וואו, נשמת, זה נהדר!
הציור מדהים לחלוטין, הרעיון יפהפה והשם עוד יותר.
והכי יפה האחיזה של היד. זו לא אחיזה רגילה של עיפרון, זו אחיזה שנראית נואשת במקצת, עם האגודל בפנים. כמו אגרוף.
נהדר!
ניסיתי להחזיק ככה עט, והיה לי מזה לא נוח [טוב, אבל כל אחד מחזיק את העיפרון אחרת...]
ויש משהו טיפה מוזר באצבע- ממש מעל הציפורן.
אבל באופן כללי, זה ממש יפה.
הרעיון גדול והביצוע מהמם...
אמרתי לך פעם שאת מוכשרת?! ;-)
מה יש לכן נגד הידיים?
איכות הקו טובה. האחיזה מוזרה ולא הכי הגיונית.
אולי כדאי להתאמן על דברים פחות מסובכים,
הידיים זה אחד הדברים הקשים (והאוזן גם.)
ניסיתי את האחיזה הזו בעצמי, היא נוראית.
תנסי להחזיק את העיפרון ביד חופשית, בקצהו, עם אצבעות כמה שיותר משוחררות-
ומיד תראי שיפור.
(מה שלא הגיוני זה בעיקר עובי האגודל, והאצבע השניה, או שהיא למטה או שיש את הגיבנת. לא שניהם)
בהצלחה לך...
צחוקים! אני מחזיקה עפרון בדרך מאוד דומה! וכולם כל הזמן מעירים לי על זה! לא קלטתי את זה בכיתה א', מסתבר...
לגבי הציור - היה יותר יפה עם היה מלא יותר. הצללה וזה. וגם - המפרק שמעל האצבע שנקראת "אצבע" בולט מדי, לדעתי.
איזה פלא!
תמיד חשבתי שאני היחיד, אך מסתבר שלא!
מי היה מאמין, אחרי כל השנים של דיכוי והשפלה - שאני לא בודד, ואפילו אתם מנסים למעוך את העיפרון תוך כדי כתיבה!
יותר לא ירמסונו תאומים יקרים, חופש הכתיבה לעם!
נ.ב. נשמה, אולי את במקרה קאפה ולא סיפרת לנו??
(הארי פוטר)
[ליצירה]
וואו, נשמת, זה נהדר!
הציור מדהים לחלוטין, הרעיון יפהפה והשם עוד יותר.
והכי יפה האחיזה של היד. זו לא אחיזה רגילה של עיפרון, זו אחיזה שנראית נואשת במקצת, עם האגודל בפנים. כמו אגרוף.
נהדר!
[ליצירה]
ניסיתי להחזיק ככה עט, והיה לי מזה לא נוח [טוב, אבל כל אחד מחזיק את העיפרון אחרת...]
ויש משהו טיפה מוזר באצבע- ממש מעל הציפורן.
אבל באופן כללי, זה ממש יפה.
הרעיון גדול והביצוע מהמם...
אמרתי לך פעם שאת מוכשרת?! ;-)
[ליצירה]
באיזשהו מקום חטאים גם יורדים ככה (:
כשעולים ועולים בדרך ה', מורידים גם קצת חטאים בדרך - וזוהי התשובה...
הייתי אומרת - הלוואי וחטאים *לא* היו יורדים ככה, אלא בדרך קלה יותר...
אבל בסה"כ נחמד (:
[ליצירה]
ככה -
יש את הקאנג'י שהוא הכתב בציורים, כל ציור מייצג מילה. הוא נכתב מלמעלה למטה. יש כ2000 קאנג'ים נפוצים יומיומיים, שמי שיודע אותם יכול להסתדר ביפן.
יש את ההיראגאנה - שהיא כתיבה של ממש באותיות, או בעצם הברות. יש 46 אותיות. היא משמשת לכתיבת מילים שאין להן קאנג'י, או להטיית קאנג'י (למשל להטות פועל לזמנים שונים).
הקטאגנה היא כתיבה באותיות אך היא נראית שונה, היא חדה יותר, והיא משמת לכתיבת מילים מחוץ לשפה היפנית - כמו מילים בלועזית ו... קללות.
אני חושבת ששתי האחרונות נכתבות משמאל לימין אבל אני לא בטוחה.
תגובות