לי זה נראה יותר כמו ליבלוב ולא כמו שלכת.....
(תקני אותי אם אני טועה)
בלבלוב ובפריחה יש את אותם צבעים בגלל ה"קרטונואידים" המצויים בעלה שהם אלה שגורמים לצבע האדמדם בליבלוב ובשלכת. הם אלו שנוצרים ראשונים בעלה צעיר והם האחרונים להתפרק ממנו לפני שלכת.
אלו היו 60 שניות....
: )
[ליצירה]
לי זה נראה יותר כמו ליבלוב ולא כמו שלכת.....
(תקני אותי אם אני טועה)
בלבלוב ובפריחה יש את אותם צבעים בגלל ה"קרטונואידים" המצויים בעלה שהם אלה שגורמים לצבע האדמדם בליבלוב ובשלכת. הם אלו שנוצרים ראשונים בעלה צעיר והם האחרונים להתפרק ממנו לפני שלכת.
אלו היו 60 שניות....
: )
[ליצירה]
בשום פנים ואופן לא התכוונתי שתחזור למגירה!
אם אני נותנת ביקורת, זה רק מפני שאני מאמינה ביכולת שלך לשפר ולהשתפר.
(דברים שאני לא אוהבת בכלל - אני גם לא מגיבה בכלל)
[ליצירה]
ביקורת בונה תבוא, כנראה, מאוחר יותר.
בינתיים אני רק אומרת שהשיר כל כך זורם עד שקשה להרגיש שהוא עצוב...ושהחריזה השתפרה להפליא (למעשה, חוץ מאשר בשתי שורות היא מצוינת ממש)
[ליצירה]
איזה יפה! באיזו שעה צילמת? (זה עושה הרגשה של זריחה מוקדמת)
אם כי קצת חשוך מדי לטעמי.
דמינתי את כנרת של רחל יותר צבעונית ו.. שמחה.
זאת אומרת שקטה, אבל לא קודרת.
[ליצירה]
שאלה:
איך מצלמים דבר כזה? זו לא תמונה רגילה, נכון? (או ששוב הצבעים השתנו בגלל הבוהק? ממתי יש בוהק בסתיו?)
טוב, לשאלות שלי יש נטיה להתפצלות.
תמונה יפה, כמעט שכחתי... נראה כמו שמים יותר מאשר ים.
[ליצירה]
ראשית: הכתיבה שלך מעניינת מאד, מושכת אותי לנסות לרדת לעומק כוונותיך.
נדמה לי שיש לך טעויות ניקוד, שמשנות את המשמעות, האם אני צודקת? ("רוחות שבורות","שלוות צעירות")
אהבתי מאד מאד את הפתיחה - המצפן השבור ונצנוצי הכמיהה. אחר כך הרגשתי שהשיר מאבד את הכיוון... קשה לי למצוא קשר שמאחד את כל הבתים לכדי שיר אחד.
יש כאן מצד אחד את תיאור הכאב שבעולם, ומהצד השני את הדוברת, שמתוארת כדמות מנחמת, כמעט מיתית. אולם היחס בין החלקים מרגיש שבור.
תגובות