יצור חביב ובלתי מזיק. מרבה לישון, ומרגיש הכי טוב בסביבה חורפית. אוהב נורא חתולים, נגינת כינורות, מעשים טובים ואת הספר שלושה בסירה אחת.בפעם האחרונה שבדקתי גילי היה 21
[ליצירה]
מגניב!
פתחנו דיון על הנושא ב"ביכורים" ושכחיפשתי בגוגל את שם הסופר שכתב את "פילים עגומים" הגעתי לקישור הזה, ולשיר הנהדר שלך. אהבתי מאוד את שני הפתרונות שאתה מציג בסוף, יותר את הראשון, אבל את שניהם ביחד.
אגב, כתבת שלאחר שקראת את הסיפור ראית שהתוכן של היצירה שלך מגלם את עצמו בכך שהוא חזרה על תוכן של יצירה אחרת (פילים עגומים), ואז כתבת דברי הרגעה על "מרחב האומנות האין סופי" אינני יודע אם שמת ליבך לכך, אבל עצם קיומה של יצירתך העוסקת בגבולות האומנות, הוא הוא המפריך אותה באופן קרטזייאני אלגנטי ושנון, ולא רק בגלל שורת החיתום עם הנקודות, אלא בגלל עצם העובדה שכתבת שיר על נושא שבדיוק כמותו כבר נכתב (ולא רק בפרוזה. יש גם שיר של ביאליק [עצה בתפילה] עם אותו הרעיון וגם השיר של מתי כספי שכתבו פה בתגובות) - והראית בכך שאפשר לחדש, ואפשר לעורר עניין מחודש, תמיד, כל עוד עושים זאת בחן ובכישרון.
[ליצירה]
גוד לורד!
מרגלית זו היתה בידך כל השנים הללו, ואני ידעתי ולא טרחתי לקראה!
יא, בא לי לדפוק את הראש בקיר.
אתה פשוט מלך!
ענק ענק ענק.
אמנם לא את כל הבעיות המתמטיות היכרתי (מיזה לבל, ומה הבעיה שלו עם לחתוך לרוחב??), אבל לא היה קשה להבחין שמדובר בבדיחות שנונות.
היו קטעים שממש נקרעתי מצחוק...נניח, הקטע שאוילר צועק "עשרים!"
זה פשוט קטע חובה לכל חובב מתמטיקה. כל כך הרבה בעיות מתמטיות, כל כך הרבה פרטים ביוגרפיים, והכל ארוז כל כך יפה ומצחיק.
ועוד לא אמרתי כלום על הסוף, שכל כך מתבקש אחרי הרמיזות המפוזרות לאליס לפני כן, ושהוא כל כך אתה, וכל כך מקסים, וכל כך הותיר אותי בלי מילים...
[ליצירה]
יפה מאוד!
ממש נוגע ללב.
את עושה דברים ממש יפים בש/ל!
חשבתי, אולי היה מעניין לחתוך בגסות את התמונה גם מימין, על הטלפון, כדי להדגיש יותר את הקיר.
והזכרת לי משהו מצחיק בתגובה שלך: לפני שבועיים בערך הלכתי לגן הציבורי לצלם ילדים. התחלתי לעשות איזה בוק על איזה ילדה חמודה אחת שישבה מולי על מגלשה וחייכה לי, ופתאום הגיע איזה רוסי ענק, ואמר לי (תדמייני את המבטא הרוסי הכבד): "למה אתה מצלם? זה ילדה שלך? תצלם ילדה שלך!"
ואני רק ניסיתי למלמל משהו לא ברור על כך שאני אוהב לצלם...
[ליצירה]
הישר הזה מחולק אצלי לשניים:
כל החלק הראשון שהוא פשוט יפה, ופשוט ויפה,
ושלוש השורות האחרונות שהן תַּמְצִית (מן מחמאה חדשה שהגיתי הרגע בשביל מילים או שורות שהן הרבה יותר מיפות...).
ומעניין, ממש לפני כמה ימים כתבתי גם איזו שורה על שמיכה, ונדמה לי שממקום די דומה, אבל היא לא יצאה לי יפה כל כך ולא אהבתי אותה... :(
[ליצירה]
אין לי ספק,
שזהו אחד השירים היפים ביותר שקראתי מימי.
אילו מילים נוגות ויפות! וגם המשקל (חוץ ממה מעידות) כל כך מושלם!
וכל האווירה של השיר, ו...אין.
שיר זה הוא מדהים עד בלי די.
וגם לי שלוש האחיות האפורות הזכירו מייד את אורדו ארוון ואורגוח היקרות, שארגו את רקמתו של טרן...
אמרתי כבר שהשיר הזה מקסים כלכך כלכך???
=))
תודה לך.
[ליצירה]
אוי, זה טוב!
איזו אנלוגיה מפתיעה ויפה!
יש כמה שממש אהבתי:
בעצם, אהבתי כמעט את כל האנלוגיות, אז אין מה להעתיק...ואולי בכל זאת:
"הזוי וארוך וכולו תסריטים של תכניות טלוויזיה שהייתי קטנה"
וגם
"דברי הימים אלף בית על התפר בין אלול ותשרי"
ושורת הסיום - ללקק את השפתיים.
לא הבנתי רק למה השיר נקרא "אנלוגיה". כאילו, זה כמו לקרוא לשיר "מחאה", או "מטאפורה".