[ליצירה]
והנה שוב הסכיזופרניה של מר ירושלמי.. לאחר אין ספור שירי הלל למלחמת הצבא הרוסי בגרמני, ומספר השואף לאינסוף של קריאות לקרב דמים, תוך שימוש בגרזנים, אתים, והטבעות, של הפרולטריון נגד הקאפיטליזם, הנה שוב מופיע שמואל רודף השלום, הפאציפיסט שאינו יודע אלימות מהי..
[ליצירה]
אהלן רעות :-)
רואים שהשיר נכתב ממקום של רגש מאד אמיתי.
מצד שני - הדימוי של א"י לאישה אהובה כבר נכתב כמעט בכל דרך אפשרית, וצריך להתאמץ הרבה כדי להפוך שיר כזה למקורי ומחדש.
בהצלחה!
נ.ב.
אני מקוה שהגעת בסוף הביתה בשעה נורמלית...:-)
[ליצירה]
אין כמו לכתוב על חסימת כתיבה כדי לפרוץ את המחסום :-)
נדמה שאת מדברת לא רק על חסימת כתיבה, אלא גם על איזו חסימה רגשית. וקצת מוזר לי הערבוב ביניהן.
(לדוגמא: "מעייני יבש" - הוא ביטוי שמדבר בבירור על מחסום ביצירה, ולעומת זאת את השורה שאחריו "עלי קמלו" קשה קצת להבין בדרך זו. ואם התכוונת להמשיך את המטאפורה, אז דומתני שהדימוי איבד מדיוקו.)
הבית האחרון יפה ומקורי -אהבתי את ההסתכלות על יצירות העבר כ"שלדים בארון".
אולם, חבל לי שהחריזה חלקית.
[ליצירה]
רעיון נפלא.
אם יורשה לי להציע: למקד. לסנן מילים מיותרות, בעיקר כאלו שיכולנו להוסיף במחשבה לבד בלי שאת תגישי לנו אותן על כפית של כסף. לצמצם למינימום מילות קישור והדגשה.
מינימליזם זה הכי, אחותי.
תגובות