[ליצירה]
שווה ביותר!!!!
ב"ה
טוב שאמרת לי שכתבת יצירה חדשה. (הי, אם את מדווחת לי במסנג'ר על יצירה חדשה ומחכה שאני אקרא אותה, ואם תרחיש דומה קרה לפני ימים אחדים, את בטח "המכורה"!)
האמיני לי נעל, אתה נראית לי מסוג "המכורה". לא יכולה בלי יצירה שבועית. ואם אין זמן בהרצוג אז צריך להציק למישי. וגם להתקשר כל שניה לשאול אם כבר הגיבו, היות ואין לך אפשרות להשאיר בעצמך את העכבר על הריפרש.
[ליצירה]
המשך:
המקטלגת- היא קוראת ורואה את היצירות, אבל מה שבאמת מעניין אותה זה לא התוכן. השאלה האמיתית היא אחת: לאיזו קטגוריה היוצר משתייך? הגרוע ביותר מבחינתה הוא מישהו שכבר קוטלג ופתאום הוא מעז לקלקל את כל התיאוריה לגביו. חוצפה.
[ליצירה]
לחוד וביחד
אני מופתעת לגלות שאני הראשונה להגיב על ציטוט כל כך אמיתי ונכון.
אנשים נוטים לבקר אותנו בהתנהגויותנו השונות אבל, שוכחים להעניק לנו את התמיכה לה אנו באמת זקוקים.
אפי.
[ליצירה]
כמו תמיד
חגיתו'ש...
למה היה ברור לי שזה יסתיים ככה?
-:)
ובכל זאת, למרות שהיה ברור לי, חייכתי את אותו חיוך מופתע, כשהגעתי למשפט האחרון, והתפשטה לי תחושה חמימה כזו בלב, וחשבתי לעצמי איזה כיף שיש כאן אותך לכתוב את התסריטים הנסתרים של כולנו...
[ליצירה]
תפסיקי לעשות לנו את זה...
ואוי לך אם אין בחלק ג' איזה סוף טוב,
(מיכאל מתקרב ליהדות או משהו כזה, סומכת עליך שתהי קצת יותר יצירתית ממני), בבקשה-
תהי קצת יותר טובה איתנו מאשר "ילד" (הסוף של גשרים עדיין מציק לי).
[ליצירה]
אחותי, את משתבחת עם הזמן.
פשוט סיפור ע-נ-ק.
אחד המעולים שלך. בהחלט.
הזכיר לי איזשהו מונולוג הומוריסטי גדוש בהומור שחור של קברן שקראתי פעם, רק תני לי להיזכר באיזה ספר זה היה---
[ליצירה]
אח...
יקירתי, מה שאמרת עכשיו,
הוא כל האמת על עולם היצירה במשפט אחד.
ככה זה.
מתוך היופי שאנו רואים בעצבות-
אנו יוצרים,
אנו כותבים שירים,
אנו מפסלים,
אנו מלחינים.
יש דברים שיכולים לנבוע רק מתוך כאב.
עצוב? אמנם.
אבל נכון.