[ליצירה]
שווה ביותר!!!!
ב"ה
טוב שאמרת לי שכתבת יצירה חדשה. (הי, אם את מדווחת לי במסנג'ר על יצירה חדשה ומחכה שאני אקרא אותה, ואם תרחיש דומה קרה לפני ימים אחדים, את בטח "המכורה"!)
האמיני לי נעל, אתה נראית לי מסוג "המכורה". לא יכולה בלי יצירה שבועית. ואם אין זמן בהרצוג אז צריך להציק למישי. וגם להתקשר כל שניה לשאול אם כבר הגיבו, היות ואין לך אפשרות להשאיר בעצמך את העכבר על הריפרש.
[ליצירה]
המשך:
המקטלגת- היא קוראת ורואה את היצירות, אבל מה שבאמת מעניין אותה זה לא התוכן. השאלה האמיתית היא אחת: לאיזו קטגוריה היוצר משתייך? הגרוע ביותר מבחינתה הוא מישהו שכבר קוטלג ופתאום הוא מעז לקלקל את כל התיאוריה לגביו. חוצפה.
[ליצירה]
לחוד וביחד
אני מופתעת לגלות שאני הראשונה להגיב על ציטוט כל כך אמיתי ונכון.
אנשים נוטים לבקר אותנו בהתנהגויותנו השונות אבל, שוכחים להעניק לנו את התמיכה לה אנו באמת זקוקים.
אפי.
[ליצירה]
יפיפה...
אהבתי.
איזה כיף להתקל בדברים כ"כ יפים באמצע החיים, דברים שגורמים קצת להרהר..
והערה:
איך סיימת את זה "בוא והסתכל בשלי" זה כ"כ נכון... זה אחד החסרונות שלנו כבני אדם שאנו חייבים שכל דבר יחזור בסוף אלינו. אפילו כשאנו כותבים איזושהי תגובה נידחת וא"כ חוזרים לבדוק אם הגיבו לנו עליה... מעטים האנשים שאני מכירה שלא חושבים על עצמם שמוכנים לתת ולהקשיב בלי לחכות לרגע הזה, לשניה שבו הם יוכלו להוסיף "גם אני".
[ליצירה]
אמנם אתה צודק, ובכל זאת אני מבינה את הגישה של תום מהבחינה שהיום הרי אף אחד לא מרגיש צער אמיתי עמוק וכנה על החורבן, אז לפחות ישנו הכאב הפרטי שיכול לתת לנו מושג על "מהו צער השכינה", מה גם שהגישה ביהדות היא לעורר צער ע"י מנהגי האבלות השונים (אמנם עכשיו תוכל לטעון שכל מנהגי האבלות אמורים לבוא בעצם "כתוצאה" מהצער, והם לא הגורם לה, אבל אם אכן זה היה כך אזי הם היו אמורי לבוא "טבעי" בלא להזדקק ל"מנהגים". וגם אם הם בעצם כן "תוצאה" נהיה מוכרחים להודות שבדורנו הם כבר לא, להפך, הם "כופים עלינו אבל", וטוב שכך...)
[ליצירה]
טל... תקשיבי, ממש, אבל ממש עשית לי את זה.
עמדו לי דמעות בעניים, פיזית ממש- לא כמטפורה, ואם הייתי טיפוס פחות מאופק אני מאמינה שגם הייתי מסוגלת לבכות.
מדהים בעוצמה, וכואב כל כך.
בעיקר כי אני מכירה סיפור דומה של אחת החברות הקרובות אלי ביותר, ומאז אני מעריצה שלה.
יש גיבורות בדורנו.
תודה על החוויה שהענקת לי בקריאה.
אגב, יש לסוערה שיר שנקרא "קרבן" כמדומני, הייתי ממליצה לך לקרוא אותו.
[ליצירה]
ענק.
זהו, ענק.
נ.ב. בדיוק היום חברה שלי מספרת לי שהיא צריכה להכין פעילות חברתית בנוגע לימים הנוראים לאיזה בי"ס וכמה נמאס לה מהמשלים הסטנדרטים, וכמה שהכל חד גוני ומשעמם, וממש "לא עושה את זה" לאף תלמידה,
אז זהו-
אני שולחת אותה לכאן- בריצה.