[ליצירה]
יואו, זה פשוט יפה. מרגש. עדין אך חודר, בעדינות. כמה שורות שממש הפכו אותי- נשמתי שהוסר הגולל.. הטלית כחוצצת, מחבק אותי ככה..לא להחמיץ את הרגע בו שברים נאספים לתקיעה.. את מצליחה להעביר לי במשפטים עולמות, תחושות שלא העליתי למודע עד כה, כיוונים חדשים להתבוננות בתפילה, שזה ממש מתנה. והתהליך שבשיר, וההתרגשות שבסוף.. תודה רבה על שנתת עולם פנימי עשיר עטוף כל-כך יפה ונוגע. שנה טובה, שמחה ומתוקה בה בעזרת ה' יתקבלו תפילותנו, התקרבויותינו, ברצון ובחיבוק.
[ליצירה]
יפהפה.
קודם כל-
כתוב במשקל אחיד ונקרא בזרימה נעימה, חלקה.
והתוכן- אני מרגישה שבשבילי ממחיש שיר כזה מהותו של שיר, המעביר תחושות עצומות למילים ושורות בצורה מדוייקת ונוגעת. פשוט יפה יפה.
[ליצירה]
הכאב עובר דרך המילים חד וברור וקורע. ניסחת את מכלול התחושות והמראות חי מאוד, נוגע. מתחברת לתחושות אף שלא עברתי אותן ממקום קרוב כמו שלך, ובכל זאת מעיין הדמעות משותף כמו מקורו- כאב הארץ האהובה הזו. אם נחמה היא זו, רק דעי, כי הכאב והשבר של כולנו, מתחלקים בו כעניים בפירורי לחם (אלא שאצלנו יש מספיק לכולם). מן השמים תנוחמי, וננוחם כולנו, כי רק ממנו תיתכן פה נחמה. שנה טובה!
[ליצירה]
מצמרר
נוגע, בול. בלי יותר מידיי, בפשטות, באמת.
אבא- נושא הקרוב לליבי, ואיך היטבת לאחוז בתחושה שיש ומישהו אחד מעולמנו נעלם, משאיר אותנו כ"כ ריקים ומחפשים משמעות כמו שרק הוא ידע לתת. רק.
תודה רבה.
[ליצירה]
יפה מאוד וחזק במסר ובניסוח. מרגישה גם את המתח בין הכאב הנורא לבין האמונה בתכלית הטובה, וכן את זה שיכולה האמונה כביכול לכסות על אדישות או חוסר יכולת לחוות את הכאב. בתוך ההתלבטות הפנימית והטלטלה בין שני המקומות הרגשתי שאם הלב לא זז ממקומו, אם לא היה בכי על החורבן יש משהו בעייתי בחיבורים של הנפש. שירך ביטא את ההתלבטות ואת ההכרעה בתוכה בצורה מצויינת לדעתי.