השעה היפה ביותר של היום.

קרני השמש האדומים מקפצים מעלה לכנף, ממקור לענף.

הם פוגעים בדיוק בזוית הנכונה.

העורקים שבעלים מתגלים, והשאר חצי שקוף, זוהר.

על האדמה, העפר מקושט באור וצל, רוקדים יחד.

ענפים שבורים, שיחים קטנים.

 

ואנחנו פה, מסתכלים.

רק את ואני.

והופ, טוב, גם הסנאי.