יצור חביב ובלתי מזיק. מרבה לישון, ומרגיש הכי טוב בסביבה חורפית. אוהב נורא חתולים, נגינת כינורות, מעשים טובים ואת הספר שלושה בסירה אחת.בפעם האחרונה שבדקתי גילי היה 21
[ליצירה]
אהבתי במיוחד את
"ערים בצורות מסכנות" ואת "אל תכה בסלע/לא נותרו עוד דמעות".
אה, וגם "נשתוק את כל המילים/שנאמרו כהסוואה" זה משפט ממש מוצלח.
בסה"כ שיר יפה, אבל הוא לא הצליח לגעת בי עמוק מידי.
(ובבית השני, זה לא צריך להיות "שהמתינו לזמנן"?)
[ליצירה]
גוד לורד!
מרגלית זו היתה בידך כל השנים הללו, ואני ידעתי ולא טרחתי לקראה!
יא, בא לי לדפוק את הראש בקיר.
אתה פשוט מלך!
ענק ענק ענק.
אמנם לא את כל הבעיות המתמטיות היכרתי (מיזה לבל, ומה הבעיה שלו עם לחתוך לרוחב??), אבל לא היה קשה להבחין שמדובר בבדיחות שנונות.
היו קטעים שממש נקרעתי מצחוק...נניח, הקטע שאוילר צועק "עשרים!"
זה פשוט קטע חובה לכל חובב מתמטיקה. כל כך הרבה בעיות מתמטיות, כל כך הרבה פרטים ביוגרפיים, והכל ארוז כל כך יפה ומצחיק.
ועוד לא אמרתי כלום על הסוף, שכל כך מתבקש אחרי הרמיזות המפוזרות לאליס לפני כן, ושהוא כל כך אתה, וכל כך מקסים, וכל כך הותיר אותי בלי מילים...
[ליצירה]
חמווווודד!!
ממש אהבתי!
אבל את שורת המחץ אולי הייתי מנסח אחרת...אולי בלי הסוגריים?
חבל שלא אני כתבתי קטע בשם - "אמצתי ילדה" - כי אני גם מרגיש ככה!
בקיצור - הזדהות עמוקה!!
=)
[ליצירה]
בסוף
ממש שמעתי הד לאחת הארספואטיקות הגדולות הגדולות ביותר בעיני, ומן הידועות שלהן:
"ואת תוגתו של הלב הכורע/יד כל במנוחה תמשש" (רחל).
יש לך אנלוגיות ממש נהדרות, ואת מפתחת אותן נפלא.
[ליצירה]
מצטרף לקודמי...
אכן, מבט זדוני ביותר....אבל לא הייתי אומר בהכרח רשע!! גם זקן שובב מתאים לו...
הלובן מקדימה נהדר, נראה ממש כאילו שהוא מואר.
אבל יש לי קצת בעיה עם הזנב הדקיק. גם הצבעים הכהים מידי באמצע קצת לא במקום לדעתי...
אבל זה ציור מצויין, סה"כ!
[ליצירה]
אלוהים!
אוי לה לאותה בושה...
מעניין מתי כתבתי את התגובה המבישה הזו.
אני! אני שכה אוהב את רחל! אני! שמנהל קמפיין נזעם וחתרני הקורא לשינוי מטבע הלשון "השיר של יהודית רביץ" לכדי: "השיר שיהודית רביץ שרה ששכחתי מי כתב" (במקרה הפחות טוב) או "השיר של רחל שיהודית רביץ שרה" (במקרה הטוב). ולאו דווקא יהודית רביץ כמובן, אלא כל זמר/ת שהוא.
אכן, נפלתי חזק.
תודה דנדוש :)
[ליצירה]
נפלא.
נוגע כל כך...
אני לא יכול לומר שמצאתי ת עצמי בדיוק בשיר, אך הרגשתי המון קרבה , ללא ספק. בכל זאת, גם אני נווד...
הלבשת את זה ממש יפה על הסוגייה המשנאית. רק את הביטוי "תראו" לא כ"כ אהבתי.
(ואגב, יש לך את אחד הניקים הכי מדליקים שראיתי אי פעם...לכן גם נכנסתי לדף שלך :-)
[ליצירה]
איזה יופי של תיאור!
למרות שהייתי צריך להשתמש באנציקלופדיה העברית כדי להבין...
איזה שילוב מחריד זה - יופי ואכזריות! כמו איזו נאצית אחת, שהיתה בטלוויזיה לפני כמה ימים, בתכנית על אוושוויץ...(ולמה כל התגובות שאני כותב לך הערב מתקשרות לנאצים?!)
שיר נפלא!
[ליצירה]
קודם כל הקטע הזה מדהים.
פשוט - מדהים. נקרא בנשימה עצורה, וכתוב מעולה (ורק הערה אחת קטנה: כשה"דבר" מופיע הקטע מתואר בלשון הווה, חוץ ממקום אחד שבו כתוב "השיב הדבר" וזה צורם...).
אבל לא הבנתי למה פאוסט. למיטב ידיעתי הדלה (וזאת כיוון שמעולם לא קראתי את פאוסט,) גיתה כפר באכדכא"ח! הרי פאוסט מתחמק מן השטן, בסופו של דבר, ללא תשלום! וכבר היו מי שטענו שפאוסט היה אבי האידאולוגיה הנאצית, מסיבה זו...
אשמח להסבר...
בכל מקרה - קטע מדהים!
=)