מקסים...כל כך פסטורלי ומעלה תחושת מתיקות של פעם...זיכרון עמום של מקום אהוב....המריחות לקראת סוף השביל...מריחת העצים...נותנת מימד כל כך אידילי...תודה!! תמשיך לצייר ולהדהים
[ליצירה]
מקסים...כל כך פסטורלי ומעלה תחושת מתיקות של פעם...זיכרון עמום של מקום אהוב....המריחות לקראת סוף השביל...מריחת העצים...נותנת מימד כל כך אידילי...תודה!! תמשיך לצייר ולהדהים
[ליצירה]
הדרך הולכת ומצטמצמת לעבר נקודת מגוז כלשהיא, שילוב של ירוק וכחול ועננות המזכירה את ענניו של וינסנט ון גוך
[ליצירה]
[ליצירה]
אלון בר ידידי היקר שלום לך!
אני חש צורך לכתוב בהרחבה.
שלושה חודשים אני באתר ושיר כזה חודר את כל הגוף
כבסכינים, עדיין לא קראתי כאן.
באם אין זה שירך החזק ביותר ירא אני לקרוא את יתר
שירייך.
קשה להסביר את התחושות אשר פילחו את לבי
תוך כדי הקריאה.
לכתוב לך שאהבתי?
לא! אני קינאתי לכשרונך!
תודה שלוחה בדמעה...
חיים
[ליצירה]
מאחר ואני מעריך את כתיבתה של הדס לא אחלוק עליה אולם, אתיחס מהזווית שלי!
כנראה שעוברת עלייך מרה שחורה, אבל גם זה קורה
ולכולנו, על כן מסוגל אני להבינך.
וליצירה:
העברת את תחושותייך בצורה נפלאה עם אמוציות
חזקות שמעבירים בקורא את תחושת ההזדהות העמוקה ביותר ומצורפים אליה רחמים עצמיים.
עד כאן את חצי הדרך למה ששיר מצריך כבר עשית,
לכן לא ניתן לשלול אותו.
יש בו רעיון בשירך בריחה אל ספרוט אל החור השחור,
והוא הרי גלקסיה בעצמו גודלו מעבר לגלקסיה שלנו
שהיא שביל החלב בו אנו חיים.
לכן במילה החור השחור איני רואה כל פסול: בשירך.
בעיני בכל אופן כל שמצריך שיר יש בו.
זהו סוג כתיבה ויש לקבלו כמות שהוא, או לעבור הלאה.
אהבתי נהנתי מבריחתך הנפלאה אשר אל הצג ממולי הביאה אותך.
תודה:
חיים
תגובות