[ליצירה]
ואני חשבתי על האהבה לארץ הזו... אהבה שקשה כ"כ להסביר אותה, צריך כ"כ לעמול לחשוף את שורשיה, והיא כ"כ טמונה בכולנו עמוק ומאחדת אותנו. והיא גם צריכה את אהבתנו עזה ומתמסרת ללא גבול, ואולי אם נצליח לאהוב דרכה, ננצח.
כתוב יפה, זורם. כואבת תחושת חוסר היכולת להתקרב, להכוות שנית, ומעורר מחשבה.
[ליצירה]
הכאב עובר דרך המילים חד וברור וקורע. ניסחת את מכלול התחושות והמראות חי מאוד, נוגע. מתחברת לתחושות אף שלא עברתי אותן ממקום קרוב כמו שלך, ובכל זאת מעיין הדמעות משותף כמו מקורו- כאב הארץ האהובה הזו. אם נחמה היא זו, רק דעי, כי הכאב והשבר של כולנו, מתחלקים בו כעניים בפירורי לחם (אלא שאצלנו יש מספיק לכולם). מן השמים תנוחמי, וננוחם כולנו, כי רק ממנו תיתכן פה נחמה. שנה טובה!
[ליצירה]
כתוב יפה מאוד, המשחק של היד והים מקסים.
לצערי, לא הבנתי את משמעות 2 השורות האחרונות ויש לי הרגשה שהן מאוד משמעותיות להבנת השיר כולו. האם אפשר להסביר לי? תודה.
[ליצירה]
נוגע בדיוק
מזמן לא קראתי שיר כל-כך מדוייק ונוגע. עד כדי שבא להדוף ולהפנות ראש (חודר מידיי..), אבל מוצאת עצמי במפתיע קוראת שוב ושוב, ונפעמת. כתיבה מדהימה.