[ליצירה]
בוא'נה, עשית הסטוריה. במכה אחת הסכמתי גם עם דב וגם עם שי, וזה ממש לא קורה הרבה..
לא מתיימרת שהבנתי הכל, אבל מה שכן-
גרם לי געגועים לספריות ישנות וחשק לארוחה בתמול-שלשום..
הבית האחד-לפני-אחרון - נהדר.
אבל בבית האחרון לגמרי הלכתי לאיבוד. ):
[ליצירה]
|נרשם למעקב|. את כותבת טוב. ה"מדשנת, מבריאה, דואגת" נראה קצת תקוע בשורות שמדברות על המאיסה במאמצים. יש במילים האלה יותר מדי רכות, עד כי הן נראות סותרות את השורה שלפניהן -"חסרה לי אהבת גנן לצמח".
אהבתי את הסוף.
וכמובן, שאני מאחלת לך שזה לא יהיה הסוף, ותזכי לראות ברכה בעמלך, וגם לאהוב את העמל..
[ליצירה]
משה - חשבתי שאתה מכיר את אופן התגובות שלי מספיק בכדי לדעת שבשום אופן אין כאן כוונה לפגוע, להעליב, או להתנצח ח"ו.
בסה"כ הפנינו את תשומת לבך לטעויות הקלדה, שחבל שיהיו. בדרך כלל עדיף לעבור על השיר לפני השליחה ולהגיה.
על אילו משחקים אתה מדבר?
[ליצירה]
אחרי שעברתי בשקיקה על כל יצירותייך, עצרתי לנשום ולהגיב. מדהים.
את זו אהבתי במיוחד, המאמץ של האדם לקרוע את עצמו מן האדמה ומשורשיו - זה נכון בכל כך הרבה תחומים של החיים.
[ליצירה]
לא... באמת?
משום מה היה לי ברור שרק בזכות הצבא הגרמני הסובייטים ניצחו..
(ולא, לא קראתי את השיר, אני ממהרת אז הסתפקתי בכותרת. אולי כשיהיה לי משעמם מאד.)
[ליצירה]
תמי - נואשות זה דבר מצוין.
א. כי ככה מתייחסים אליי
ב. כי זו מילה יפהפיה.
סומסום - אין נואשות בשיר, רק הציפיה לתגובות היא נואשת..
ותודה לכולכן.
תגובות