חורשה והדרך לקבר הברון
חיים נוי
-
*** מאוהב באשתי:
שובר הגלים כחומה הוא לחוף, שלא יסחף הימה.
כך את עבורי יקירת חיי ואל תשאליני למה.
**** גולשים יקרים:
מחבב הודעות ואוהב תגובות.
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] זה מושלם! איזה כישרון...! נורא אוהבת את הצבעים! פשוט אין מילים... תמשיך להדהים אותנו בצבעים...! תודה רבה רבה! [ליצירה]
- [ליצירה] לא צריך טיול מאורגן:) חיים במכחולך אה לוקח אותי למחוזות ילדות, לנופים מרהיבים. אהבתי מאוד. המשך לרגש. [ליצירה]
- [ליצירה] זאת עוד לפני שהיה שם כביש ומשם עד הקבר כשני קילומטרים של הליכה זה ממש בכניסה מהכביש בנימינה וזכרון. [ליצירה]
- [ליצירה] מדהים. יופי שרק אתה יכול להכניס לאתר שלנו. כישרון. המשך לצייר ולפרסם! תודה. [ליצירה]
- [ליצירה] כמה שאתה אתה יודע לצייר.. יפה מאד. [ליצירה]
- [ליצירה] חורשה בה ביליתי את נעורי שבתי לשם לצייר אותה. הציור הינו ראליסטי מובהק בצבעי שמן על בד, על ידי מכחולים בלבד. גודל שבעים על שישים ס"מ. [ליצירה]
- [ליצירה] כל כך, כל כך יפה. וזאת, עוד לפני שגבו בכניסה דמי "חסות". [ליצירה]
- [ליצירה] אחלה ציור, אחלה פרספקטיבה, אני מתחיל לפתח צמא לציורים שלך.. כן ירבו, תודה :) [ליצירה]
- [ליצירה] מקסים...כל כך פסטורלי ומעלה תחושת מתיקות של פעם...זיכרון עמום של מקום אהוב....המריחות לקראת סוף השביל...מריחת העצים...נותנת מימד כל כך אידילי...תודה!! תמשיך לצייר ולהדהים [ליצירה]
- [ליצירה] הדרך הולכת ומצטמצמת לעבר נקודת מגוז כלשהיא, שילוב של ירוק וכחול ועננות המזכירה את ענניו של וינסנט ון גוך [ליצירה]
- [ליצירה] המגיב כמו שאמרתי לך, סיגנון הכתיבה שלך יהיה זה שיוביל בעתיד. נפלא ותודה! [ליצירה]
- [ליצירה] קפטין פיקרד! יש בך הומור רב המשך כך מצא חן בעיני. תודה חיים [ליצירה]
- [ליצירה] תגובה תודה לך אביב, אכן זהו השיר:) [ליצירה]
- [ליצירה] משה שיר כה נפלא ואין מגיב אכן מאכזב! אני אהבתי אותו מהמשפט הראשון כה עמוק וחודרני אל תוך הנפש, מביע כה רבות אומר ומותיר מחשבות אף ומילים רבות אין בו, הכאב ניתן לגעת בו ואני אהבתי את שירך עד כי קראתי אותו שוב ושוב על מנת לחוש בו את שחשת תוך כדי הכתיבה. תודה לך על שיר נשמה: חיים [ליצירה]
- [ליצירה] ולשאלתך מנצורה היקרה: מה הציור הזה אמור להביע? איני נוהג לספר סיפורים באישי אולם הפעם אסטה מהרגלי. לשאלתך מה התמונה הזאת אמורה להביע: אי נוחות, זיקנה כאב ומוות קרב! כאשר התקווה הקלושה עדיין שם מבצבצת... איך עשיתי אותה פשוט ביותר: השתמשתי בכל הצבעים אשר אבדו את גוונם על הפלטה של הציירים ללא נגיע בצבע טרי והצבעים המשאירים מעט מהחיים, גם הם אשר נותרו עדיין שם על הפלטה. [ליצירה]
- [ליצירה] טוב! [ליצירה]
- [ליצירה] את לא לבד ויש בך פינה, העמיקי מעט היא בתוך הנשמה. שירך כה גלוי, מבשר על הכל ולכל קורא, להזדהות מחייב גם ולא ירצה. תקווה זה טוב, אך אינה מרפאה לכך דרושה, דחיפה, עשייה. שירך נהדר, וכולם כאן בוכים כבר אין לי, מושג למי אף מנגבים. על אהבה כיתבי ולו אפלטונית, וכך נחשוב: זו גברת, ברונית!!! מהאוהד את שירתך: חיים [ליצירה]
- [ליצירה] להרוג את המוות לזמן לא ידוע! משהו, יפהיפה. אהבתי ואהדתי מונולוג זה. תודה לך: חיים [ליצירה]
- [ליצירה] כל מילותייך סלע! תודה חיים [ליצירה]
- [ליצירה] פיוט כואב. תודה [ליצירה]
תגובות