ביצירות מהסוג הזה אין חשיבות רבה לאור, אלה
לרעיון עצמו!
ביצירה זו יש יחודיות בגין האפשרות לראותה מכיוונים
שונים.
היא כמו מספרת סיפור אשר את האמת תסתיר מאחוריה.
יוצא מהכלל נהנתי מיצירתך מאד. תודה:
חיים
[ליצירה]
ביצירות מהסוג הזה אין חשיבות רבה לאור, אלה
לרעיון עצמו!
ביצירה זו יש יחודיות בגין האפשרות לראותה מכיוונים
שונים.
היא כמו מספרת סיפור אשר את האמת תסתיר מאחוריה.
יוצא מהכלל נהנתי מיצירתך מאד. תודה:
חיים
[ליצירה]
אהבתי מאד את התוכן, ככלל, שירה אמונית תמיד מצליחה לרגש אותי.
הלמות פרסותיו,
של כלב אכזר, ---> מדוע הדימוי הוא דווקא לכלב?
מכריזות מלחמה
על נשמת האדם,
רודף בטירוף
דם אדםדם. -----> מעולה!!!
גיבור חיל רדום
מתגדר בחביון --> שתי שורות שמנותקות ע"י חוסר החריזה משאר השיר, מה שגורם להן להיות מודגשות. לא מצאתי סיבה מספקת לכך.
חלוש וכואב
בין טומאה וגללים
בוכה במסתרים
על גאים ניטלים. ---> לא הבנתי. מה פירושו של "גאים ניטלים"?
כמים הפנים לפנים
שופכת ליבה
רעיה צעירה
על משכבה בלילות
פצעו והיכו
שומרי החומות.
לדודה ממתינה
שידפוק רק עוד פעם
כבר היא מוכנה
על כפות המנעול
הפתוח כחוד מחט
להשיג את הגבול. ---> ההתיחסות לשיר השירים בשורות אלו עדינה ומצוינת.
עזה כמוות אהבה
עזה גם במוות,
מים חונקים
לא יכבוה
ברח דודי
ושאני בחיקך
אל ארץ החיים.
בשורות האחרונות יש תחושה של אילוץ, כאילו הכרחת את השיר להיגמר במקום שלא התאים לו. השיבוצים כאן מרובים מאד, יותר ממה שהשיר "שלך".
מלבד זאת, העובדה שבחלק מהשיר החריזה עשויה היטב ובחלק "מחופפת", גורעת מעט מההנאה מהשיר.
עלה והצלח!
תגובות