לנסות
לקוות
לא לשכוח את אשר עבר
לשקוע
לדמוע
לא לפחד משום דבר
הזמן שנותר מפליג לים
נשארתי לבד בעולם
המשוררות .
-
ה' יתברך אהב את כולם! אין יאוש בעולם...
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] הדס- דוקא קודם כתבתי את "הזמן שנותר מפליג לים" ורק אח"כ בא המשפט הבא... החרוזים הם חרוזים-לא-חרוזים, אהבתי את העיוות המוזר שבשיר וזה מה שעושה אותו להיות לא כמו כולם. (לא ציפיתי שתבינו אותו יותר מידי, בעצם, אולי רק אני יכולה להבין אותו באמת). כנרת- אני לא ב א מ ת מרגישה לבד בעולם, זה נכתב על מחשבה רגעית ונוגע במשהו שרק אני אוכל להבין (כמו שכבר אמרתי). תודה שהגבתן... [ליצירה]
- [ליצירה] ישבתי על אדן החלון החזקתי בידי עיפרון ולפתע עלה בי זיכרון שאין כמו חרוז הדומה לתפוז. נראה לי אלך לשמוע שרית חדד... יש קצת יותר עומק והשקעה ב" יאללה מוטי לך הביתה" [ליצירה]
- [ליצירה] מקסים, אני ממש יכולה להזדהות. נ.ב.- אף אחד לא יכול לי להישאר לבד בעולם, תמיד יש עוד מישהו... [ליצירה]
- [ליצירה] כמו שכתבת על עצמך: 'ד' אוהב את כולם. אין יאוש כלל בעולם". אז כבר את יודעת שאת לא לבד. חוץ מזה לא לשכוח את העבר זה בסדר, אבל לשקוע בו, זה ממש לא המקום. קומי צאי יונתי יפתי תמתי, וראי כמה עזרה צריך עם ישראל, ברגע שאנו נותנים מעצמנו לזולת, אנו מתרוממים מריבצת יאושנו. אז זהו, את לא לבד, ראי מסביבך כמה ילדים/אנשים זקוקים לך, ועשי למענם - למענך. (אל תכעסי עלי - תודה). [ליצירה]
- [ליצירה] מקווים מקווים אך הזמן שוקע או מפליג בים קצר ולעניין. [ליצירה]
- [ליצירה] המסר עובר, אבל על הביצוע עוד צריך לעבוד. החריזה, אני חושבת, מאלצת את הטקסט; הזמן שנותר מפליג לים - ניסוח תמוה למדי, שלמרות התגובות כאן לא הבנתי אותו. הרושם שהתקבל הוא שהשתמשת בזה בשביל החרוז - שגם הוא לא בדיוק חרוז; צריך יותר מהברה סוגרת דומה כדי שהחריזה תהיה נכונה. המסר אמנם עובר, אבל הוא מנוסח באופן פשטני מאוד וברור להחריד. וכבר עשו את זה; המלים, המבנה, הניסוח. גם הרעיון. [ליצירה]
- [ליצירה] חכי, את עוד תמצאי עוד רפסודה אחת בים... מצטרפת לקודמיי. תודה לך. [ליצירה]
- [ליצירה] מגניב! אהבתי ממש [ליצירה]
- [ליצירה] זה ממש עצוב- כמעט שפרצו שני נהרות של מים מעיניי! [ליצירה]
- [ליצירה] אהבתי! :) [ליצירה]
- [ליצירה] חמוד ביותר! :) שברתי בגללך את הדיאטה... [ליצירה]
- [ליצירה] וואו אין דבר טוב יותר מריאליזם מוקפד... תודה [ליצירה]
- [ליצירה] אהבתי את הטון דיבור של הטקסט קראתי לעצמי ופשוט התפקעתי מצחוק [ליצירה]
- [ליצירה] הדס- דוקא קודם כתבתי את "הזמן שנותר מפליג לים" ורק אח"כ בא המשפט הבא... החרוזים הם חרוזים-לא-חרוזים, אהבתי את העיוות המוזר שבשיר וזה מה שעושה אותו להיות לא כמו כולם. (לא ציפיתי שתבינו אותו יותר מידי, בעצם, אולי רק אני יכולה להבין אותו באמת). כנרת- אני לא ב א מ ת מרגישה לבד בעולם, זה נכתב על מחשבה רגעית ונוגע במשהו שרק אני אוכל להבין (כמו שכבר אמרתי). תודה שהגבתן... [ליצירה]
- [ליצירה] בתגובה ללנה בכתיבת השיר בחרתי את המילים אחת אחת ובררתי אותם באופן קפדני ביותר! אך אף פעם לא היתה טיוטה עם סיומת חלב... מצטערת, בכל אופן תודה על הערה, אך השיר יישאר בכל אופן כמו שהוא. [ליצירה]
- [ליצירה] יפה אפקט השקיעה מוסיף גוונים לשיר. גרם לי לדמיין ציור מקסים. [ליצירה]
- [ליצירה] חיים, זה מפליא אתה כתוב כי אתה מייחל להגיע לרגעים האלו. בד"כ אנשים פוחדים מההתבגרות והזיקנה זו דרך ממש טובה להתמודד עם החייםת הציפיה להם! [ליצירה]
תגובות