[ליצירה]
ציור מקסים!
אני הק' הייתי מעדיף "לאור הירח",
אבל איך שנראה לך (כמובן).
אהבתי את יחסי המרחקים בין העצמים השונים בתמונה. מעניין לראות עוד ציורים שלך!
[ליצירה]
אתמול הייתי בהלויה, וחשבתי על זה שלפעמים מגזימים בהספדים ומנפחים בשבחים (למרות שאתמול זה לא היה המצב) וחשבתי בדיוק ככה - שכשיבוא יומי בע"ה בעוד הרבה מאוד שנים) אני לא רוצה שיגזימו בהספד. שיגידו מי באמת הייתי. מה, אם המת לא צדיק אז זה לא עצוב שהוא מת?
מזדהה מאוד עם השיר, אהדתי.
[ליצירה]
הבית הראשון פשוט מדהים, יוצא דופן. חזק מאוד, יכול לעורר רגשות אשמה...
הבית השני הופך לגמרי את האוירה, מהשלמה רועמת עם המצב זה הופך לקללה. אני לא בטוח שזה משפר את השיר...
[ליצירה]
כי האדם עף השדה. מבחוץ אפור, עבה, סגור, מתגונן,
מבפנים כולו חי, ריבוי גוונים, שכבות שכבות, מים, זרימה.
וכמו העץ, גם את האדם אפשר לחשוף בשתי דרכים. אפשר להתבונן בגדילה שלו, בענפים, בעלים, בפירות, במעשיו, בדרכו, באופי
ואפשר להתבונן בו כשהוא נגדע. אז הכל נחשף בבת אחת. אז, בהספד, כולם יודעים הכל. אפילו אנשים שלא הכירו אותו בחייו מכירים אותו לאחר מותו.
סליחה שבלבלתי בשכל, לא יודע אם זה קשור לתמונה, אבל זה גרם לי לחשוב על זה. תודה!
[ליצירה]
נתחיל בחדות הרעות: קצת הפרעות במקצב וחריגות מהחריזה לקראת הסוף.
הבתים לא תואמים אחד את השני במשקל.
אז רציתי לקום ולגשת , לומר בתקיפות-
"תחזרי..!" , מה לך , אישה?
מה לך , טיפשונת?,
המדבר לא מתאים לך ולי...
(במיוחד הבית הזה...)
ולחדשות הטובות... התוכן, הנשמה של השיר כל כך טובה, הוא משרה את האווירה שלו על הקורא. הסיפור לא לגמרי ברור אבל בכל זאת מרגישים אותו. נהניתי ואהדתי.
[ליצירה]
בס"ד
היה לנו מדריך שהסתבך בין הקשיחות לחברמניות נורא ובסוף גם לא החזיק מעמד הרבה זמן. עשינו לו את המוות... תלמידי תיכון הם מהיצורים האיומים ביותר עלי אדמות. אהבתי את הפיתרון המבריק של הסרט - הוא גרם לילדים להרגיש שהוא לא רק רע, גם ההנאה שלהם חשובה לו.
[ליצירה]
מעניין. בדרך כלל אנשים רואים אותך פחות טוב ממה שאתה ולא כדאי להיות מושפעים מהם. פה דווקא בזכות המבט החיצוני את מגלה את הטוב שבך.
יותר גבוהה? זה ממש מבט קסם...
תגובות