גביע
ניצן ופרח
-
אני בן אדם. הפתעה.
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] יפה. "חשופה והכי מוגנת" - כל כך נכון. [ליצירה]
- [ליצירה] קישוני למדי.. [ליצירה]
- [ליצירה] הדס - תודה. עד שיפוח היום ונסו הצללים - ציטוט ישיר משיר השירים, וכן לגבי ה"מן". (מציץ מן החרכים) וגם השורה השישית מהסוף היא כזו. ושוב תודה. [ליצירה]
- [ליצירה] את כל כך, כל כך נהדרת. אני אוהבת במיוחד את איך שאת משחילה את החרוזים, בטבעיות זורמת. ואת: "אתמול נגני כינור עמדו בגזוזטרה של החלום" ואת: "עוד ישמע. שמעת?" ואותך. [ליצירה]
- [ליצירה] א. כל הכבוד שהעלית חזותי לאחר תקופת שממון ארוכה... אולי בקרוב גם אני אצליח.. ב. התמונה מעניינת מבחינת הזוית, הקומפוזיציה וכו', אבל לא הבנתי את הרעיון. [ליצירה]
- [ליצירה] אוי, ואני חשבתי שהפרח זה אני... (מה, אני לא מסוכנת?) חמוד ממש! [ליצירה]
- [ליצירה] והסוציאליזם?... הקפיטליזם רוצח; (ברוסיה הקומונסטית נרצחו כשישים מיליוני בני אדם) מדי שנה הוא קוטל מיליוני בני-אדם. מזהם אויר ומים. גורם לרעב ברחבי העולם. (בסין הקומוניסטית מתו ברעב עשרות מליוני בני אדם ברוסיה הסובייטית איבדו עשרות מיליוני חקלאים את רכושם,ומיליונים נוספים מתו ברעב.) הוא מנצל עובדי-קבלן בפרך; לקפיטליסט לא איכפת מעובדיו. הוא עושק אותם בחום קופח; אך בעצמו לא יאמץ ידיו. הקפיטליזם קוטל ומביא נזק; באפריקה כל שנה מתים שני מיליון בני אדם. מחלות, חרפת-הרעב, הרס-הטבע... חשבון-הדמים לא תם.(עיין לעיל.) ארצות שלמות חיות בעוני; לאנשים אין כסף ללחם עם חמאה. אך בעלי-הון משקיעים במלחמות ונשק; בשפיכות-דמים ושנאה. (בית זה מהווה תיאור מדויק של רוסיה בשנות הזוהר של השלטון הסובייטי.) הקפיטליזם הוא המפלצת, אשר מאיימת בהרס כל התבל; רק מהפכת-פועלים תשים קץ לעוול! תסיר כבלות אדם סובל! (ותשים לו כבלים אחרים, חדשים וטובים יותר.) [ליצירה]
- [ליצירה] אמנם החוקים נוקשים, וזהו האתגר: להצליח להכניס את התוכן הרצוי בתוך המגבלות. הייקו הוא הצד הקיצוני בעניין, אך באופן כללי אני מאמינה בגבולות ביצירה. הרבה פעמים, כשאני מתלבטת בכתיבת שיר, אני מחליטה לא לזרום עם המילים אלא להכריח את עצמי לחריזה, למשל. ודווקא אז,בגלל שאני נאלצת לחשוב יותר, אני מצליחה למצוא את המילים הנכונות יותר עבור השיר. ומעניין שההייקו צמח בתרבות היפנית האמונה על סדר ומשמעת, ואילו הישראלים, ברובם, מעדיפים שירה נטולת כללים ומסגרת. (מוסיפה קישור לתרגיל מעניין) [ליצירה]
- [ליצירה] צודק! מי שבחר בשרון צריך להתבייש, שהוא, במקום לזקוף את גב האומה ולהלחם נגד השחיתות והשנאה (של הפלשתינים נגדנו..) מותר על חלדים מהארץ ואין לו שום קו אדום. אבל כמובן, אנחונו נקום ונדרש את המגיע לנו(לחם חוקנו) - את ארצנו! חוצמזה - אויביך לא מחכים שתאחל להם חיים כאלו. הם מתאבדים - ואם לא שמת לב - הם עושים את זה במטרה להרוג אותך יחד איתם. ובטח אין אויר לנשימה, לפני כמה חודשים עוד היה עלינו איום של טילי גז... [ליצירה]
- [ליצירה] מצטערת, יוחאי צודק. לחידושים לשוניים יש עניין כאשר יש להם ערך מוסף עבור השיר, ורק אז הם לגיטימיים. ניתן למצוא זאת בשירים רבים. "לנצח אנגנך", אגב, לא יכול להיחשב בשום אופן כדוגמה לחידוש לשוני בשירה, אלא מוגדר כמטאפורה: המשורר מדמה את אהובתו למנגינה. לעומת זאת, לשורה "אינני משורר אני" אינני מצליחה למצוא סיבה לירית, וזה נראה לא יותר מטעות לשונית. [ליצירה]
תגובות