מעט מן האור
ניצן ופרח
-
אני בן אדם. הפתעה.
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] יפה. תאורה יפה. אבל חסר פוקוס, או שצילמת בחשיפה ארוכה בלי חצובה? [ליצירה]
- [ליצירה] צילום מצויין. אהבתי את המבט (הכאוב?) של הילדה. [ליצירה]
- [ליצירה] שניהם, חוששתני. [ליצירה]
- [ליצירה] וואו היא נראית כל כך.. (מפוחדת? חוששת מפני מה?) מקסים. מזכיר לי חברת ילדות שלי. גם לה היתה לעיתים אותה הבעה. באמת חסר קצת פוקוס אבל אני מתשדלת להתעלם מזה. חבל לי לוותר על כזאת תמונה. מחול, בהערכה... [ליצירה]
- [ליצירה] מעלה בראשי סיטואציה של התחבאות, בריחה מהמציאות שפתאום פורץ פנימה בצורה של אור [ליצירה]
- [ליצירה] וואו זה פשוט יפהפה... חבל שהילדה לא מחייכת קצת , זה היה מוסיף לפואנטה(לדעתי) [ליצירה]
- [ליצירה] התמונה עצמה יפה, יש לה זוית צילום לא מקורית אבל די מתאימה, והתאורה ממש אחלה בחלה.. זה נראה כאילו היא עולה באש של אור.. ניסיתי לדמיין איך נראה החלק האפל של הילדה ויצא לי דברים מוזרים למדי.. [ליצירה]
- [ליצירה] נוגע זה פשוט מדהים. גם המבע של הילדה וגם אפקט האור והצל! עצבות שקטה וחודרת [ליצירה]
- [ליצירה] וואוווווווו...ממש מצליח לגעת עמוק ברגשות.משהו מאוד נוגה בפנים של הילדה...מקסים ועצוב משהו... [ליצירה]
- [ליצירה] כתוב טוב, אבל: לא אמין. וחבל, כי במשך כל הסדרה שמרת על אמינות מפליאה, עם הבנה מפתיעה ביותר של הצד הנשי. לא מאמינה שקשר כל כך טעון רגשית נחתך בגלל סערה של רגע. היא אוהבת אותו, הוא אותה. היא לא יכולה להגיד לו פתאום "אז תספר לו שנפרדנו". היא יכולה להגיד משהו כמו "אז אולי אנחנו באמת צריכים לחשוב על זה\לדבר על זה", ששניהם יקחו את הזמן לחשוב אם נקודה כל כך קטנה של מחלוקת (וכן, היא קטנה מאד, בהתחשב בעובדה שבציבור הסרוג מספר הדעות שווה לריבוע מספר האוכלוסיה, והסיכוי למצוא בחורה עם מכנה השקפתי משותף כל כך גדול כמו ין אביאל לאודליה הוא נדיר מאד) יכול לגרום לחיתוך כל כך פתאומי. [ליצירה]
- [ליצירה] אפילו טוב מאד. ארספואטיקה מהסוג שאני אוהבת. [ליצירה]
- [ליצירה] רפרודוקציה של שלט חוצות, שנועד לפרסם חברה שבחרה לעצמה את השם הלא ברור : "נית" [ליצירה]
- [ליצירה] על מה מדברים גלי הים על מה הם חושבים כשהם גואים בקצב וכשהם נוסכים רוגע ושקט האם הם חושבים על האדם והאדם נסער כמו גלי הים --->לא הבנתי מה ראית להתחיל את הבית בו' החיבור. רגשותיו מתערבבים עם המציאות ומאורעות אשר פוקדים את תקופות חייו עולים, יורדים, שוטפים ופוצעים. גלי הים מגיעים אל החוף וכאב האדם צורב עד הסוף -->אם בתוך שיר שלם אתה חורז רק שתי שורות ראוי שתהיה לכך סיבה. לא מצאתי אותה. האדם עומד ומביט אל הים נסער ונפעם מהמיית גליו והאדם האם ישבר מול הגל הסוער -->כנ"ל. ו' החיבור מיותרת. והאם גל גואה ישבור את האדם איך הים הגדול סוער בתוך לב האדם פנימה ומאיים להציף את חייו הים והאדם כאחד הם מנוחה אינם נותנים לעצמם האדם עומד אל מול פני הים והים מושיט אליו ידיים באופן כללי לקחת רעיון נחמד, אבל שוב: רעיון מוכר. ושירה ראוי לה שתחדש, שתיתן אמירה אישית ויצריתית של הכותב. וגם בתוך השיר עצמו החזרות המרובות על הרעיון המרכזי אינן תורמות אלא להפך. (ככל שהרעיון מובע בצורה תמצתית ומינימליסטית יותר - הוא חזק יותר) [ליצירה]
- [ליצירה] אני מצטערת... היתה חסרה שורה, ולכן זה לא הובן נכון. הנער הוא אכן הנפטר, ואיש לא אמר לו מעולם את מה שכולם נזכרו לספר כשכבר היה מאוחר. [ליצירה]
- [ליצירה] תודה אמילי. פרסמתי אותו בעבר בבמה אחרת. [ליצירה]
- [ליצירה] יש כאן הרבה ייאוש שמתחבא מתחת לקליפה הדקה של המילים. לענ"ד היה אפשר לפתח יותר, כי השיר הזה נגמר כל כך מהר עוד לפני שמספיקים להרגיש אותו. "בראשיתיותה" בסדר גמור, אבל "יללות הנחשים" דווקא לא כל כך מסתדר. מה שברור זה שיש לך כשרון. [ליצירה]
- [ליצירה] כל כך נכון. אמיתי, מדויק וכואב. הוספתי לאהודותי, כדי להימנע מלהוסיף שזה כתוב נהדר. [ליצירה]
- [ליצירה] אחרי שעברתי בשקיקה על כל יצירותייך, עצרתי לנשום ולהגיב. מדהים. את זו אהבתי במיוחד, המאמץ של האדם לקרוע את עצמו מן האדמה ומשורשיו - זה נכון בכל כך הרבה תחומים של החיים. [ליצירה]
- [ליצירה] הניקוד נמצא בשורה של המספרים. כאשר מקש הcaps lock דולק, לחיצה על shift+ מספר תתן לך ניקוד. לוקח זמן ללמוד איזה ניקוד זה כל מקש.. [ליצירה]
תגובות