[ליצירה]
מסכימה עם נטע. לאורך כל הסיפור יש מעברי שפה, ויותר מזה, מעברי-רמת-חשיבה, הייתי מגדירה, בצורה מאד צורמת. אני לא מצליחה להגדיר את מידת הבגרות של הילד, כי כל משפט נאמר בסגנון אחר. לדוג' הילד אומר "הבנתי שאבא עבר לגור עם סבא" - זה נרשם כהסתכלות תמימה של ילד. אבל שתי דקות אחר כך הוא מסביר בטון מלומד את ההפרעה של האם, ופשוט קשה להבין איפה הוא.
מקווה שהצלחתי להבהיר מה מפריע לי..
מעבר לזה,יפה מאד. המשפט הראשון נהדר.
וגם:"אבל אמא הייתה נראית כאילו גם חלק ממנה הלך לשמיים כי היא הייתה מרוחקת מאוד וכבה לה האור בעיניים כמו שהחדר שלי היה נראה לאחר שהשכיבו אותי לישון . ריק וחשוך ."
מקסים, (למרות שיש מעברי שפה באמצע שהייתי מציעה לשנות.)
[ליצירה]
הדפסתי את הסיפור, וכמה פעמים הוא הזכיר לי...
מה שאומר שיש לך חלק לא קטן בזכות שהיתה לי לפני כמה ימים לברך בשם ומלכות ולספור תשע וארבעים יום שהם שבעה שבועות..
אז תודה. ( :
[ליצירה]
בוא'נה, עשית הסטוריה. במכה אחת הסכמתי גם עם דב וגם עם שי, וזה ממש לא קורה הרבה..
לא מתיימרת שהבנתי הכל, אבל מה שכן-
גרם לי געגועים לספריות ישנות וחשק לארוחה בתמול-שלשום..
הבית האחד-לפני-אחרון - נהדר.
אבל בבית האחרון לגמרי הלכתי לאיבוד. ):
[ליצירה]
הי, אתה ממש פלגיאטור חצוף! את השיר הזה כתבנו שתי חברות שלי ואני, במו ראשנו הקודח, להצגת פורים, (שיר של המלך והיועצים לאחר סירובה של המלכה ושתי לבוא למשתה) ואם לא היית כותב רק את הבית הראשון מתוך שלושה הייתה נמנעת הטעות המצערת שגרמה לאנשים פה לחשוב שהשיר הזה הוא שיר שוביניסטי. זה כ"כ ברור שהוא צוחק על שוביניסטים!
מתכבדת לצרף את הבתים החסרים:
חושבת שעכשיו, ככה בלי סיבה
תצא נגדי לקרב ולי הכל תקבע
הבית הוא אני, את לכי למטבח
המצב כבר השתנה - אנ'לא מוריד יותר ת'פח!
לא עוד תלונות וכו'
אם היא התחילה זאת, אז מי את זה יגמור
כל אשה תחשוב שעלי תוכל לגבור
אשלח כעת רצים, אודיע בעיתון,
שלך אסור לומר לי לא - הגבר לשלטון!!
תגובות