הדרך עצמה אינה חשוכה
כאשר יש מנורות בצדי הדרך
או אור חיצוני אחר.
(מעולם לא ראיתי דרך שהיא עצמה אינה חשוכה אלא מלאת אור. אם היה שביל שעשוי ממנורה אחת גדולה לא ניתן היה ללכת עליו ולראות אותו מפאת הכוויות ברגלים והסנוור בעיניים).
[ליצירה]
אבל
הדרך עצמה אינה חשוכה
כאשר יש מנורות בצדי הדרך
או אור חיצוני אחר.
(מעולם לא ראיתי דרך שהיא עצמה אינה חשוכה אלא מלאת אור. אם היה שביל שעשוי ממנורה אחת גדולה לא ניתן היה ללכת עליו ולראות אותו מפאת הכוויות ברגלים והסנוור בעיניים).
[ליצירה]
[ליצירה]
---
אבל כשיש אור כללי, שנכלל בכל התחומים, שאי-אפשר להימלט ממנו, שמכוון, אין צורך בכל מיני מנורות קטנות.
[ליצירה]
---
אמ......
אני מאוד משתדל. אני חושב שההשפעה של חשיבת ה'מה יגידו' עלינו היא גדולה מדי, והרבה חיינו מותווה בגלל דברים חיצוניים לנו ולא מתוכנו.
אבל מהבחינה המעשית, אני לא 100% עושה דברים לא בגלל החברה. חבר שלי אומר ש-95%...
כתבתי את זה בלשון עתיד. זה גם אומר משהו (מהרהר).
[ליצירה]
---
גם לי יש קטע כזה שכתבתי לפני חודש באחד הלילות, ואותו כתבתי כקטע מהלב, בלי צורה.
נראה לי לפעמים, שאחרי שכתבת שיר בפרץ של התרגשות, ואז אתה מוחק או משנה בו איזו מילה כי היא לא תתאים למשקל, הוא גם מאבד משהו, אבל גם מקבל.
מין יחסי גומלין שכאלו.
[ליצירה]
---
זה היה נכון אם לא היתה לנו התורה,
אם לא היינו יהודים.
אבל בתור יהודים אסור שנהיה כפויי טובה. כמו שאומנות לא עומדת מעל התורה ואסור לצייר אישה ערומה, ככה זו כפיות טובה לדבר ככה.
[ליצירה]
----
:)
כרגיל, כמובן.
---
אני חושב ששיקולים של מראה חיצוני מושלם הם מעל שיקולים של ניקוד מלא, ולכן עדיף לוותר על החולמים החסרים שקוטעים את המילים.
[ליצירה]
---
מאוד מאוד אהבתי.
הסיפור קולח, זורם ומרגש. נסיונות ההתחברות, ההשתתפות, השרשרת האינסופית של אנשים ואהבה.
וההסתכלות על האנשים באוטובוס ובשטיבלך, ממש הזכירה לי את עצמי.
תגובות