לא קל לתת לרגש לצאת במילים
המוגבלות בשפה
אך לעיתים אתה מוצא מילה כמו
"שתיקה" או "בראשית"
שמבטאת את כל המלל הזה.
שי דוידס
-
"שיר החושף עצמו בשבעה מתוך עשרה, הוא שיר טוב, אך שיר החושף עצמו בחמישה מתוך עשרה, לא יישכח לעולם." (באשו)
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] שייקה. הייתי בהחלט מסכמת את זה ב- "שתיקה" ומוסיפה עליה "בראשית"... כמו יין טוב... [ליצירה]
- [ליצירה] בהחלט. לעתים מילה אחת מגלמת בתוכה כל כך הרבה [ליצירה]
- [ליצירה] קשה קשה שי, היטבת לעמוד על אחד הקשיים הגדולים. עשורים רבים בלשנים ופסיכולוגים מנסים לבחון את הקשר שבין השפה אותה דובר אדם ובין המציאות והדרכים לתאר אותה. בינם יש הטוענים שהשפה ממש מכתיבה לנו את המציאות. ואף דוד גרוסמן כבר עסק באחת ממסותיו בסוגייה, כשתהה האם לפני המצאת המילה "תסכול" (יחסית לא מזמן) אמנם לא יכלו דוברי עברית לחוש את תחושת התסכול שחשים דוברים שנולדו לעולם בו המילה קיימת. ובאמת, תנסו רגע לדמיין שהמילה לא קיימת ועכשיו תתארו תחושת תסכול. קשה, קשה. תודה שי. [ליצירה]
- [ליצירה] אה כן ורציתי גם להתעכב על שתי המילים שבחרת כדוגמה למילים ממצות. אשמח אם גם אתה תגיד על כך מילה. לפחות עבורי, השקט הזה שבשתיקה מתפרש כשקט מאד נפיץ כשהוא נטען בתוהו ובוהו שקורן באופן בלתי רצוני כמעט מהמילה בראשית שלידו. כמו שקט שלפני הסערה, שתיקה שמצפה למשהו שיתחיל. [ליצירה]
- [ליצירה] "בראשית ברא אלוהים את השמים והארץ והארץ הייתה תוהו ובוהו וחושך על פני תהום רוח אלוהים מרחפת על פני המים..." ארז. עומר. ושאר רוחות. [ליצירה]
- [ליצירה] ראשית המילה..רושמת שתיקה בפנקס סודי המונח בפרהסיא.. :) [ליצירה]
- [ליצירה] חשים את הקושי שלך גם ללא מילים.... תתחזק ותמצא את הטוב... [ליצירה]
- [ליצירה] צל, למיטב הבנתי, ספציפית כאן שי כתב על עקרוּת המילים לעומת הרגש העצום שקיים בתוכנו. על אי היכולת של כלל המילים הקיימות בעולם לבטא את הרגש האינסופי הזה שמציף אותנו בפנים מטוב ועד רע... השפה, עשירה ככל שתהיה, מוגבלת ומצומצמת כל כך לעומת הרגש הכל כך אינסופי ולא מוגבל. לכן שתיקה, לכן בראשית... [ליצירה]
- [ליצירה] הכוונה ברורה, פחות או יותר. ושתיקה ובראשית מורכבות מכל כך הרבה משמעויות, עד שהשיר יכול לקבל עוד רובדים לא מכוונים, וככה השיר נושא הרבה נושאים. [ליצירה]
- [ליצירה] אכן,, לא להבין זה לא מוות. [ליצירה]
- [ליצירה] עדיין [ליצירה]
- [ליצירה] יש ויש. אני מכיר אנשים שכותבים כל כך הרבה וכל יצירה שלהם היא פנינה. אני מדבר על כתיבה ברמה גבוהה שמתפרסמת בעיתונים מובחרים וכאלה שלא "מספיקים" להגיע לשם. אני מסכים ששיר, טוב לו שיתבשל, אך לא כולם. יש כאלה ששירם מושלם עם סיום כתיבתם וכל נגיעה- מיותרת. אין לאלץ "להבשיל" יצירות. אין זו חובה. מכיון שהדברים נאמרים בדף היצירה שלי, אוסיף ואומר שלא יודע לאן לקחת את הדברים שנאמרו כאן, כלומר, האם ניסיתם לומר שאני מפרסם יותר מידי ולכן, ע"פ התיאוריה שלכם, כך הם גם נראים, או משהו אחר. אני כרגע בחרתי לא לקחת באופן אישי. אם תרצו שאקח- תגידו לי (לא אעלב). יש אנשים שעולמם הפנימי כל כך עשיר שאין הם יכולים "להתאפק" ולשמור יצירות בפנים. להבדיל ממערכת העיכול, גם שם- אם מתאפקים- תהיה עצירות. יש לשחרר. ולשחרר נכון. (אין אני מעיד על עצמי ככזה). אשמח להמשך... [ליצירה]
- [ליצירה] זו הגירסה הסופית, מנחם? [ליצירה]
- [ליצירה] כבר לא מכירים אותי [ליצירה]
- [ליצירה] קוראים? יקרים! [ליצירה]
- [ליצירה] נפלא. היית מחליף את המילה "הנני" ב"אני". היא פחות מתאימה בשימוש הנוכחי. [ליצירה]
- [ליצירה] השירה כעידון. [ליצירה]
- [ליצירה] זה יפה [ליצירה]
- [ליצירה] תודה:) [ליצירה]
תגובות