וואו, נשמת, זה נהדר!
הציור מדהים לחלוטין, הרעיון יפהפה והשם עוד יותר.
והכי יפה האחיזה של היד. זו לא אחיזה רגילה של עיפרון, זו אחיזה שנראית נואשת במקצת, עם האגודל בפנים. כמו אגרוף.
נהדר!
ניסיתי להחזיק ככה עט, והיה לי מזה לא נוח [טוב, אבל כל אחד מחזיק את העיפרון אחרת...]
ויש משהו טיפה מוזר באצבע- ממש מעל הציפורן.
אבל באופן כללי, זה ממש יפה.
הרעיון גדול והביצוע מהמם...
אמרתי לך פעם שאת מוכשרת?! ;-)
מה יש לכן נגד הידיים?
איכות הקו טובה. האחיזה מוזרה ולא הכי הגיונית.
אולי כדאי להתאמן על דברים פחות מסובכים,
הידיים זה אחד הדברים הקשים (והאוזן גם.)
ניסיתי את האחיזה הזו בעצמי, היא נוראית.
תנסי להחזיק את העיפרון ביד חופשית, בקצהו, עם אצבעות כמה שיותר משוחררות-
ומיד תראי שיפור.
(מה שלא הגיוני זה בעיקר עובי האגודל, והאצבע השניה, או שהיא למטה או שיש את הגיבנת. לא שניהם)
בהצלחה לך...
צחוקים! אני מחזיקה עפרון בדרך מאוד דומה! וכולם כל הזמן מעירים לי על זה! לא קלטתי את זה בכיתה א', מסתבר...
לגבי הציור - היה יותר יפה עם היה מלא יותר. הצללה וזה. וגם - המפרק שמעל האצבע שנקראת "אצבע" בולט מדי, לדעתי.
איזה פלא!
תמיד חשבתי שאני היחיד, אך מסתבר שלא!
מי היה מאמין, אחרי כל השנים של דיכוי והשפלה - שאני לא בודד, ואפילו אתם מנסים למעוך את העיפרון תוך כדי כתיבה!
יותר לא ירמסונו תאומים יקרים, חופש הכתיבה לעם!
נ.ב. נשמה, אולי את במקרה קאפה ולא סיפרת לנו??
(הארי פוטר)
[ליצירה]
וואו, נשמת, זה נהדר!
הציור מדהים לחלוטין, הרעיון יפהפה והשם עוד יותר.
והכי יפה האחיזה של היד. זו לא אחיזה רגילה של עיפרון, זו אחיזה שנראית נואשת במקצת, עם האגודל בפנים. כמו אגרוף.
נהדר!
[ליצירה]
ניסיתי להחזיק ככה עט, והיה לי מזה לא נוח [טוב, אבל כל אחד מחזיק את העיפרון אחרת...]
ויש משהו טיפה מוזר באצבע- ממש מעל הציפורן.
אבל באופן כללי, זה ממש יפה.
הרעיון גדול והביצוע מהמם...
אמרתי לך פעם שאת מוכשרת?! ;-)
[ליצירה]
די... כל פעם אני קוראת את זה מחדש... וצוחקת מחדש.. לא מאמינה שזה אמיתי... זה כל כך כל כך קורע לחשוב על זה!!!!
שמתי ברשימת יצירות מועדפות :-)
סיפור טוב לשעת באסה ;-)
[ליצירה]
גמני התחלתי ללמוד יפנית בחופש האחרון דרך האינטרנט אבל כשהתחילו הלימודים כבר לא היה לי ראש לזה, גם בגלל שהיתה לי בעיה באיך להגות את המילים - ולהוריד מליוני קבצי קול ממש לא היה לי חשק...
מאז ומתמיד הייתי קצת מחוברת ליפנית, גם בגלל שאני אוהבת אוריגאמי, וגם בגלל שבכיתה ד' יצא לי להיות בסדנה לילדים על יפנית ולימדו אותנו קצת...
[ליצירה]
מד-הים.
אחד הטובים שלך ללא ספק, מתאר את האירוע מכל הזוויות - הבל כראשון הנרצחים, האשמה, החרטה, התמיהה, העבר, ההווה והעתיד...
פשוט וישיר, ועם זאת מתוחכם... משחקי המילים, ההסתמכות על המקורות מעניקים לשיר משמעויות נוספות ועומק..
הבית האחרון חזק בצורה מטורפת... הכוכביות שמפרידות אותו משאר השיר מעניקות לו מימד נוסף...
אחד הטובים ביותר שלך, במיוחד בגלל העובדה שמבינים במה מדובר...
[ליצירה]
לא נכנסתי לקישור ולא אביע את דעתי על הרעיון עצמו של היצירה, אלא על הביצוע:
אם כבר מבצעים, לפחות שיהיה איכותי. לא לכתוב את הכיתוב בצורה כזו - ביד, בצייר, אלא בצורה יותר אומנותית וברורה - באמצעות תיבת טקסט או באמצעות כתב יד אמיתי סרוק.
נוסף לכך, צריך גם לדעת לשים את הטקסט במקום הנכון - לא "לזרוק" אותו בצורה עקומה במקום לא ברור בתמונה.
למשל ה"במבי שלג" נראה כמו ניסיון למרכז את הכתב, אבל עם סטייה שמאלה. זה נראה "לא כאן ולא שם" - אם כבר מרכוז אז עד הסוף, ואם סטיה - אז נראה לי שבתור שורה ראשונה בטקסט בעברית עדיף ליישר/לסטות לצד ימין.
אני בד"כ לא נוהגת להעביר ביקורת ובטח לא בצורה כזו חריפה, אבל הפעם זה מאד הפריע לי.
בהצלחה בפעם הבאה (:
תגובות