[ליצירה]
שווה ביותר!!!!
ב"ה
טוב שאמרת לי שכתבת יצירה חדשה. (הי, אם את מדווחת לי במסנג'ר על יצירה חדשה ומחכה שאני אקרא אותה, ואם תרחיש דומה קרה לפני ימים אחדים, את בטח "המכורה"!)
האמיני לי נעל, אתה נראית לי מסוג "המכורה". לא יכולה בלי יצירה שבועית. ואם אין זמן בהרצוג אז צריך להציק למישי. וגם להתקשר כל שניה לשאול אם כבר הגיבו, היות ואין לך אפשרות להשאיר בעצמך את העכבר על הריפרש.
[ליצירה]
המשך:
המקטלגת- היא קוראת ורואה את היצירות, אבל מה שבאמת מעניין אותה זה לא התוכן. השאלה האמיתית היא אחת: לאיזו קטגוריה היוצר משתייך? הגרוע ביותר מבחינתה הוא מישהו שכבר קוטלג ופתאום הוא מעז לקלקל את כל התיאוריה לגביו. חוצפה.
[ליצירה]
לחוד וביחד
אני מופתעת לגלות שאני הראשונה להגיב על ציטוט כל כך אמיתי ונכון.
אנשים נוטים לבקר אותנו בהתנהגויותנו השונות אבל, שוכחים להעניק לנו את התמיכה לה אנו באמת זקוקים.
אפי.
[ליצירה]
נפלא
קסום, כמו אגדה רחוקה.
טל,
תודה לך על שעות הקסם שאת מעניקה לי כל הזמן, עם המילים היפות שלך. בעולם המפוקח כל כך, הריאלי, הלוגי, הרציונאלי מדי- המילים שלך הם כמו מים חיים לנפש עייפה.
10 דק' של קורת רוח, של משב חלום רחוק, לפני שחוזרים בחזרה לסדר היום "המציאותי".
[ליצירה]
אני גם.
אין מי שיכול להיות במצב כזה ולהישאר אדיש. אין.
או שאולי... מרב שהכאב גדול, הוא משאיר אותנו המומים, בוהים באוויר, לא קולטים.
מפנה אותך לקרוא את "גדם" של יין בגתו.
[ליצירה]
אחד הדברים הנכונים והכואבים שקראתי לאחרונה,
וגם היפים...
לפעמים נראה לי מוזר לכתוב את זה יחד: כואב ויפה.
כאב אמור לגרום לנו צער, ויופי הנאה. אז איך זה משתלב?
ובל זאת, אולי זה המיוחד בכתיבה, שהיא יכולה להיות כואבת ויפה, ללא שזה יסתור כלל.