלים אחרי צעד אחד או שניים, וממשיכים לנסות הרבה אחרי שאנחנו כבר התייאשנו...והם תמיד מצליחים בסוף. עוד לא פגשתי את הילד שהפסיק לנסות ללכת רק בגלל כמה מאות נפילות..
זו בערך אותה הנאה שיש לי עכשיו, מלעקוב אחרי השירים שלך. איך את לומדת להתגבר ולהתמודד, לומדת ללכת בעצמך.
וחוץ מזה, ש"ניצוצות תקווה ותכלת" זו שורה מקסימה.
בהצלחה!
[ליצירה]
שלום יהושע,
אני מבינה שהשפה העברית חדשה לך. הייתי מציעה לנסות לעבור על השיר ולתקן את השגיאות, אפשר שאז הוא יהיה יותר קוהרנטי.
(כרגע, גם כשאני מנסה להבין מה כתבת מתחת לשגיאות, קשה לי למצוא רעיון כלשהו בשיר.)
ברוך הבא לארץ, מאחלת לך התאקלמות מהירה!
בהצלחה
ניצן
[ליצירה]
אהבתי. כותרת נהדרת, חוצמזה שאני מאוהבת בחמניות.
רק הרקע קצת מפריע לי, למרות שהצלחת להפריד בינו לבין החמניות הוא מושך יותר תשומת לב מהראוי לו.
[ליצירה]
[ליצירה]
אהבתי את הדיון ביניהם - קטע גדול! ("אדוני ידע את זה מראש?")
המריבה עם התוכי נראית לי מיותרת.
תגובות