פוטו, מתנצלת על הבוטות, אבל אתה נשמע לי כמו המרצים שלי. קשקושים של בלון נפוח! אז אין אמירה. מה יש? יש כאן פסלון דק דק שבא מעולם הדומם, משתלב עם רקע יפה ועושה פוזה של חי.
רוצה אמירה??
אז ככה:
אתה רואה בתמונה בהמה דקה שלמרות מראה השברירי הצליחה להגיע לראש הר עצום וכל זאת למרות היותה עצם דומם..
פ ס ד ר ??
לא ראויה לעיון?? זו לא קצת הגזמה פרועה מצידך??
אז אחרי ארבע שנים של בלונים נפוחים במקום בו למדתי (שנשמעים בצורה זו או אחרת כמו ההצהרה שלך) אני רוצה לצעוק כבל עם ועדה שהקשקוש הזה פשוט מאוס ופלצני. אין יצירה לא ראויה יש עין לא ראויה. איפה הפסול בלהתבונן בפשטות ביצירה פשוטה, בעין פשוטה, ולהנות בפשטות.??? פשוט לתת לעצמך להנות, מיופי, ממחשבה, מיצירה של אחר ומהיכולת שלו לחלוק את יצירתו ואת היופי שבה עם אחרים...
כיסוף היקר,
אין לי ענן להתפלמס איתך.
כל בר דעת מבין שיצירה שאין בה אמירה איננה יצירה כלל ומקומה הרואי לה הוא בפח האשפה.
אין לי כונה להמשוח הזה יותר.
כל טוב.
יצירה שצריכה הסבר היא יצירה חזותית לא מוצלחת. היצירה צריכה לדבר בפני עצמה. אי אפשר היה להבין את כל הדברים שהסברת בתמונה העצמה ולכן בהיבט הזה די פיקששת. אבל, כן היה ניתן להבין דברים אחרים (כמו שכיסוף הבינה).
ואני לא מזכימה עם פוטו בניקיה השונים, יש עניין באסתטיקה נטו. במיוחד בתחום החזותי.
אהבתי מאוד את הפוקוס, את כיוון פני העז ואת הכותרת שהתאמת. בזה העברת את המסר שלך, לא את הפילוסופיה ששטחת בתגובתך.
שבוע טוב.
ערוגה.
בתגובה לעידו שטיינמן ופוטו אלבום היקרים -
יכולים אתם לטעון כי הביצוע גרוע (ויכול להיות שאף אסכים איתכם שאפשר היה לבצע טוב יותר)
יכולים אתם לטעון כי אתם חולק על מסריה של העז
אתם גם יכולים לטעון שלא הבנתם את האמירה (שזו ד"א ביקורת נוקבת שצריכה להיאמר)
אבל אינכם יכול לקום ולטעון ש"אין פה אמירה".
אינך יכולים לטעון כן, ראשית, מאחר ועבורי היצירה הנ"ל הינה בעלת משמעות רבה, והיא מסמכמת שני עולמות ושתי תקופות בחיי. תקופה של שוטטות בהרים ברעיית עיזים ותקופה של חזרה לתרבות העירונית המתועשת; עולם של חופש וחיבור לטבע מול עולם של קופסאות וטבע בצנצנת. ודווקא המפגש של המלאכותי (הברזל) עם הטבע (העז, ההרים האבנים) שבסופו של דבר מביא לנו אשליה של טבע (הפארק בו צולמה) אך כולא אותנו מבאמת להשתחרר מכבלי העיר הוא מבחינתי הסיכום (סינתזה?) של התקופות.
ושנית, ללא קשר ליצירה, לדעתי אין יצירה שאין לה מסר, כמו ששאין פעולה אנושית שאין לה מסר. גם פרה על אבנים מביעה מסר כלשהו, והעולם כולו הוא דיסקורס בין הלוקחים בו חלק. אפשר לחלוק על המסר, אפשר לומר שהמסר לא שווה עיון, אבל אי אפשר להגיד שאין אמירה כי אין מציאות כזו.
quetiapine dosage for sleep asser.nl quetiapine overdose amount
באנה היקרה,
אני מבקש סליחה ומחילה.
כנראה שהיה פה מסר, רק שהמסר לא הובהר באמצעות היצירה.
(אין זה אומר שאני אוהב את היצירה, וכמובן שאינני מסכים עם האמירה שאין יצירה ללא מסר).
[ליצירה]
פוטו, מתנצלת על הבוטות, אבל אתה נשמע לי כמו המרצים שלי. קשקושים של בלון נפוח! אז אין אמירה. מה יש? יש כאן פסלון דק דק שבא מעולם הדומם, משתלב עם רקע יפה ועושה פוזה של חי.
רוצה אמירה??
אז ככה:
אתה רואה בתמונה בהמה דקה שלמרות מראה השברירי הצליחה להגיע לראש הר עצום וכל זאת למרות היותה עצם דומם..
פ ס ד ר ??
[ליצירה]
לא ראויה לעיון?? זו לא קצת הגזמה פרועה מצידך??
אז אחרי ארבע שנים של בלונים נפוחים במקום בו למדתי (שנשמעים בצורה זו או אחרת כמו ההצהרה שלך) אני רוצה לצעוק כבל עם ועדה שהקשקוש הזה פשוט מאוס ופלצני. אין יצירה לא ראויה יש עין לא ראויה. איפה הפסול בלהתבונן בפשטות ביצירה פשוטה, בעין פשוטה, ולהנות בפשטות.??? פשוט לתת לעצמך להנות, מיופי, ממחשבה, מיצירה של אחר ומהיכולת שלו לחלוק את יצירתו ואת היופי שבה עם אחרים...
[ליצירה]
נוע תנוע ארץ
אמר זאת גלילאו בצאתו מהמשפט עד כמה שזכור לי בהתייחסו לתנועת כדור הארץ סביב עצמו. מה שרוב האנשים אינם יודעים (וגם אני עד לפני שבועיים) זה שהתרגום לעברית מושתת על הפסוק -
"נוע תנוע ארץ כשכור, והתנודדה כמלונה וכבד עליה פשעה, ונפלה ולא-תסיף קום." (ישעיהו פרק כ"ד
כ') שכן תרגום מילולי היה צריך להיות "ואף על פי כן תנוע".
אהבתי. (כמכור לתנועה).
[ליצירה]
העז מדברת
בתגובה לעידו שטיינמן ופוטו אלבום היקרים -
יכולים אתם לטעון כי הביצוע גרוע (ויכול להיות שאף אסכים איתכם שאפשר היה לבצע טוב יותר)
יכולים אתם לטעון כי אתם חולק על מסריה של העז
אתם גם יכולים לטעון שלא הבנתם את האמירה (שזו ד"א ביקורת נוקבת שצריכה להיאמר)
אבל אינכם יכול לקום ולטעון ש"אין פה אמירה".
אינך יכולים לטעון כן, ראשית, מאחר ועבורי היצירה הנ"ל הינה בעלת משמעות רבה, והיא מסמכמת שני עולמות ושתי תקופות בחיי. תקופה של שוטטות בהרים ברעיית עיזים ותקופה של חזרה לתרבות העירונית המתועשת; עולם של חופש וחיבור לטבע מול עולם של קופסאות וטבע בצנצנת. ודווקא המפגש של המלאכותי (הברזל) עם הטבע (העז, ההרים האבנים) שבסופו של דבר מביא לנו אשליה של טבע (הפארק בו צולמה) אך כולא אותנו מבאמת להשתחרר מכבלי העיר הוא מבחינתי הסיכום (סינתזה?) של התקופות.
ושנית, ללא קשר ליצירה, לדעתי אין יצירה שאין לה מסר, כמו ששאין פעולה אנושית שאין לה מסר. גם פרה על אבנים מביעה מסר כלשהו, והעולם כולו הוא דיסקורס בין הלוקחים בו חלק. אפשר לחלוק על המסר, אפשר לומר שהמסר לא שווה עיון, אבל אי אפשר להגיד שאין אמירה כי אין מציאות כזו.
quetiapine dosage for sleep asser.nl quetiapine overdose amount
[ליצירה]
במחילה מבעל/ת השיר -
(ואף על פי כן אפתח בשבח האכסניה) - השיר מקסים. לדעתי העולם אכן שלוב והחורבן הכללי והפרטי וגאולה הפרטית והכללית שלובים הם יחד.
ולעניינו - חורבן גוש קטיף הוא חורבן לא בגלל אבדות בנפש. איננו מבכים בט' באב את בית המקדש רק בגלל האבדות שהיו במרד הגדול שאם כן הרי שבשואה, או אולי אף במרד בר כוכבא נהרגו יותר יהודים והיינו צריכים להסב את עיקרו של ט' באב עליהם.
אנו מבכים את חורבנו של רעיון של מציאות חיים שהיתה כל עולמם של רבים. וכך, יחד עם כל האסונות שקרו לעם ישראל, נכנס הוא לאבל הכבד שלנו על חורבן הבית - על כך שהשכינה בגלות, על כך שהעולם איננו שלם, על שכך שישיבתנו בארץ איננה שלמה.
[ליצירה]
היש לך רגש טיפין?
אנכרוניסטי ברעיונו ומגושם בביצועו. זו דעתי עכ"פ.
לשאלתך - האם יש לכם רגש טיפין - אשאל - ואתה - האם יש לך רגש טיפין. לא על בתי הערבים. וכי מה מותר הוא הערבי מהיהודי, שההתנתקות בעיניך רק המתאבן, ואילו על כל בית ערבי דמעותיך ניגרות.
תוכל לטעון טיעונים מדיניים בדבר, אבל איך תוכל לטעון, אם מדובר ברגש, כי את בית הערבי יש להקים ואת בית היהודי לא. (אלא אם כן תאמר בגלוי את המתפרש מדבריך - הלאה יהודי חדש, בחזרה ליהודי הנודד, נישא את מטלטלינו ונמשיכה.)
בברכת התפקחות.
[ליצירה]
כבאבש!
אני מאמין האמונה שלמה בביאת משיח העמים ואף על פי שיתמהמה, ואף על פי שיהרוג מליונים, אחכה לו בכל יום שיבוא - נשמתו של יוסף ג'וגשווילי קחיני!
(קומניזם כדת להמונים? אני מעדיף להדמות לקודשא בריך הוא).
איזה כיף לראות שיש מקום שאפשר לבוא אליו ולדעת בביטחון ששום דבר לא השתנה.
[ליצירה]
אין לי מה לכתוב בכותרת...
מדהים. אין לי מילים. עלו דמעות בעיני (גם לב איש הפח שלי נשבר לפעמים). לבי איתך, משתתף באבלינו.
מה אומר? בבניין ירושלים ננוחם.
תגובות