[ליצירה]
ציור מקסים!
אני הק' הייתי מעדיף "לאור הירח",
אבל איך שנראה לך (כמובן).
אהבתי את יחסי המרחקים בין העצמים השונים בתמונה. מעניין לראות עוד ציורים שלך!
[ליצירה]
אני אפילו לא רוצה לדמיין איך שיר כזה יראה בלי החריזה. יש שירים שצריכים חריזה.
שוב קראתי ושוב נהנתי. שיר אהבה לירקות, אבל אפילו יותר מהם - לאהובת החקלאי...
איזה כיך למי שאוהב את המקצוע שלו כמעט כמו שהוא אוהב את אשתו...
[ליצירה]
לוגן, זו אולי פסיכולוגיה, אבל בגרוש...
אבל נראה לי שלכל אחד לפעמים קורה שנראה לו שכל העולם נגדו פתאום, ואז מה שהכי רוצים זה באמת להרוס את הכל.
ולדעתי כל אדם חושב רק על עצמו. הגדולה היא לא לבטל את עצמך, אלא לעלות לרמת עצמיות גבוהה יותר, ולכלול כמה שיותר בתוך ה"עצמי" הזה.
[ליצירה]
רואה עולם שכמותך. כשקראתי שאתה מאמין שאלקים נמצא איפה שהאדם מאמין שהוא נמצא ישר בא לי לשאול אותך - אז מי שלא מאמין הורג אותו?
אבל במחשבה שניה, אלקים צמצם את עצמו בדיוק בשביל שיהיה לנו מקום "ללא אלקים" להתפתח בו. במציאות של אלוקות גלויה לכל לא יתכן קיום לכל דבר אחר "לא יראני האדם וחי", לכן ה' מסתיר את עצמו וככה הוא מאפשר לנו להתקיים.
(מצורף קישור לשיר יפה שמתאר איך התפילה מגיעה לפני כיסא כבודו ומתבטלת שם לגמרי בפניו)
מכאן ואילך - עלינו להאמין במציאותו כדי "להחזיר" אותו לעולמינו ולהנות מטובו הגדול. אם לא נאמין בו, הוא (במידה מסויימת) באמת לא יהיה פה.
יו, אתה גאון! תודה.
[ליצירה]
עם כל הכבוד למרפי, הוא קצת עיוות.
צ"ל: חייך, מחר יהיה רע יותר - חייך, מחר יהיה טוב יותר (וחוזר חלילה).
{כלומר, כשטוב לך תדע תמיד שעוד יהיה רע, כשרע לך תדע תמיד שעוד יהיה טוב. ככה יקל לך לעבור את הכל ולשמוח}
תגובות