יצור חביב ובלתי מזיק. מרבה לישון, ומרגיש הכי טוב בסביבה חורפית. אוהב נורא חתולים, נגינת כינורות, מעשים טובים ואת הספר שלושה בסירה אחת.בפעם האחרונה שבדקתי גילי היה 21
[ליצירה]
אוי, זה טוב!
איזו אנלוגיה מפתיעה ויפה!
יש כמה שממש אהבתי:
בעצם, אהבתי כמעט את כל האנלוגיות, אז אין מה להעתיק...ואולי בכל זאת:
"הזוי וארוך וכולו תסריטים של תכניות טלוויזיה שהייתי קטנה"
וגם
"דברי הימים אלף בית על התפר בין אלול ותשרי"
ושורת הסיום - ללקק את השפתיים.
לא הבנתי רק למה השיר נקרא "אנלוגיה". כאילו, זה כמו לקרוא לשיר "מחאה", או "מטאפורה".
[ליצירה]
אהבתי במיוחד את
"ערים בצורות מסכנות" ואת "אל תכה בסלע/לא נותרו עוד דמעות".
אה, וגם "נשתוק את כל המילים/שנאמרו כהסוואה" זה משפט ממש מוצלח.
בסה"כ שיר יפה, אבל הוא לא הצליח לגעת בי עמוק מידי.
(ובבית השני, זה לא צריך להיות "שהמתינו לזמנן"?)
[ליצירה]
את טובה, את יודעת?
:-)
נקודת מבט חדשנית ונועזת. במקום להלל על הקבוע, ולידום נוכח המשתנה, המפליא, הנורא, את מבקשת לידום על הקבוע, ולהזדעזע ממנו כמו מן המשתנה.
"ריצוד קווים מרוסקים של אור שחר על הקיר שלי ועל הרצפה", זאת שורה הרבה יותר מפנטסטית.
מקסים.
[ליצירה]
איזה יופי של תיאור!
למרות שהייתי צריך להשתמש באנציקלופדיה העברית כדי להבין...
איזה שילוב מחריד זה - יופי ואכזריות! כמו איזו נאצית אחת, שהיתה בטלוויזיה לפני כמה ימים, בתכנית על אוושוויץ...(ולמה כל התגובות שאני כותב לך הערב מתקשרות לנאצים?!)
שיר נפלא!
[ליצירה]
יפה מאוד.
קצת מזכיר לי את הסגנון של רוני סומק, על סמך היכרותי הדלה עימו.
רעיון נהדר, עשוי היטב.
אני תהיתי אם
א)יש חובה להוסיף את "מומתק מלאכותית"
ב) "למדרכה" אכן ראויה לשורה משל עצמה. אולי זה טיפה מאולץ, הקיטוע הזה.
בכל מקרה, שיר נהדר.
(ותמסרי לאריאל שיש לו טעות ניקוד. ב"קפדנות" צריך דגש בפה...)