עיניי, צופות בטלוויזיה, בראותן, מחזות קרקס, אשר לא יאומנו. האריות והניצים, היָשובים אל השולחן על שרפרפים רכים ונוחי – שֶבת, מותחים חבל מבלי שיתפשרו. למען נתח – עוגה מתוק, הם יחתכו זה לזה – גרגרת; רק טובת – עצמם, אוחזת בהם. הם נוהגים, כליצנים חסרי – בושת ובזויי – שם.