מעט מן האור
ניצן ופרח
-
אני בן אדם. הפתעה.
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] יפה. תאורה יפה. אבל חסר פוקוס, או שצילמת בחשיפה ארוכה בלי חצובה? [ליצירה]
- [ליצירה] צילום מצויין. אהבתי את המבט (הכאוב?) של הילדה. [ליצירה]
- [ליצירה] שניהם, חוששתני. [ליצירה]
- [ליצירה] וואו היא נראית כל כך.. (מפוחדת? חוששת מפני מה?) מקסים. מזכיר לי חברת ילדות שלי. גם לה היתה לעיתים אותה הבעה. באמת חסר קצת פוקוס אבל אני מתשדלת להתעלם מזה. חבל לי לוותר על כזאת תמונה. מחול, בהערכה... [ליצירה]
- [ליצירה] מעלה בראשי סיטואציה של התחבאות, בריחה מהמציאות שפתאום פורץ פנימה בצורה של אור [ליצירה]
- [ליצירה] וואו זה פשוט יפהפה... חבל שהילדה לא מחייכת קצת , זה היה מוסיף לפואנטה(לדעתי) [ליצירה]
- [ליצירה] התמונה עצמה יפה, יש לה זוית צילום לא מקורית אבל די מתאימה, והתאורה ממש אחלה בחלה.. זה נראה כאילו היא עולה באש של אור.. ניסיתי לדמיין איך נראה החלק האפל של הילדה ויצא לי דברים מוזרים למדי.. [ליצירה]
- [ליצירה] נוגע זה פשוט מדהים. גם המבע של הילדה וגם אפקט האור והצל! עצבות שקטה וחודרת [ליצירה]
- [ליצירה] וואוווווווו...ממש מצליח לגעת עמוק ברגשות.משהו מאוד נוגה בפנים של הילדה...מקסים ועצוב משהו... [ליצירה]
- [ליצירה] למה את יותר קטנה ממני? (אני רוצה את שירי היומולדת שלך לעצמי..) חמש-עשרה וארבע שנים. מדויק לגמרי. לא יכולה להגיד שהבנתי הכל. במיוחד לא הבנתי חלק מהפסיחות, ואת השורה האחרונה. וגם - הסוגריים "[עד הבוקר]" נראים לי לא נצרכים.. ניצן (צופה תגובה בנוסח "נצרכים מאד, זר לא יבין") [ליצירה]
- [ליצירה] מיוחד ונוגע. ומוכר, מוכר כל כך. [ליצירה]
- [ליצירה] אתה כותב יפה. [ליצירה]
- [ליצירה] דווקא המשפחות שאני מכירה שקיבלו את הניסיון הענק של ילד מפגר ( ילדים אוטיסטים אני לא מכירה, אבל תסמונת דאון, וגם איזושהי תסמונת נדירה שאני לא זוכרת את שמה) קיבלו אותו כמתנה וכזכות. אם כי כמובן, בהתחלה היה להם קשה, אבל היום.. אחיו של הילד עם התסמונת-דאון מרחמים על החברים שלהם שאין להם אח כזה. [ליצירה]
- [ליצירה] אי. כואב. כבר הרבה זמן שאני חושבת שבמחסום כיסופים צריך להיות מוצב שלט : כאן חוסמים כיסופים. [ליצירה]
- [ליצירה] אמן. [ליצירה]
- [ליצירה] לסוף הזה לא ציפיתי... נהדר, איך שהוא משתלב עם ההתחלה. בכלל, טוב לראות אותך פה, שוב. [ליצירה]
- [ליצירה] אוי, שמואל. אם רק היתה בך די בינה להבין את חוש ההומור של עצמך, היו לך חיים כל כך שמחים ועליזים. פשוט לא היית מפסיק לצחוק. [ליצירה]
- [ליצירה] אכן יש משהו מאולץ בחיבור בין הקטעים, אך לא הייתי ממהרת לנתק ביניהם. אפשר שהרחבה והעמקה של הסיפור תוכל להפוך את החיבור לטבעי יותר. כרגע יש לסיפור הזה מסר נהדר, אך הוא מועבר בצורה חדה מדי, יותר מדי מוגשת על כפית לקורא. אם הסיפור יתפוס יותר נפח, ואם תמנעי מאמירות מפורשות כגון "הוא לא רוצה למות" אלא תתני לקורא להרגיש את הניגודים והמסרים בעצמו מתוך הסיפור, נדמה לי שהסיפור יהיה טוב יותר. אני חושבת שיש כאן הבטחה.:) [ליצירה]
- [ליצירה] הממ. כן, הצילום הוא של רחם. מקומות מוכרים?.. [ליצירה]
תגובות