גביע
ניצן ופרח
-
אני בן אדם. הפתעה.
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] והנה שוב הסכיזופרניה של מר ירושלמי.. לאחר אין ספור שירי הלל למלחמת הצבא הרוסי בגרמני, ומספר השואף לאינסוף של קריאות לקרב דמים, תוך שימוש בגרזנים, אתים, והטבעות, של הפרולטריון נגד הקאפיטליזם, הנה שוב מופיע שמואל רודף השלום, הפאציפיסט שאינו יודע אלימות מהי.. [ליצירה]
- [ליצירה] מי ששאל למה הספרדים מתאמצים להתקבל אל האשכנזים, ושבזה הם כאילו "מודים בעליונות של האשכנזים" או "מטהרים את דמם:- התשובה היא שעובדתית, מוסדות החינוך האשכנזי הם ברמה גבוהה יותר. לכן חשוב לספרדים ללמוד במוסדות אשכנזיים, ולכן גם בעיות הקבלה שלהם. הבעיתיות היא שמשאירים את הספרדים במעגל האינסופי של חינוך ספרדי, וכתוצאה מכך אי קבלה למוסד אשכנזי (כי המוסד הספרדי הקודם הוא בד"כ ברמה יותר נמוכה). - וכן הלאה וכן הלאה. לא מדובר פה על גזענות ובטח לא על משחקי כבוד. זו מציאות עצובה, שכרגע יש נסיונות מבורכם לשנות אותה. [ליצירה]
- [ליצירה] את השיר הזה צריך לתלות בגדול, מול כל משוררי שלושת הנקודות... אל תוותר, אתה עוד תנצח אותן... תרגיע אותן, שהן יוכלו להופיע כאוות נפשן בתגובות פקאציות, אבל לא בשיר. (...) :-) [ליצירה]
- [ליצירה] מוכר וכואב. התחברתי מאד לנושא של כאב השכחה (שכואב הרבה יותר מהזכרון) קשה שלא ליפול לבנאליות כשעוסקים בנושא שכל כך הרבה נכתב עליו, ואמנם בשני הבתים האחרונים השיר נשאר בגבולות המוכרים, אך בהמשך הוא מתרומם משם ומצליח להפתיע ולרגש. אני חושבת שהעוצמה של השיר היא בבתים האחרונים שלו וניתן לבנות מהם שיר מלא. (לצמצם את הראשונים, ולתת לאחרונים יותר משקל.) מה דעתך? לגבי התוכן: כפי שכתבתי, הנושא קרוב ללבי מאד. גם אני מוצאת את עצמי בחרדה מהשכחה, מוודאת שאני עדיין זוכרת את צורת ההליכה, את החיוך ואת צליל הקול... אבל אני לא מסכימה עם השורה האחרונה. העובדה שאנחנו שוכחים לא מוחקת את קיומם של אלו שהיו. זה לא הזכרון שמשאיר אותם, אלא עצם העובדה שהיו, שקיומם השאיר את רישומו בעולם גם אם אנחנו, מכח הגזירה, שוכחים ולא מודעים לו. [ליצירה]
- [ליצירה] זה - !בום! - היה ביתי, עם גינה - !בום! - בלי גינה... [ליצירה]
- [ליצירה] אוה. בועות סבון זה פשוט דבר... מושלם. אחד מפלאי הבריאה הכי יפים. כל הכבוד שהצלחת לצלם!! את יודעת כמה פעמים ניסיתי לצלם בועות ללא הצלחה? אני כרגע במצב ירוק-סגלגל מקנאה. את יכולה להסביר איך עושים את זה? [ליצירה]
- [ליצירה] קצת - אני חושבת שאם הייתי מוסיפה מעבר לתמונה היא היתה יוצאת "צילום משפחה". בכוונה חיפשתי מינימום של חיוך - עיניים, גומה, וקמט ליד הפה. רחלי - צודקת. בשיא האובייקטיביות. מה לעשות שהמתוקה הזו היא גם אחותי? [ליצירה]
- [ליצירה] מדהים!!! זה ממש מה שאני מרגישה, וביטאת את זה כל כך יפה! התרגשתי. [ליצירה]
- [ליצירה] מצוין!! זו אחת התמונות הבודדות של שקיעה, שלא חוטאות בבנאליות אפילו במקצת. מעולה. [ליצירה]
- [ליצירה] תוסיף לזה את זה שכלבים, נמרים ונחשים לא כותבים שירה בעברית מרוצצת (כתבתי בכוונה מרוצצת.לידיעתך - הביטוי הנכון הוא - רצוצה), וגם לא נאלצים לסבול אותה.. הו, כמה נהדרים חיי הכלב!! [ליצירה]
תגובות