עימותים
ניצן ופרח
-
אני בן אדם. הפתעה.
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] עימות חזותי? [ליצירה]
- [ליצירה] איזה ניגודים בוטים! [ליצירה]
- [ליצירה] איזה ניגודים בוטים! [ליצירה]
- [ליצירה] אני אוהבת מאוד מאוד את איכות העבודות שלך. ליגה מוקפדת מאוד. טוב בעיניי שניצלת את הפלוסים בכך שהתמונה מבויימת. בקשר לתוכן- אני מבינה את העימות כפנימי שלנו, זה לא צמיד מול צמיד, אלא שני צמידים על אותה יד. שני ערכים שעומדים בקונפליקט, ולכן אני פחות מתחברת לשם "עימותים". אהבתי את זה שבניגוד ליצירות התנתקות חזותיות אחרות, המסר כאן מורכב יותר. יפה. [ליצירה]
- [ליצירה] מתקרבת - מסכימה איתך. אודיה - המסר הוא לא שצה"ל וההתישבות אויבים. המצב הוא שיש קונפליקט ברגע זה - מצד אחד אנחנו נורא אוהבים את צה"ל, מתגייסים לצה"ל, מעריצים את צה"ל ומצד שני, פתאום צה"ל הופך למשהו שעומד מהצד השני, רמת ההזדהות בהחלט יורדת בתקופה האחרונה. ולכן קראתי לזה "עימותים", (למרות שאני לא בטוחה עכשיו אם זה השם המתאים) כי עכשיו, כשכל יום אומרים בחדשות "בעימותים בין כוחות צה"לובין המתנחלים.." יש את העימות הפנימי הזה. ותודה לכולכן [ליצירה]
- [ליצירה] פיצ, אני חושבת שאם היא היתה רואה את צה"ל ואת ההתיישבות כאוייבים, היא לא היתה עונדת את שני הצמידים על אותה יד. [ליצירה]
- [ליצירה] מצטערת, איך שלא תצלמי את זה, המסר לא משהו. צה"ל וההתיישבות הם לא אויבים. וחבל שאנשים מתעקשים להראות ככה את המצב, ועוד יותר חבל כשזה מגיע לאמנות. [ליצירה]
- [ליצירה] .. הרעיון טוב, היה עוד יותר טוב אם היה אפשר לעשות את זה בצורה פחות מבויימת. את יודעת, תמונה סטייל אלכס-ליבק שכזאת. שכמובן שבשביל רוב התמונות הוא יושב שעות ומחכה לרגע המתאים, אבל בתמונה זה נראה כאילו הוא תפס את זה ממש במקרה ובלי הרבה מאמץ. [ליצירה]
- [ליצירה] עכשיו, אחרי שהכל נגמר, אני מרגישה שהתמונה הופכת ליותר ויותר כואבת. כבר מזמן לא ראיתי מישהו עם צמיד של "צה"ל אנחנו איתך", וזה כבר לא רק הקונפליקט של האם אנחנו אוהבים את צהל ומזדהים, אלא חד יותר - האם באמת צה"ל וההתיישבות הם לא אויבים? אודיה, אשמח אם תגיבי. [ליצירה]
- [ליצירה] לא ראיתי את זה לפני כן. האמת אני מלאה רגשות מעורבים על התמונה הזו. מוזר... כ"כ מוזר. צילום טוב. פתאום זה לא עימותים, זה ניגודים. אוף... תודה לך. [ליצירה]
- [ליצירה] האמת היא שהצלחת לגרום לי לחייך עם הבעלת בית הסתומה הזו... ורק אחר כך נסחפתי לתוך הכאב של הסיפור הזה. אהבתי את הדימוי לכדור שנורה מאקדח. יפה. [ליצירה]
- [ליצירה] הסתה! הסתה! בעז"ה תוסר היצירה מהאתר בקרוב מחוסר אקטואליות, אמן! נהניתי לקרוא. אהבתי את ה"לבנים נבובות סביב שוקת שבורה" ואת ההגיונות הקורסים. [ליצירה]
- [ליצירה] שרף, אני חושבת שלא הבנת את השיר הקודם שלו. לשאלה ששאלת אז (אני מגיבה פה, כי השיר ההוא נמחק, לשמחתי הרבה". שמואל התכוון לכל מילה. נובע מכך - הוא אולי רואה את עצמו כנאבק בשחיתות, אבל נפשו שלו מושחתת לחלוטין. [ליצירה]
- [ליצירה] נהניתי לקרוא. לדעתי היה כדאי לשבור קצת יותר את הכללים. לתת לשיר הזה עוד מנה קטנה של טירוף. [ליצירה]
- [ליצירה] |נרשם למעקב|. את כותבת טוב. ה"מדשנת, מבריאה, דואגת" נראה קצת תקוע בשורות שמדברות על המאיסה במאמצים. יש במילים האלה יותר מדי רכות, עד כי הן נראות סותרות את השורה שלפניהן -"חסרה לי אהבת גנן לצמח". אהבתי את הסוף. וכמובן, שאני מאחלת לך שזה לא יהיה הסוף, ותזכי לראות ברכה בעמלך, וגם לאהוב את העמל.. [ליצירה]
- [ליצירה] וגם את זה אהבתי, והזדהיתי. במיוחד עם הסוף. אני אוהבת את האופטימיות שלא מדחיקה ומכחישה, אלא ממשיכה למרות הכל. [ליצירה]
- [ליצירה] שיר מלא כנות. קצת מפריע מעבר השפה באמצע (המילה "מפלרטט" לא מתאימה לשאר השיר שכתוב במשלב גבוה יותר) אבל עדיין- אהבתי והזדהיתי מאד. (ורשמתי לי את שמך כשם שצריך לזכור.) [ליצירה]
- [ליצירה] כמו כן צ"ל: צעד-שניים-שלושה. והמלצה: לשים לב. חלק מהקטע של פרסום יצירה זה לכבד את הקורא. שגיאות כתיב הן זלזול. אחרי שאתה כותב - פשוט תעבור ותגיה. [ליצירה]
- [ליצירה] * (ניצן. רואה כוכבים.) [ליצירה]
- [ליצירה] הדס - תודה. עד שיפוח היום ונסו הצללים - ציטוט ישיר משיר השירים, וכן לגבי ה"מן". (מציץ מן החרכים) וגם השורה השישית מהסוף היא כזו. ושוב תודה. [ליצירה]
תגובות