הרעיון נפלא,תפסת רגע של ממש! (ויש לה קוקיות..מה שמוסיף לתחושת ה"ילדה-של-אבא"), אבל..מניחה ששמת לב-לא מספיק חד. אולי בגלל שמיהרת לצלם לפני שייעלמו.. בכולופן,אהבתי מאוד.
[ליצירה]
הרעיון נפלא,תפסת רגע של ממש! (ויש לה קוקיות..מה שמוסיף לתחושת ה"ילדה-של-אבא"), אבל..מניחה ששמת לב-לא מספיק חד. אולי בגלל שמיהרת לצלם לפני שייעלמו.. בכולופן,אהבתי מאוד.
[ליצירה]
אוקי, עכשיו ביתר פירוט:
אל ראש צוקים ניכר מבט, - לדעתי המילה "נישא" מתאימה יותר מ"ניכר".
צלול כמעיין.
בערב זך, כדמות מלאך,
שכן בצל ענן.
ירד כוכב, אפוף כעב,-צ"ל "אפוף בעב" - הלא כן?
עטף מאור ליבי,
טרם סתיו, בנחל כזב,-"נחל כזב" - משחק יפה. ואהבתי גם את החריזה הפנימית של השורה, שמוסיפה המון.
עוד בכי, תמרורים.
לעת זריחה, על שביל בריחה,
אלחש סודות הלב,
אזיל דמעה, אקשיב כמעה,-צ"ל "קמעה".
ללב אבוד, כואב. - בגדול - חריזה של "לב" עם "כואב" היא כבר משומשת עד לזרא.
זה שיר אווירה יפה. אם אתה רוצה לבטא רגש - אז עדיף היה לפתח את השיר הזה, לתת יותר מקום לאישי שלך.
:-)
[ליצירה]
הכתיבה טובה, ואפילו מאד.
אולם, סוד השיר הוא בצמצום. ככל שתחזור פחות על שורה, היא תקבל את מלוא העוצמה. נסה לראות איך נראה השיר כאשר אתה דוחס אותו למינימום. להרגשתי זה רק ייטיב איתו.
[ליצירה]
צודק! מי שבחר בשרון צריך להתבייש, שהוא, במקום לזקוף את גב האומה ולהלחם נגד השחיתות והשנאה (של הפלשתינים נגדנו..) מותר על חלדים מהארץ ואין לו שום קו אדום. אבל כמובן, אנחונו נקום ונדרש את המגיע לנו(לחם חוקנו) - את ארצנו!
חוצמזה - אויביך לא מחכים שתאחל להם חיים כאלו. הם מתאבדים - ואם לא שמת לב - הם עושים את זה במטרה להרוג אותך יחד איתם.
ובטח אין אויר לנשימה, לפני כמה חודשים עוד היה עלינו איום של טילי גז...
[ליצירה]
הו, לשיר הזה חיכיתי.
קודם כל: כתיבה שובת לב. היומיומיות הכי רחוקה מבנאליות שאפשר, והרגישות, והאהבה לאנושיות שנושבת מהשיר הזה - פשוט מקסים.
ורק - לשם מה נצרכת הפסיחה לפני "ראווה"?
[ליצירה]
לא קראתי את סטיבן קינג. בעצם התחלתי ספר אחד - והחלטתי ללא להמשיך... באמת מחריד.
וחס וחלילה, לא התכוונתי לעודד התאבדות. אני רוצה להגיד שאפשר לשנות חיים של בנאדם (ובמקרים מסוימים, באמת, להציל אותם) אם אומרים לו מילה טובה שאין סיבה להמנע מלומר אותה.
[ליצירה]
הבנתי שזה הסתדר לך בשיר, ואני מסכיה איתך ש"עין שמים אודמת" זה ביטוי נהדר ועמוס דימויים.
אבל אם אתה לוקח שורה משיר של מיהו אחר זה נותן לי, כקוראת, שתי אופציות:
1. שאתה מתכתב עם השיר המקורי, מה שלא קורה בשיר שלך.
2. שאתה חוטא בגניבה ספרותית...
בעיני לא ראוי (מבחיה ספרותית, כמובן)להשתמש בשורה של מישהו אחר אלא אם כן זה בא כהתייחסות אליו.
עלה והצלח!
[ליצירה]
או.קי. עכשיו אנחנו יודעים מיהו מעריץ מס' 1 של שמואל.
המצב היה יכול להיות פחות מביך אם היה בנמצא, באיזשהו מקום, איזה מעריץ מס' 2.
אבל תודה על החיוך שהסבת לי על הבוקר. : )
תגובות