זה בלי פלש. האמת, שמתי לב שיש שם שמש על השמשה (אמאלה כמה שי"נים!) אבל לא חשבתי שזו תהיה התוצאה. חשבתי שזה יהי פיצוץ קטן יותר (כרגיל כשרואים השתקפות של שמש, או שזה יהרוס לי את התמונה.
תודה.
[ליצירה]
זה בלי פלש. האמת, שמתי לב שיש שם שמש על השמשה (אמאלה כמה שי"נים!) אבל לא חשבתי שזו תהיה התוצאה. חשבתי שזה יהי פיצוץ קטן יותר (כרגיל כשרואים השתקפות של שמש, או שזה יהרוס לי את התמונה.
תודה.
[ליצירה]
מסכימה עם נטע. לאורך כל הסיפור יש מעברי שפה, ויותר מזה, מעברי-רמת-חשיבה, הייתי מגדירה, בצורה מאד צורמת. אני לא מצליחה להגדיר את מידת הבגרות של הילד, כי כל משפט נאמר בסגנון אחר. לדוג' הילד אומר "הבנתי שאבא עבר לגור עם סבא" - זה נרשם כהסתכלות תמימה של ילד. אבל שתי דקות אחר כך הוא מסביר בטון מלומד את ההפרעה של האם, ופשוט קשה להבין איפה הוא.
מקווה שהצלחתי להבהיר מה מפריע לי..
מעבר לזה,יפה מאד. המשפט הראשון נהדר.
וגם:"אבל אמא הייתה נראית כאילו גם חלק ממנה הלך לשמיים כי היא הייתה מרוחקת מאוד וכבה לה האור בעיניים כמו שהחדר שלי היה נראה לאחר שהשכיבו אותי לישון . ריק וחשוך ."
מקסים, (למרות שיש מעברי שפה באמצע שהייתי מציעה לשנות.)
[ליצירה]
רעיון מעולה, נהניתי מאד לקרוא!
לדעתי כדאי לצמצם את הקטעים ה"טכניים", ולעומתם להרחיב את הקטעים הסיפוריים יותר: מי הם האנשים,וביחוד את הדמות של גרג - צריכה להיות לו סיבה לבחור שלא להיווצר...
(מעניין שהכיוון שאתה חשבת עליו ליצירת מכונת זמן דומה מאד לרעיון שלי, אם כי מפורט ומפותח יותר.)
[ליצירה]
הדס!!!!!!!!!!!
רק בגלל שאני בחדר של האחיות שלי, ושעכשיו 00:30 בלילה, נמנעתי מלצווח בקול-חזרת אלינו!!!
עכשיו אני הולכת לקרוא את השיר, פשוט הייתי צריכה שניה להירגע מעצם זה שפרסמת...
חזרתי.
אהבתי את השיר הזה, לא כאילו שיש אופציה אחרת.
אני חושבת שיש בו עדינות, יותר מבשאר השירים שלך. ויש בו משהו נתן יונתני, לא רק בגלל הנושא (ימקונכיותחוף) גם בזרימה של המילים. והוא יפה, וחופי מאד. ואהבתי בעיקר את הביטויים הכה-הדסיים:
הלילה שהוא קצף-רוח, רעש חשוף קונכיות, והשמיים השמוטים.
[ליצירה]
אמילי יקרה, אני חולקת עלייך כאן.
העצות שלך מועילות מאד למי שמוכן לקבל אותן, ולנצח אנגנך בפירוש מוכן לשמוע דעות של אחרים.
ואם מדברת בדמעות לא מסכימה עם הצעתך, אז אולי יש מקום לפתוח דיון על מקומה של היצירה, או על עדיפות הכתיבה הספונטנית לעומת המחושבת ולהפך, ולהחכים כל אחד מהסתכלותו של האחר.
למה לחסוך מאיתנו את חוכמתך?
---------------------------------------------
והערה כללית לכולם, בתקווה שיימצא לדברים הד:
כאן באתר, ביקורת פירושה מחמאה.
כאשר מי מהקוראים מעלה הצעות\הארות שעשויות לדעתו להועיל לאחר, הרי זה משום שהוא מאמין שהכותב הוא בעל כשרון שיכול להשתפר ולקבל כלים נוספים לכתיבה.
יותר מזה: העובדה שקורא השקיע מזמנו וממחשבתו על מנת להגיב לכתיבתו של האחר,להצביע על הנקודות הטובות ועל אלו שראויות לשיפור,
אין מחמאה גדולה ממנה.
[ליצירה]
אהלן מוריה!
כתבת קטע יפה. אם את רוצה להפוך אותו מקטע יפה לשיר יפה, הייתי מציעה את ההצעות הבאות:
-צמצום. הימנעי מלהגיד במפורש דברים שהקורא אינטליגנטי מספיק כדי להבין מבין השורות, הימעי מלחזור ולהדגיש נקודות. אני מכירה את הנטייה הזו, כי לימדו אותנו שכדי לחזק דברים צריך לחזור עליהם. האמת היא בדיוק להיפך - ככל שהאמירה מרומזת יותר - היא חזקה יותר. (כי הקורא מתאמץ יותר להגיע אליה, ואז היא נחרתת בו כאילו היתה מחשבה שלו עצמו, שזה הרבה יותר חזק.)
-על אותו עקרון: עדיף להגיד דברים בצורה מרומזת ולא מפורשת, בפרט רגשות. במקום "הרגשתי שמעייני זורמים", לדוגמא - עדיף היה למצוא מילים שיגרמו לי להרגיש שמעייניך זורמים. להעביר את התחושה בלי להגיד אותה במפורש.
בהצלחה!
ניצן
תגובות