שי,
היטבת לעמוד על אחד הקשיים הגדולים.
עשורים רבים בלשנים ופסיכולוגים מנסים לבחון את הקשר שבין השפה אותה דובר אדם ובין המציאות והדרכים לתאר אותה. בינם יש הטוענים שהשפה ממש מכתיבה לנו את המציאות.
ואף דוד גרוסמן כבר עסק באחת ממסותיו בסוגייה, כשתהה האם לפני המצאת המילה "תסכול" (יחסית לא מזמן) אמנם לא יכלו דוברי עברית לחוש את תחושת התסכול שחשים דוברים שנולדו לעולם בו המילה קיימת. ובאמת, תנסו רגע לדמיין שהמילה לא קיימת ועכשיו תתארו תחושת תסכול. קשה, קשה.
תודה שי.
ורציתי גם להתעכב על שתי המילים שבחרת כדוגמה למילים ממצות.
אשמח אם גם אתה תגיד על כך מילה.
לפחות עבורי, השקט הזה שבשתיקה מתפרש כשקט מאד נפיץ כשהוא נטען בתוהו ובוהו שקורן באופן בלתי רצוני כמעט מהמילה בראשית שלידו.
כמו שקט שלפני הסערה, שתיקה שמצפה למשהו שיתחיל.
צל, למיטב הבנתי, ספציפית כאן שי כתב על עקרוּת המילים לעומת הרגש העצום שקיים בתוכנו. על אי היכולת של כלל המילים הקיימות בעולם לבטא את הרגש האינסופי הזה שמציף אותנו בפנים מטוב ועד רע... השפה, עשירה ככל שתהיה, מוגבלת ומצומצמת כל כך לעומת הרגש הכל כך אינסופי ולא מוגבל.
לכן שתיקה,
לכן בראשית...
[ליצירה]
קשה קשה
שי,
היטבת לעמוד על אחד הקשיים הגדולים.
עשורים רבים בלשנים ופסיכולוגים מנסים לבחון את הקשר שבין השפה אותה דובר אדם ובין המציאות והדרכים לתאר אותה. בינם יש הטוענים שהשפה ממש מכתיבה לנו את המציאות.
ואף דוד גרוסמן כבר עסק באחת ממסותיו בסוגייה, כשתהה האם לפני המצאת המילה "תסכול" (יחסית לא מזמן) אמנם לא יכלו דוברי עברית לחוש את תחושת התסכול שחשים דוברים שנולדו לעולם בו המילה קיימת. ובאמת, תנסו רגע לדמיין שהמילה לא קיימת ועכשיו תתארו תחושת תסכול. קשה, קשה.
תודה שי.
[ליצירה]
אה כן
ורציתי גם להתעכב על שתי המילים שבחרת כדוגמה למילים ממצות.
אשמח אם גם אתה תגיד על כך מילה.
לפחות עבורי, השקט הזה שבשתיקה מתפרש כשקט מאד נפיץ כשהוא נטען בתוהו ובוהו שקורן באופן בלתי רצוני כמעט מהמילה בראשית שלידו.
כמו שקט שלפני הסערה, שתיקה שמצפה למשהו שיתחיל.
[ליצירה]
צל, למיטב הבנתי, ספציפית כאן שי כתב על עקרוּת המילים לעומת הרגש העצום שקיים בתוכנו. על אי היכולת של כלל המילים הקיימות בעולם לבטא את הרגש האינסופי הזה שמציף אותנו בפנים מטוב ועד רע... השפה, עשירה ככל שתהיה, מוגבלת ומצומצמת כל כך לעומת הרגש הכל כך אינסופי ולא מוגבל.
לכן שתיקה,
לכן בראשית...
[ליצירה]
[ליצירה]
הכוונה ברורה, פחות או יותר. ושתיקה ובראשית מורכבות מכל כך הרבה משמעויות, עד שהשיר יכול לקבל עוד רובדים לא מכוונים, וככה השיר נושא הרבה נושאים.
[ליצירה]
"אין מילים", לצערי טעית. דווקא יש כאן "סופר" רגישות. והנה אסביר:
הבחורה רוצה "רק עוד פעם אחת". אהבה או "מעשה אהבה" אחרון לפני שהוא עוזב אותה (את מבינה שהיא לא ממש רוצה שהוא ילך עכשיו) ואז הוא אומר לה "ולאחר שאתן לך..לא תיפגעי? בודאי (שכן)".
יש אצלו מלחמה גדולה בין היצר שאומר לו ללכת על זה כי לא כל יום בחורה נפתחת לפניו אך מצד שני המצפון שלו... מנקר מנקר מנקר.
מתוך החשיכה תבוא ההארה. לכן, מבקש להדליק את האור. עכשיו אפשר לחשוב בהגיון. אבל לפני כן- שתלבש חזרה את החולצה.
ועכשיו?
[ליצירה]
נפלא. צירוף התיאורים לכוונה. מושלם. אולם, יש ההרגשה שהשורה הראשונה עומדת מאליה, כאילו נכתבה כהתחלה ומשם השאר נוצר. האם יכול לוותר על שורה זו לטובת שיר אחר? כדאי.
[ליצירה]
תודה.
אני חייב לשתף אתכם במשהו.
אני כותב על חלום שחוזר על עצמו זו כבר הפעם החמישית. כל פעם בצורה קצת שונה אבל הגל הוא אותו גל.
זה קצת מפחיד, למען האמת. אין לי מושג ירוק מה עומד מאחוריו ולמה הוא מופיע, אבל אני תמיד מתעורר עם פעימות לב וזיעה קרה.
מה הוא רוצה ממני?
מה רומזים לי?
האם הוא טוב
או רע?
לא יודע.
שי.
תגובות