[ליצירה]
יוליה -
א. תודה רבה!
ב. השיר הוא רשמים שלי משנת השרות הלאומי - אני עובדת עם ילדים אוטיסטים. ש. היא ילדה בת שנתיים וחצי, שסובלת מהתפרצויות.
השיר הזה מדבר על הנסיונות שלי להגיע אליה ולגלות מה מסתתר בתוכה מעבר למחסום שלה מהעולם.
ושוב תודה!
[ליצירה]
אני יודעת!!!
רק שאם לא הייתי יודעת שעיבוד מחשב ואת לא הולכים ביחד, הייתי באמת עלולה להגיע למין הרהור משונה ובלתי מציאותי ש.. סליחה, סליחה, לא התכוונתי.
ניצן
בדמעות חרטה.
נ.ב.
אפשר לנסות לצלם יותר ממרחק אבל לשמור על הזוית, לא? יש מצב שתצליחי. יש גם אפשרות שלא, אבל שווה לבדוק.
[ליצירה]
יפה. קצת קשה לי עם הקטע הזה, כי למרות שהוא מביע הזדהות - הוא כתוב בגוף שני, מה שגורם לתחושת ריחוק. חסרה פה ההבנה שזה לא "הם" שסובלים (ו"אנחנו" הרחוקים אך מזדהים) אלא בעיה _לאומית_, של כולנו. (כשכואבת היד, היא לא כואבת בנפרד מהגוף..לכל הגוף כואב!)
ההבהרה מיותרת לדעתי..
[ליצירה]
אוקי, עכשיו ביתר פירוט:
אל ראש צוקים ניכר מבט, - לדעתי המילה "נישא" מתאימה יותר מ"ניכר".
צלול כמעיין.
בערב זך, כדמות מלאך,
שכן בצל ענן.
ירד כוכב, אפוף כעב,-צ"ל "אפוף בעב" - הלא כן?
עטף מאור ליבי,
טרם סתיו, בנחל כזב,-"נחל כזב" - משחק יפה. ואהבתי גם את החריזה הפנימית של השורה, שמוסיפה המון.
עוד בכי, תמרורים.
לעת זריחה, על שביל בריחה,
אלחש סודות הלב,
אזיל דמעה, אקשיב כמעה,-צ"ל "קמעה".
ללב אבוד, כואב. - בגדול - חריזה של "לב" עם "כואב" היא כבר משומשת עד לזרא.
זה שיר אווירה יפה. אם אתה רוצה לבטא רגש - אז עדיף היה לפתח את השיר הזה, לתת יותר מקום לאישי שלך.
:-)
[ליצירה]
אכן יש משהו מאולץ בחיבור בין הקטעים, אך לא הייתי ממהרת לנתק ביניהם. אפשר שהרחבה והעמקה של הסיפור תוכל להפוך את החיבור לטבעי יותר. כרגע יש לסיפור הזה מסר נהדר, אך הוא מועבר בצורה חדה מדי, יותר מדי מוגשת על כפית לקורא.
אם הסיפור יתפוס יותר נפח, ואם תמנעי מאמירות מפורשות כגון "הוא לא רוצה למות" אלא תתני לקורא להרגיש את הניגודים והמסרים בעצמו מתוך הסיפור, נדמה לי שהסיפור יהיה טוב יותר.
אני חושבת שיש כאן הבטחה.:)
[ליצירה]
מאד מבולבל ולא ממוקד.
ברווזים שטים ולא שטות.
וכמו כן - "אני והיא" - עדיף היה, לדעתי, "היא ואני". צורם פחות, וגם מבחינת הזרימה והקצב של המילים משתללב יותר.
[ליצירה]
איזה יפה! באיזו שעה צילמת? (זה עושה הרגשה של זריחה מוקדמת)
אם כי קצת חשוך מדי לטעמי.
דמינתי את כנרת של רחל יותר צבעונית ו.. שמחה.
זאת אומרת שקטה, אבל לא קודרת.
תגובות