אני מבטיח לך
ניצן ופרח
-
אני בן אדם. הפתעה.
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] התמונה חזקה אמן שזאת תהיה ה"מלחמה" האחרונה. [ליצירה]
- [ליצירה] הרעיון נפלא,תפסת רגע של ממש! (ויש לה קוקיות..מה שמוסיף לתחושת ה"ילדה-של-אבא"), אבל..מניחה ששמת לב-לא מספיק חד. אולי בגלל שמיהרת לצלם לפני שייעלמו.. בכולופן,אהבתי מאוד. [ליצירה]
- [ליצירה] אני כ"כ לא מבינה בצילום כך שאני רק אומר שהכותרת חזקה!! תמונה מקסימה בעיניי. תודה לך. [ליצירה]
- [ליצירה] לא, זה בגלל הסורק. <שפה תחתונה משורבבת למעלה בדכאון מיואש> [ליצירה]
- [ליצירה] אני מבטיח לך... דם יזע ודמעות ודמעות ודמעות... [ליצירה]
- [ליצירה] באמת יופי. ויופי לך, שאת עוד מרגישה את השריטות שלה. הצמיחה של השיר הזה, מתוך בנאליות מוחלטת אל הכל-כך-מקורי שהוא, פשוט שובת לב. (קוראת אותו כבר 4 פעמים ברצף, וכנראה שאקרא שוב עוד כמה) [ליצירה]
- [ליצירה] רעיון מצוין. אולי כדאי לשחק קצת עם ה"תכלית" של כל בית כך שייווצר ביניהם קשר. [ליצירה]
- [ליצירה] כיף לך. אצלי זה מילה נכתבת, שורה נמחקת. נס שבקצב הזה אני מצליחה להוציא משהו. [ליצירה]
- [ליצירה] למה את יותר קטנה ממני? (אני רוצה את שירי היומולדת שלך לעצמי..) חמש-עשרה וארבע שנים. מדויק לגמרי. לא יכולה להגיד שהבנתי הכל. במיוחד לא הבנתי חלק מהפסיחות, ואת השורה האחרונה. וגם - הסוגריים "[עד הבוקר]" נראים לי לא נצרכים.. ניצן (צופה תגובה בנוסח "נצרכים מאד, זר לא יבין") [ליצירה]
- [ליצירה] לפני יומיים, כשבאתי לנחם, אחותו הזכירה את השיר הזה שלו..ואז פשוט ישבנו והעלינו זכרונות מכל הבדיחות שלו. ובאמת, אי אפשר להיזכר ביונדב בלי לחייך. ולבכות. השם יקום דמו. [ליצירה]
- [ליצירה] יפהפה. מה שמפריע זה בטח לא הצואר. אולי הרגלים קצרות מדי, אבל סביר שזו אני שלא יודעת איך נראות רגלים של תוכי. אף פעם לא זכיתי להיכרות קרובה איתם. [ליצירה]
- [ליצירה] אם כבר שאלת - אני מאמינה שכך זה גם אצל האדם. כל נפילה נועדה לרומם למקום גבוה יותר. אבל בהייקו הזה לא כיוונתי דווקא לכך. בהייקו בדרך כל מתוארת תמונת נוף שיש בה מן ההקבלה לנפש האדם. השיר (המוקדש לאפרת - בחורה מוכשרת מאד שכותבת הרבה בתחום ההייקו) מבקש להימנע מההקבלה אלא לדבר ישירות על האדם. (לפעמים הדימוי בשיר הוא כל כך נוקב וחד שהוא מכאיב יותר מאשר מילים פשוטות) ובאותה נשימה, המילים "נשיר עלינו" מהוות גם מטאפורה לאדם כעץ. (כשכתבתי חשבתי דווקא על העצב שמשיב הסתו, אבל לא אני אהיה זו שתאמר לא להסתכלות אופטימית וחיובית) [ליצירה]
- [ליצירה] זה יהיה קצת יותר מדי kb... וחוץ מזה אני עדיין ממשיכה לצלם את הסדרה הזו . [ליצירה]
- [ליצירה] איך זה יכול להיות? שאני הראשונה שמגיבה על שיר כל כך יפה?? [ליצירה]
- [ליצירה] או.קי. עכשיו אנחנו יודעים מיהו מעריץ מס' 1 של שמואל. המצב היה יכול להיות פחות מביך אם היה בנמצא, באיזשהו מקום, איזה מעריץ מס' 2. אבל תודה על החיוך שהסבת לי על הבוקר. : ) [ליצירה]
תגובות