הוא היה כל כך קטן.
זהו
נגמר.
עפיפונים מתפוצצים בתוכי
עולים מעלה מעלה
מוגלה בוקעת מליבי השבור
ירוקה היא
צמיגית
כן, צמיגית
ליבי קרח ומוחי אש
רגלי יחפות
תפוזים לרגלי
תפוח לזנבי
הגודל לא קובע, הסוג שולט בכל.
הִזָהֶר
המשוררות .
-
ה' יתברך אהב את כולם! אין יאוש בעולם...
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] חיים, זה מפליא אתה כתוב כי אתה מייחל להגיע לרגעים האלו. בד"כ אנשים פוחדים מההתבגרות והזיקנה זו דרך ממש טובה להתמודד עם החייםת הציפיה להם! [ליצירה]
- [ליצירה] יפה.. הדימויים המטאפורים ביצירתך מצביעים על מחשבה עמוקה בלב היוצר. נהנתי מאוד. תודה [ליצירה]
- [ליצירה] יפה [ליצירה]
- [ליצירה] אהבתי את הטון דיבור של הטקסט קראתי לעצמי ופשוט התפקעתי מצחוק [ליצירה]
- [ליצירה] הדס- דוקא קודם כתבתי את "הזמן שנותר מפליג לים" ורק אח"כ בא המשפט הבא... החרוזים הם חרוזים-לא-חרוזים, אהבתי את העיוות המוזר שבשיר וזה מה שעושה אותו להיות לא כמו כולם. (לא ציפיתי שתבינו אותו יותר מידי, בעצם, אולי רק אני יכולה להבין אותו באמת). כנרת- אני לא ב א מ ת מרגישה לבד בעולם, זה נכתב על מחשבה רגעית ונוגע במשהו שרק אני אוכל להבין (כמו שכבר אמרתי). תודה שהגבתן... [ליצירה]
- [ליצירה] זה ממש עצוב- כמעט שפרצו שני נהרות של מים מעיניי! [ליצירה]
- [ליצירה] נהדר בעז- לא ברור מאיזו סיבה אתה מתבטא כך, אולי מקנאה או מחוסר כשרון. אין ספק שמדובר בסיפור קצר מקסים ונוגה, כתוב נהדר- כמו תמיד... [ליצירה]
- [ליצירה] זה פשוט יפה! אני כ"כ מקנאה באנשים שיודעים לצייר! [ליצירה]
- [ליצירה] כל כך נכון וכמו שהלך רוח כתב\ה אנחנו באמת חייבים להוכיר לאנשים שעוזרים לנו ומשיבים לנו את החיים לקחתי לתצומת ליביץ [ליצירה]
- [ליצירה] בתגובה ללנה בכתיבת השיר בחרתי את המילים אחת אחת ובררתי אותם באופן קפדני ביותר! אך אף פעם לא היתה טיוטה עם סיומת חלב... מצטערת, בכל אופן תודה על הערה, אך השיר יישאר בכל אופן כמו שהוא. [ליצירה]
תגובות