כשהיא ניפצה את
אלוהים
היא לא חשבה
על כך
שהיא משאירה את
אמא
לדרוך לבדה על
השברים.
צביה קרוב
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] כשאני חזרתי בשאלה עדיין שמרתי על קשר, כשחברה שלי חזרה בשאלה היא ממש לא שמרה על קצה חוט של קשר. הבדלי גישה [ליצירה]
- [ליצירה] המילים שאומַר נוגעים לכולם, לכל ההורים, מכל קשת הדעות והאמונות: אם ילדיכם "שוברים את הכלים" חפשו את הסיבה אצלכם. אמא אינה דורכת על שברים, היא מנסה לאחות אותם. [ליצירה]
- [ליצירה] מעולה. הזדהיתי מאוד. [ליצירה]
- [ליצירה] אווץ'! איזה דימוי יפהפה!! כתבת תמציתי ודוקר. מעולה. נכון שהאמונה יחידנית, ונכון שצריך לתת חופש למי שבוחר לעזוב את הדת, אבל להרבה הורים מאוד קשה לקבל את זה שהילד שלהם בחר דרך כל כך שונה מהדרך בה הם חינכו אותו. השיר מתאר את זה בצורה מדוייקת מאוד. ואני מאמינה שאם תאהבו אותה מספיק, למרות הדרך בה היא בחרה, השברים יטואטאו הצידה, ואולי אף יורכבו מחדש לשלם. בעזרת ה'. [גם אצלנו] [אגב, הביטוי המדויק הוא "יצאה בשאלה", ולא חזרה בשאלה.] [ליצירה]
- [ליצירה] וואו... מדוייק יפה וכואב. אהבתי! [ליצירה]
- [ליצירה] זה אלי. שבור - אך נאה. [ליצירה]
- [ליצירה] משחקי מילים. אך האמונה- יחידית. (לחשוב מחדש) [ליצירה]
- [ליצירה] אל דאגה, אם תאמיני באמת, היא עוד תחזור לדת. מקסימום, תצרי קשר, ואני וחברים נעשה לה "פנים אל פנים" בכיף. :-) [ליצירה]
- [ליצירה] אל דאגה, אם תאמיני באמת, היא עוד תחזור לדת. מקסימום, תצרי קשר, ואני וחברים נעשה לה "פנים אל פנים" בכיף. :-) [ליצירה]
- [ליצירה] באמת טוב. [ליצירה]
- [ליצירה] הבזק מן העבר יאיר שלום ימים טרופים-לעולם כנראה. זהו גורלי. בשובי מן הסליחות , גופי עייף וליבי ער- ניזכרתי בצורה. עם כניסתי לאתר נוכחתי שדור הולך ודור קודם נשכח ניזנח-נעצבתי. אח"כ ניזכרתי כי חברתי לפני שבוע שאלה בהתרגשות אם ניכנסתי לאחרונה לצורה לקרוא את נעל בית: " הוא כותב פשוט מדהים" היא אמרה. אז הצצתי לרגע ואני לחלוטין מסכימה- נפש גדולה ורגישות מרטטת לב. שתהיה לך שנה רוויית אושר והגשמת חלומות, שנת יצירה מתוך שמחה וטוב לבב. שנה טובה צביה [ליצירה]
- [ליצירה] הצצתי ונהנתי. תודה [ליצירה]
- [ליצירה] שרו של עבר מפליא בי את מכות הוויתו... שיריך הנם פלא נערץ עבורי, כשכלים כוחותיי ממאבקי עם שרו של הזמן והמקום אני נסה לכאן אך איני מוצאת עצמי בתוך סבך הרגש האנושי המבעבע כאן. ולפני שאני פורשת אני מלקקת באצבעי מעט מיערת הדבש שהטמנת. תודה. צביה. [ליצירה]
- [ליצירה] בטרם אצא אל מקדש מעט בחצות ומחצה, נתקלתי באלול שלך. עכשיו כשאשורר אדון הסליחות כעוברת דרך אריח את המלך בשדה... תודה- זו יצירה נשגבת בעיני. צביה [ליצירה]
תגובות