יצור חביב ובלתי מזיק. מרבה לישון, ומרגיש הכי טוב בסביבה חורפית. אוהב נורא חתולים, נגינת כינורות, מעשים טובים ואת הספר שלושה בסירה אחת.בפעם האחרונה שבדקתי גילי היה 21
[ליצירה]
אוי, זה טוב!
איזו אנלוגיה מפתיעה ויפה!
יש כמה שממש אהבתי:
בעצם, אהבתי כמעט את כל האנלוגיות, אז אין מה להעתיק...ואולי בכל זאת:
"הזוי וארוך וכולו תסריטים של תכניות טלוויזיה שהייתי קטנה"
וגם
"דברי הימים אלף בית על התפר בין אלול ותשרי"
ושורת הסיום - ללקק את השפתיים.
לא הבנתי רק למה השיר נקרא "אנלוגיה". כאילו, זה כמו לקרוא לשיר "מחאה", או "מטאפורה".
[ליצירה]
אין לי ספק,
שזהו אחד השירים היפים ביותר שקראתי מימי.
אילו מילים נוגות ויפות! וגם המשקל (חוץ ממה מעידות) כל כך מושלם!
וכל האווירה של השיר, ו...אין.
שיר זה הוא מדהים עד בלי די.
וגם לי שלוש האחיות האפורות הזכירו מייד את אורדו ארוון ואורגוח היקרות, שארגו את רקמתו של טרן...
אמרתי כבר שהשיר הזה מקסים כלכך כלכך???
=))
תודה לך.
[ליצירה]
יפה מאוד.
קצת מזכיר לי את הסגנון של רוני סומק, על סמך היכרותי הדלה עימו.
רעיון נהדר, עשוי היטב.
אני תהיתי אם
א)יש חובה להוסיף את "מומתק מלאכותית"
ב) "למדרכה" אכן ראויה לשורה משל עצמה. אולי זה טיפה מאולץ, הקיטוע הזה.
בכל מקרה, שיר נהדר.
(ותמסרי לאריאל שיש לו טעות ניקוד. ב"קפדנות" צריך דגש בפה...)
[ליצירה]
בסוף
ממש שמעתי הד לאחת הארספואטיקות הגדולות הגדולות ביותר בעיני, ומן הידועות שלהן:
"ואת תוגתו של הלב הכורע/יד כל במנוחה תמשש" (רחל).
יש לך אנלוגיות ממש נהדרות, ואת מפתחת אותן נפלא.
[ליצירה]
נפלא.
נוגע כל כך...
אני לא יכול לומר שמצאתי ת עצמי בדיוק בשיר, אך הרגשתי המון קרבה , ללא ספק. בכל זאת, גם אני נווד...
הלבשת את זה ממש יפה על הסוגייה המשנאית. רק את הביטוי "תראו" לא כ"כ אהבתי.
(ואגב, יש לך את אחד הניקים הכי מדליקים שראיתי אי פעם...לכן גם נכנסתי לדף שלך :-)
[ליצירה]
ואו, אתה כ"כ מוצלח!
איזה שיר!
כל כך מקסים! גם הרעיון, וגם משחקי המילים המגיעים לשיא שנינותם בשורה האחרונה!
וואו, אחד השירים הטובים ביותר שקראתי לאחרונה, ללא ספק. אתה ממש ממש מוכשר.
ואגב, תודה על הביאור. מרב השתוממות לנוכח האהבה התמימה והנועזת שכחתי בכלל את כותרת השיר ואת ענייני המבול ואילולא הביאור שלך הייתי מחמיץ עוד רובד מקסים בשיר.
[ליצירה]
[ליצירה]
מרגש!
תודה לך חתולי היקר, על הניתוח המופלא.
לאחר קוראי את הדברים, לא יכולתי שלא לחוש כי במשפטה האלמותי של היוצרת החשובה עדי אשכנזי "מה זה השטויות האלה אומנות" יש הד ליצירת אומנות זו. אין ספק, כי אשכנזי המאוחרת מתכתבת עם ממ ממ, ובפראפראזה נועזת וחסרת כל מעצור על יצירת המופת שלו, היא חושפת לפנינו צדדים נוספים ומרתקים בדיאלקטיקה ה"ממ"ית הקרועה והשותתת.
בברכת,
בחייכם.