לא קל לתת לרגש לצאת במילים
המוגבלות בשפה
אך לעיתים אתה מוצא מילה כמו
"שתיקה" או "בראשית"
שמבטאת את כל המלל הזה.
שי דוידס
-
"שיר החושף עצמו בשבעה מתוך עשרה, הוא שיר טוב, אך שיר החושף עצמו בחמישה מתוך עשרה, לא יישכח לעולם." (באשו)
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] שייקה. הייתי בהחלט מסכמת את זה ב- "שתיקה" ומוסיפה עליה "בראשית"... כמו יין טוב... [ליצירה]
- [ליצירה] בהחלט. לעתים מילה אחת מגלמת בתוכה כל כך הרבה [ליצירה]
- [ליצירה] קשה קשה שי, היטבת לעמוד על אחד הקשיים הגדולים. עשורים רבים בלשנים ופסיכולוגים מנסים לבחון את הקשר שבין השפה אותה דובר אדם ובין המציאות והדרכים לתאר אותה. בינם יש הטוענים שהשפה ממש מכתיבה לנו את המציאות. ואף דוד גרוסמן כבר עסק באחת ממסותיו בסוגייה, כשתהה האם לפני המצאת המילה "תסכול" (יחסית לא מזמן) אמנם לא יכלו דוברי עברית לחוש את תחושת התסכול שחשים דוברים שנולדו לעולם בו המילה קיימת. ובאמת, תנסו רגע לדמיין שהמילה לא קיימת ועכשיו תתארו תחושת תסכול. קשה, קשה. תודה שי. [ליצירה]
- [ליצירה] אה כן ורציתי גם להתעכב על שתי המילים שבחרת כדוגמה למילים ממצות. אשמח אם גם אתה תגיד על כך מילה. לפחות עבורי, השקט הזה שבשתיקה מתפרש כשקט מאד נפיץ כשהוא נטען בתוהו ובוהו שקורן באופן בלתי רצוני כמעט מהמילה בראשית שלידו. כמו שקט שלפני הסערה, שתיקה שמצפה למשהו שיתחיל. [ליצירה]
- [ליצירה] "בראשית ברא אלוהים את השמים והארץ והארץ הייתה תוהו ובוהו וחושך על פני תהום רוח אלוהים מרחפת על פני המים..." ארז. עומר. ושאר רוחות. [ליצירה]
- [ליצירה] ראשית המילה..רושמת שתיקה בפנקס סודי המונח בפרהסיא.. :) [ליצירה]
- [ליצירה] חשים את הקושי שלך גם ללא מילים.... תתחזק ותמצא את הטוב... [ליצירה]
- [ליצירה] צל, למיטב הבנתי, ספציפית כאן שי כתב על עקרוּת המילים לעומת הרגש העצום שקיים בתוכנו. על אי היכולת של כלל המילים הקיימות בעולם לבטא את הרגש האינסופי הזה שמציף אותנו בפנים מטוב ועד רע... השפה, עשירה ככל שתהיה, מוגבלת ומצומצמת כל כך לעומת הרגש הכל כך אינסופי ולא מוגבל. לכן שתיקה, לכן בראשית... [ליצירה]
- [ליצירה] הכוונה ברורה, פחות או יותר. ושתיקה ובראשית מורכבות מכל כך הרבה משמעויות, עד שהשיר יכול לקבל עוד רובדים לא מכוונים, וככה השיר נושא הרבה נושאים. [ליצירה]
- [ליצירה] :) כלומר, יפה. אהבתי [ליצירה]
- [ליצירה] ועכשיו ברצינות... האמת- שאתה די צודק. מחפש כיווני מחשבה? כן. מצליח? כן. כותב? זו כבר בעיה אחרת. ולא כי לא מתחברים לְמילים אלא צורך השעה בין 11-13 מחייב על כתיבה לבבית. הכל כקישוריות לכך. אם היא מוצאת אותי שם- היא קוראת כל פיסת מידע ונפעמת. מתי פעם אחרונה הסתכלת עַלָצמך מהצד? ואהבת את מה שראית? ורצית לראות שוב. זה נכון. אז אני מסתכל שוב ושוב ושוב. אולי מכך אלמד דברים חדשים. ולומד. [ליצירה]
- [ליצירה] עצמי מגיב לעצמי [ליצירה]
- [ליצירה] המקצב כאן לא ברור אבל אהבתי את הרעיון. [ליצירה]
- [ליצירה] תודה רבה . המחווה היא לפרוזאי/משורר "ריימונד קארבר". מי שלא מכיר- פשוט לא מבין [ליצירה]
- [ליצירה] כנ"ל. זה גם אותו סגנון. אפשר לעשות בשני בתים. 1 ו-2. [ליצירה]
- [ליצירה] ווא! קראתי הכל. מדהים. יישר כוח גדול על עבודת המחקר. מצפה לעוד בנושאים דומים. תודה. (כדאי לכתוב בביל'?) [ליצירה]
- [ליצירה] ועל אף שבריות יעידו כי גודלי הממוצע עולה עליו- כיפת השמים- הכופה עצמה עליי מכבידה, מגבננת את גווי הזקוף. [ליצירה]
- [ליצירה] ארז, השיר יפה. לדעתי, הבית הראשון מיותר/ לא שייך. גם לא לסגנון. גם לא לגוף. (אולי להקשר- ולזאת התכוונת). ושוב, רק דעתי. [ליצירה]
- [ליצירה] השפעה של רון תמם? יפה . [ליצירה]
תגובות