[ליצירה]
כוכב,
תרשה לי לחלוק עליך?
אני אישית כבר נכוויתי כמה פעמים מהעניין הזה של "כבר עשו את הכל ואי אפשר להיות מקוריים" (ואתה מוזמן לקרוא את "סיפורי ילדים" שלי ולראות עד כמה...)
אבל,
מכאן ועד לאמירה ש*באמת* עשו כבר הכל הדרך רחוקה.
אמנם אין הנחתום וכו', אבל אני יכולה לומר על עצמי שיש לי כמה דברים שכתבתי, שמביעים רעיונות שלא נאמרו כאן לפני (ואני מאוד מקווה שאני לא היחידה שמוכנה להעיד עלי את זה... :) ). לא הרבה כאלה, ועל הרבה דברים כבר אמרו לי ש"זה מזכיר לי", אבל יש יצירה אחת או שתיים שאני יכולה להגיד עליה שכל-כולה שלי.
וגם אם קשה למצוא, אם אתה באמת אמיתי עם עצמך, תמיד יש מקום בעולם לעוד משהו שעדיין לא נאמר. אם לא היה מקום כזה, אני לא חושבת שהיה בנו עוד את הצורך הזה ליצור. לא סתם אלוקים ברא אותנו ככה.
(ולמקרה שתהיתם - כבר יש סיפור על עולם בו כל היצירות האפשריות כבר נכתבו, ומה שקורה ליוצרים אחר כך. שלא תגידו שלא הזהרתי).
[ליצירה]
אני, במפתיע, לחלוטין עם הטרמפיסט.
כל דבר הוא געגוע לגשם.
כל נשימה, כל קרן שמש, כל רסיס חלום.
אפילו החיים עצמם.
מתגעגעת...
(בואי לשבת, טוב? אני אהיה נחמדה.)
[ליצירה]
אויש, חורף...
אני אף פעם לא שכחתי.
וגם אצלי "אי אפשר להבחין בין טיפות לדמעות", חוץ מהטעם על הלשון.
בעיקר מכיוון ששני הדברים נובעים מאותו מקום.
ותודה לחתלתול על ההפניה הנה.
תגובות