[ליצירה]
שוב ושוב
קראתי את שירך, וקראתיו שוב, כדי להבין לגמרי, כדי לחדור לעומק התחושה. וזה יפה בעיניי, שיש מן המובן ויש מן הנותר נסתר ועלום המבקש אותי לחפש בו שוב ושוב, עד שאמצא.
שיר יפהפה, תודה.
[ליצירה]
יפהפה.
קודם כל-
כתוב במשקל אחיד ונקרא בזרימה נעימה, חלקה.
והתוכן- אני מרגישה שבשבילי ממחיש שיר כזה מהותו של שיר, המעביר תחושות עצומות למילים ושורות בצורה מדוייקת ונוגעת. פשוט יפה יפה.
[ליצירה]
יואו, זה פשוט יפה. מרגש. עדין אך חודר, בעדינות. כמה שורות שממש הפכו אותי- נשמתי שהוסר הגולל.. הטלית כחוצצת, מחבק אותי ככה..לא להחמיץ את הרגע בו שברים נאספים לתקיעה.. את מצליחה להעביר לי במשפטים עולמות, תחושות שלא העליתי למודע עד כה, כיוונים חדשים להתבוננות בתפילה, שזה ממש מתנה. והתהליך שבשיר, וההתרגשות שבסוף.. תודה רבה על שנתת עולם פנימי עשיר עטוף כל-כך יפה ונוגע. שנה טובה, שמחה ומתוקה בה בעזרת ה' יתקבלו תפילותנו, התקרבויותינו, ברצון ובחיבוק.
[ליצירה]
הכאב עובר דרך המילים חד וברור וקורע. ניסחת את מכלול התחושות והמראות חי מאוד, נוגע. מתחברת לתחושות אף שלא עברתי אותן ממקום קרוב כמו שלך, ובכל זאת מעיין הדמעות משותף כמו מקורו- כאב הארץ האהובה הזו. אם נחמה היא זו, רק דעי, כי הכאב והשבר של כולנו, מתחלקים בו כעניים בפירורי לחם (אלא שאצלנו יש מספיק לכולם). מן השמים תנוחמי, וננוחם כולנו, כי רק ממנו תיתכן פה נחמה. שנה טובה!
[ליצירה]
מצמרר
נוגע, בול. בלי יותר מידיי, בפשטות, באמת.
אבא- נושא הקרוב לליבי, ואיך היטבת לאחוז בתחושה שיש ומישהו אחד מעולמנו נעלם, משאיר אותנו כ"כ ריקים ומחפשים משמעות כמו שרק הוא ידע לתת. רק.
תודה רבה.