[ליצירה]
מוכרת ההרגשה.... זה מאוד מהנה לעמוד מול הקהל! לפעמים קצת נמאס מהתגובות של האנשים (אני ברחתי פעם על הכסאות במקום בשביל שבינהם) אבל.... אח"כ מתגעגעים לקהל הזה. אל תברחו! אל תחזרו מהר למאחורה!
בהחלט שיר, משפט יפה :).
וזה יותר מתאים לשיר מאשר למשפחט מאוחה, לדעתי.
סחטיין עלייך מתוקה! ד"ש ממני...
[ליצירה]
גם אותי זה מצחיק וזה גם מאוד כיפי לעשות מערכונים של זקנים... :) (מנסיון)
כמו שלשפה יש את השנים שלה... אז כיום איפה תראה "סבא גילי" ?? או "סבא אמיר" וכל אלו?... אין כאלו.
בעתיד השמות שלנו יהיו כאלו... אויי... בימים ההם איזה שמות שהם היו קוראים לילדודס שליהם.. הם היו מנסים לחרוז שמות חדישים במקום לקחת את אלו היפים הקיימים, ולפעמים זה נשמע כמו שם שצריך לחפש לו פירוש באנציקלופדייה... ;)
[ליצירה]
-אבל אני מסכימה גם עם ורד אדיב, שאפשר להבין את הצד שלה.... . זה בחלט כואב, שכשאוהבים מישהו ומנסים למלא אותו באהבה שלך...אז הוא מרגיש חנוק עד כדי פסק זמן.... גם אם זה נחוץ. ועדיין לדעתי זה מגעיל לסובב לך את המצפון על האצבע.... .
[ליצירה]
מכאיב לי .... זה מתאר חלקית את מה שאני הרגשתי לא מזמן... (ואני לא אפרט למה חלקית) אבל זה פשוט נכון... וכואב.
יצירה יפה מאוד וכתובה בצורה כנה. :)
[ליצירה]
אחלה בחלה של משפט
לאו דווקא במובן של עבר לדעתי...זה מאוד נכון שמי שמסתכל לאחור יכול לראות את המקדימה. כמו בהשתקפות....
בקיצור-אחלה של משפט!בכל המובנים..... :)
תגובות