לא קל לתת לרגש לצאת במילים
המוגבלות בשפה
אך לעיתים אתה מוצא מילה כמו
"שתיקה" או "בראשית"
שמבטאת את כל המלל הזה.
שי דוידס
-
"שיר החושף עצמו בשבעה מתוך עשרה, הוא שיר טוב, אך שיר החושף עצמו בחמישה מתוך עשרה, לא יישכח לעולם." (באשו)
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] שייקה. הייתי בהחלט מסכמת את זה ב- "שתיקה" ומוסיפה עליה "בראשית"... כמו יין טוב... [ליצירה]
- [ליצירה] בהחלט. לעתים מילה אחת מגלמת בתוכה כל כך הרבה [ליצירה]
- [ליצירה] קשה קשה שי, היטבת לעמוד על אחד הקשיים הגדולים. עשורים רבים בלשנים ופסיכולוגים מנסים לבחון את הקשר שבין השפה אותה דובר אדם ובין המציאות והדרכים לתאר אותה. בינם יש הטוענים שהשפה ממש מכתיבה לנו את המציאות. ואף דוד גרוסמן כבר עסק באחת ממסותיו בסוגייה, כשתהה האם לפני המצאת המילה "תסכול" (יחסית לא מזמן) אמנם לא יכלו דוברי עברית לחוש את תחושת התסכול שחשים דוברים שנולדו לעולם בו המילה קיימת. ובאמת, תנסו רגע לדמיין שהמילה לא קיימת ועכשיו תתארו תחושת תסכול. קשה, קשה. תודה שי. [ליצירה]
- [ליצירה] אה כן ורציתי גם להתעכב על שתי המילים שבחרת כדוגמה למילים ממצות. אשמח אם גם אתה תגיד על כך מילה. לפחות עבורי, השקט הזה שבשתיקה מתפרש כשקט מאד נפיץ כשהוא נטען בתוהו ובוהו שקורן באופן בלתי רצוני כמעט מהמילה בראשית שלידו. כמו שקט שלפני הסערה, שתיקה שמצפה למשהו שיתחיל. [ליצירה]
- [ליצירה] "בראשית ברא אלוהים את השמים והארץ והארץ הייתה תוהו ובוהו וחושך על פני תהום רוח אלוהים מרחפת על פני המים..." ארז. עומר. ושאר רוחות. [ליצירה]
- [ליצירה] ראשית המילה..רושמת שתיקה בפנקס סודי המונח בפרהסיא.. :) [ליצירה]
- [ליצירה] חשים את הקושי שלך גם ללא מילים.... תתחזק ותמצא את הטוב... [ליצירה]
- [ליצירה] צל, למיטב הבנתי, ספציפית כאן שי כתב על עקרוּת המילים לעומת הרגש העצום שקיים בתוכנו. על אי היכולת של כלל המילים הקיימות בעולם לבטא את הרגש האינסופי הזה שמציף אותנו בפנים מטוב ועד רע... השפה, עשירה ככל שתהיה, מוגבלת ומצומצמת כל כך לעומת הרגש הכל כך אינסופי ולא מוגבל. לכן שתיקה, לכן בראשית... [ליצירה]
- [ליצירה] הכוונה ברורה, פחות או יותר. ושתיקה ובראשית מורכבות מכל כך הרבה משמעויות, עד שהשיר יכול לקבל עוד רובדים לא מכוונים, וככה השיר נושא הרבה נושאים. [ליצירה]
- [ליצירה] שיריי פשטו מדיהם מילותיי* סרבו לכל פקודת התייצבות *ממליץ להוריד אנרכיה וכאוס* שלטו במשפטיי *הכאוס מובן נקודות, התעופפו לכל עבר קוטעות* כוונות "התעופפו"- בעבר, קוטעות- בהווה משמעות. * *ממליץ על שורה רווח נחתכת *וונעלמת אני מניח שזו טעות בין מילים כל שורה *ארכה *שוב, ערבוב הווה ועבר כנצח ואני- נאלמתי דום נוכח מרד השירים.* סיום מוצלח. ואולי כך יראה: שיריי פשטו מדיהם סרבו לכל פקודת התייצבות. כאוס שלט במשפטיי נקודות (.....) התעופפו לכל עבר קטעו כוונות ומשמעות. נחתכת ונעלמת בין המילים כל שורה אורכת כנצח ואני- נאלמת דום נוכח מרד השירים. סיכום: תחליטי על סידורי הווה- עבר ושימי לב לנק' שציינתי. שלך, בהערכה, את יודעת מי... [ליצירה]
- [ליצירה] ונפרדים [ליצירה]
- [ליצירה] סנקסיו [ליצירה]
- [ליצירה] לא לעניין (אבל נראה לי שכן). [ליצירה]
- [ליצירה] מהההה [ליצירה]
- [ליצירה] איה- שיר יפה. לנקד מילה ראשונה? [ליצירה]
- [ליצירה] (היצירה עודכנה) [ליצירה]
- [ליצירה] אני יכול לומר שאני מבין שסגנון זה מביא את הקורא לקרוא ברצף, עם הפסקות במקומות הנכונים- בדיוק איך שהיוצר רוצה. נכון? מה גם שזה יותר זורם מאשר "לרדת שורה" עם העין. [ליצירה]
- [ליצירה] תודה למגיבים/ות. [ליצירה]
- [ליצירה] ועם זה- כולנו מסכימים הרי, לא? (פקחו עיניים שלי מי) [ליצירה]
תגובות