די לחתוך בבשרינו!
די לַבוז לחמנו.
מילדינו אל תקחו טיפת-חלב האחרונה;
אל תחריבו להם את התקווה.

הקץ, לרעב ולעוני!
כן, לשיוויון-זכויות.
כל אשר עַמַל בשביל לחם-חוּקו, שיהנה ממנו;
לא לבעל-הון כל הַקִצְפִיוֹת.

איננו עבדים נרצעים! לא ניאות לממן מוֹתְרוֹת-אדונינו.
של אף אחד לא נהיה שרתים.
עד הניצחון הסופי, נעמוד איתן על הבאריקדות;
לא נסגוד יותר לעשירים.

נקים חברה חדשה! חברה שיוויונית וצודקת.
את אמצעי-הייצור הַפְקֵד-נַפְקִד בידי הפועלים.
נִיתֵן להם סמכות לייצר, ולנהל  את עולמינו;
נחייה ללא בעלי-בית ואדונים!