[ליצירה]
שווה ביותר!!!!
ב"ה
טוב שאמרת לי שכתבת יצירה חדשה. (הי, אם את מדווחת לי במסנג'ר על יצירה חדשה ומחכה שאני אקרא אותה, ואם תרחיש דומה קרה לפני ימים אחדים, את בטח "המכורה"!)
האמיני לי נעל, אתה נראית לי מסוג "המכורה". לא יכולה בלי יצירה שבועית. ואם אין זמן בהרצוג אז צריך להציק למישי. וגם להתקשר כל שניה לשאול אם כבר הגיבו, היות ואין לך אפשרות להשאיר בעצמך את העכבר על הריפרש.
[ליצירה]
המשך:
המקטלגת- היא קוראת ורואה את היצירות, אבל מה שבאמת מעניין אותה זה לא התוכן. השאלה האמיתית היא אחת: לאיזו קטגוריה היוצר משתייך? הגרוע ביותר מבחינתה הוא מישהו שכבר קוטלג ופתאום הוא מעז לקלקל את כל התיאוריה לגביו. חוצפה.
[ליצירה]
לחוד וביחד
אני מופתעת לגלות שאני הראשונה להגיב על ציטוט כל כך אמיתי ונכון.
אנשים נוטים לבקר אותנו בהתנהגויותנו השונות אבל, שוכחים להעניק לנו את התמיכה לה אנו באמת זקוקים.
אפי.
[ליצירה]
למה חתלתולי?
דווקא היתה לי הרגשה נעימה במשך קריאת כל השיר,
נוסטלגיה כזו...
יש אמנם מקום לשיפוצים (בקטע של העושר- צדקת), אבל היא ידעה לתת אווירה טובה ולהעביר דרך השיר המון ריחות, קולות צבעים ותחושות.
[ליצירה]
נפש...
לרגע לא התכוונתי להעלות את מדרגת ה"אמת הפרטית" ל"אמת כללית", וזה גם מאבק אבוד מראש.
מה שרציתי בסך הכל לומר (ולמה אני מרגישה כמו דיסק תקוע?) הוא שמבחינת האדם- הן זהות.
וזהות בתכלית.
לדג': אם נזרקה לעבר אדם הערה, והוא שמע בטעות מילה אחרת ששינתה את כל הקונספט של המשפט והבין ממנה מחמאה- האושר שהוא חש כתוצאה מ"מחמאת השקר" הזו אינה שונה מהאושר שהוא חש כשהוא שומע מחמאה אמיתית. זה אותו האושר...
ארשה לעצמי אפילו יותר להרחיק לכת-
חולי נפש (ואני לא מדברת על כאלה המודעים לחוליים) שחיים בתוך עולם הזוי של דימיונות- נהנים ממנו, או מצטערים בגינו, בדיוק מאותה המידה שאדם שפוי יהנה\יצטער כאשר יחווה את אותם החוויות במציאות.
לא לחינם אמר לי מישהו שאלוקים אוהב את חולי הנפש.
ילד שנשברה לו סירת הצעצוע החשמלית, חש באותו אבדן אותו מרגיש קברניט.