ובסוף
מול ים בלי חוף
כלתה בחולות
אהבת כלולות
דממו דמעותינו
עמדנו מול בתינו
חרבים עד יסוד
ואין עוד.
מלבדו.
ניצן ופרח
-
אני בן אדם. הפתעה.
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] מצא חן בעיני, במיוחד איך שזורם. עמדנו מול בתינו קצת חורק. הסוף טוב. [ליצירה]
- [ליצירה] אוי. זה כואב. [ליצירה]
- [ליצירה] אין עוד מלבדו השיר הזה נותן לי הרגשה שאת מהגוש, אני טועה? [ליצירה]
- [ליצירה] אני לא מהגוש, ואפילו לא הייתי בו בזמן הגירוש. אבל גם למי שלא היה כואב. ואולי דווקא בגלל זה. (אני חושבת שאם הייתי שם המשבר שעברתי היה עשוי להיות פחות קשה.) [ליצירה]
- [ליצירה] ומרוב צחוק אפילו לא שמתי לב לשאלה חשובה אחרת: ישראל ניסתה לחתור תחת ארגון מתקדם כמו אש"פ, אולי, רק אולי, מפני שאש"פ הוקם כדי לחתור תחת קיומה של ישראל? [ליצירה]
- [ליצירה] שי, אולי די להגיב לעצמך? [ליצירה]
- [ליצירה] "ולמעשים טובים יש עילה." - האמנם הנך סבור שהכרת הטוב היא העילה למעשים טובים? כולי תקוה שאין הדבר כך. "ואולי תזכו באיזו מניה." - למה? מה הקשר לשאר השיר? בנוסף, בשירה יש מרכיב מרכזי שלא בא לידי ביטוי ביצירתך זו כמו גם בשירים רבים לפניה: אתה. הכותב. להבנתי, כאשר אתה כותב שיר, משהו מהאישיות\הרגשות\המחשבות שלך צריך לבוא בו לידי ביטוי, במובן שבו אנו נרגיש שאדם כתב את השיר, ולא מחשב שהזריקו לתוכו סיסמאות. השיר לא מחדש דבר לקורא, לא מציג לו זוית הסתכלות חדשה, ואין בו כלל את הנוכחות שלך. חבל. [ליצירה]
- [ליצירה] החריזה לא מושלמת, אבל זה נסלח, בהתחשב בעובדה שהקפדת על בתים שלמים עם אותו חרוז - מרשים מאד. נהניתי מהתיאור הציורי בבית הראשון, בהמשך נדמה לי שהפזמון נחלש, גם ברמת ההקפדה, גם ברמת הדימויים שנעשו פחות עשירים ויותר בנאליים. באופן כללי נדמה לי שעדיף להיצמד לתיאור של הארץ ולא להיגרר לתיאור של יושביה. (כלומר להמשיך עם "זוהי הארץ" ולוותר על "כאלה אנחנו") בהצלחה! [ליצירה]
- [ליצירה] אהבתי.. [ליצירה]
- [ליצירה] כיף לך. אצלי זה מילה נכתבת, שורה נמחקת. נס שבקצב הזה אני מצליחה להוציא משהו. [ליצירה]
- [ליצירה] אני אוהבת את העדינות שבה את מערבבת עבר והוה, ונותנת לי להתגעגע לתקופה שלא חוויתי. [ליצירה]
- [ליצירה] שי, איפה מצאת ולו רמז קלוש ליונה הנביא? (חוץ מהספינה והמים, שהיא מטאפורה פשוטה בהחלט וכלל לא מחויבת תנ"כיות?) [ליצירה]
- [ליצירה] נחמד ויפה. נכנסתי בגלל השנינות שבלהמליץ על יצירות של עצמך... במלוא האוביקטיביות.. [ליצירה]
- [ליצירה] מקסים. ואם אני לא טועה - זו פעם ראשונה שאתה כותב פרוזה. וגם אם אני כן טועה: זה מצוין. [ליצירה]
תגובות