[ליצירה]
שווה ביותר!!!!
ב"ה
טוב שאמרת לי שכתבת יצירה חדשה. (הי, אם את מדווחת לי במסנג'ר על יצירה חדשה ומחכה שאני אקרא אותה, ואם תרחיש דומה קרה לפני ימים אחדים, את בטח "המכורה"!)
האמיני לי נעל, אתה נראית לי מסוג "המכורה". לא יכולה בלי יצירה שבועית. ואם אין זמן בהרצוג אז צריך להציק למישי. וגם להתקשר כל שניה לשאול אם כבר הגיבו, היות ואין לך אפשרות להשאיר בעצמך את העכבר על הריפרש.
[ליצירה]
המשך:
המקטלגת- היא קוראת ורואה את היצירות, אבל מה שבאמת מעניין אותה זה לא התוכן. השאלה האמיתית היא אחת: לאיזו קטגוריה היוצר משתייך? הגרוע ביותר מבחינתה הוא מישהו שכבר קוטלג ופתאום הוא מעז לקלקל את כל התיאוריה לגביו. חוצפה.
[ליצירה]
לחוד וביחד
אני מופתעת לגלות שאני הראשונה להגיב על ציטוט כל כך אמיתי ונכון.
אנשים נוטים לבקר אותנו בהתנהגויותנו השונות אבל, שוכחים להעניק לנו את התמיכה לה אנו באמת זקוקים.
אפי.
[ליצירה]
בכל אחד, בתוכו, קיים גרעין הספקנות, לבש מיחידי סגולה.
אבל טוב לפחות שאתה מודע לו ומבכה על כך.
אני, בשיחות שלי עם אלוקים, נמצאת כל הזמן בהתנצלות תמידית: על כך שאני לא מאמינה בו מספיק, על כך שאני חושבת שאני עובדת אותו, ובעצם אני עובדת את עצמי. אני מסבירה לו את זה, מספרת לו על ההתלבטויות הכי פנימיות שלי, ומבקשת ממנו עם טיפ-טיפת יראת שמיים, לא יותר...
לא שזה עוזר תמיד. לעיתים יש רגעי התרוממות, אבל את רב חיי אני מבלה בשפל, אבל חשוב לי כן לדבר איתו ולספר על זה בשביל להוכיח לו דבר אחד- צבועה אני לא.
[ליצירה]
אני רק השניה להגיב?
אל כל היצירות האלו על החורף והרגשות הנלווים אליו- היחס שלי אמביוולנטי לחלוטין.
אני הגעתי למסקנה אחת- חורף יכולה להיות העונה היפה, החמימה, המסתורית והנעימה מכל- כשאתה מאושר, נמצא עם האנשים שאתה אוהב ושמח.
או להיות העונה המתסכלת מכל-
כשאתה לבד.
[ליצירה]
יפייפה.
קסום.
נוגע ללב.
עשה לי עצוב בפנים לכמה רגעים...
גם הסיפור (יש לי שורשים מושבניקים עמוקים...), וגם הסגנון, שיש בו מן הנוסטלגיה.
אהבתי מאד מאד.