הדבר הכי חשוב זה להיות מסוגל
להסתכל לעצמך בעיניים. שלא יקרה
שבגיל 60 תסתכל בראי ותגיד
"מי זה?" או "מאיפה זה בא?"
שתגדל להיות מישהו שאתה אוהב,
מי,
שתמיד רצית להיות.
דנדוש ביסלי
-
אוהבת עמיחי ומילים קטנות ופשוטות. מנסה לחיות...
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] שוקלת להדפיס... אבל אולי כדאי להפנים וזהו? [ליצירה]
- [ליצירה] אני אשתה לכבוד לזה!!!! [ליצירה]
- [ליצירה] ותסתכלו לעצמכם טוב טוב בעיניים. מי אני? זו שאלה . [ליצירה]
- [ליצירה] יפה... הפנמתי והיתחברתי... בהצלחה לך... [ליצירה]
- [ליצירה] אמנם זה הכי חשוב אבל זה הכי קשה. קל להגיד דברים כאלה, מתסכל לנסות ליישם אותם שוב ושוב, ולא להצליח. ____ בכל מקרה נגעתי לי בנקודה רגישה מאוד... [ליצירה]
- [ליצירה] חובב יקר, סליחה על התגובה המאוחרת מאוד, רק עכשיו שמתי לב... המשפט הזה נכתב בשאיפה דווקא בגלל שזה קשה כל כך. לו היה זה קל, לא היינו צריכים לכתוב על זה תאוריות, היינו פשוט עושים. זה נכתב מהפחד לא להצליח. מהפחד שכן נקום בגיל 50 או60 ולא נזהה מי שעומד בראי שניצב מולנו.... המון בהצלחה... דנדוש. [ליצירה]
- [ליצירה] להיות חבר של... בס"ד זה מזכיר לי מה שחבר אמר לי: תחיה כך שתהיה אדם שהיית רוצה להיות חבר שלך. יופי של פרספקטיבה עתידית בכדי להדגיש את חשיבות העכשוית. [ליצירה]
- [ליצירה] ברחה לי המילה... מהשיעורי ספרות. שהשיר כתוב על תהליך הכתיבה של עצמו... ממש כמו ביאליק ורחל, רק שהם לא ממש היו כותבים מילים כמו מקושקש ומחיקות... אהבתי ממש. פשוט מעולה! [ליצירה]
- [ליצירה] אהבתי... [ליצירה]
- [ליצירה] בטח שמכירים! ואוהבים! אין כמוך... כולה עבר חצי יומ. מה אתה מתלונן שאף אחד לא נכנס?!? תתאפק... ובכלל, מה שלומך יקירי? איך החיים? אני מקווה שאתה לא מתוסכל כמו שאתה נשמע פה... ואגב, אם אנחנו פה, אהבתי את השיר. הוא העביר בי.. תחושה קלה, של עונג (-: דנדושית [ליצירה]
- [ליצירה] ירושלים...? זה ניחוש, אבל אחרי פעמיים של קריאה, זאת המסקנה שהגעתי אליה. (וכן, אני יודעת שאני לא ממש מהירת תפיסה...) קשה לי עם "אין לי זיכרון ממך" ואם "סתם אמרו לי שאת חשובה". ואם אני אגיד לך את זה על פקיעין? אבל, הרעיון עצמו חמוד מאוד, ובכלל, זה שהצלחת ליצור עניין בשביל לקרוא פעם נוספת, זה כבר נחמד... דנדוש. [ליצירה]
- [ליצירה] לכל אחד יש רגעים שפתאום משתנים לו המשקפיים, ומה שהיה ברור מאליו, פתאום זז מול העיניים. אז נכון שזאת קלישאה, ואין כל כך מה לעשות, אבל תני לזה קצת זמן, ואל תפסיקי לקוות. והכי חשוב, שמיכת הפוך היקרה, אל תוותרי לעצמך, ואל תרימי ידים. וקחי בחשבון שלא תמיד זה עובר אחת ושתיים... בהצלחה! [ליצירה]
- [ליצירה] טכניקה מענינת כמו גם התוכן. אהבתי! [ליצירה]
- [ליצירה] יפה! כתוב בטוב טעם... (כמה שזה נשמע נורא....) קבל זאת כמחמאה! [ליצירה]
- [ליצירה] דווקא מלך האריות!? מסכימה לחלוטין עם מה שנאמר כאן לפני, גם אני שונאת את כל האלו שקוראים קודם את הסוף, זה יכול לעשות לי פריחה בכל בגוף.... מה שכן, הסיפור חמוד נורא וזורם טוב, יש לי רק שאלה לסיום: האם באמת עדיין קיים עלי אדמות מישהו שלא ראה את מלך האריות!? [ליצירה]
- [ליצירה] דבר ראשון, השלום לך? זמן רב שלא התראנו. השני, שירך יפה מאוד בעיני. אהבתי את משחקי המילים, כמו "נוצר אובדנך", שלא איבדת אותה אלא נוצר עבורה האבדן. יחסי הורים ילדים מטבעם הם דבר מסובך. בטוחני שכאשר תהיה אב לילדים, תזכר באמך ואולי תבין יותר. כרגע, אין לך יכולת זו. אהבתי. [ליצירה]
- [ליצירה] בתכלס, שונאת להגיב אחרי שמונים אלף אנשים, אבל... לא יכולתי להתאפק... מעולה! [ליצירה]
תגובות