בס"ד
קמה בבוקר, פוקחת את העיניים
אומרת מודה אני ו..נוטלת ידיים.
יוצאת לעולם, פותחת דף חדש
חיוך על הפנים, בלב- שיר עם ד"ש.
כותבת בס"ד מימין- לפי החוקים
אומרת כל הזמן: " בעזרת אלוקים".
מנסה, ו...זה הולך.
משתדלת ו... ב"ה מצליח!
רק משהו בתוכי לאט לאט תופח.
"תודה!" "כל הכבוד" ו-"שכוייח!" העולם (ליבי איתו) מתפעל
רק "בעזרתו", "בהשתדלותינו", בזכות... מי?
משהו קצת מתבלבל.
מרגישה את הכח, מחזיקה בעוצמה,
נוגעת בעננים, שוכחת כמה קרובה
האדמה.
מתמלאת גאווה, מתנפחת, מפרשים פתוחים.
אבל למה?
למה???
הרי כולנו פה
שליחים
תגובות