עימותים
ניצן ופרח
-
אני בן אדם. הפתעה.
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] עימות חזותי? [ליצירה]
- [ליצירה] איזה ניגודים בוטים! [ליצירה]
- [ליצירה] איזה ניגודים בוטים! [ליצירה]
- [ליצירה] אני אוהבת מאוד מאוד את איכות העבודות שלך. ליגה מוקפדת מאוד. טוב בעיניי שניצלת את הפלוסים בכך שהתמונה מבויימת. בקשר לתוכן- אני מבינה את העימות כפנימי שלנו, זה לא צמיד מול צמיד, אלא שני צמידים על אותה יד. שני ערכים שעומדים בקונפליקט, ולכן אני פחות מתחברת לשם "עימותים". אהבתי את זה שבניגוד ליצירות התנתקות חזותיות אחרות, המסר כאן מורכב יותר. יפה. [ליצירה]
- [ליצירה] מתקרבת - מסכימה איתך. אודיה - המסר הוא לא שצה"ל וההתישבות אויבים. המצב הוא שיש קונפליקט ברגע זה - מצד אחד אנחנו נורא אוהבים את צה"ל, מתגייסים לצה"ל, מעריצים את צה"ל ומצד שני, פתאום צה"ל הופך למשהו שעומד מהצד השני, רמת ההזדהות בהחלט יורדת בתקופה האחרונה. ולכן קראתי לזה "עימותים", (למרות שאני לא בטוחה עכשיו אם זה השם המתאים) כי עכשיו, כשכל יום אומרים בחדשות "בעימותים בין כוחות צה"לובין המתנחלים.." יש את העימות הפנימי הזה. ותודה לכולכן [ליצירה]
- [ליצירה] פיצ, אני חושבת שאם היא היתה רואה את צה"ל ואת ההתיישבות כאוייבים, היא לא היתה עונדת את שני הצמידים על אותה יד. [ליצירה]
- [ליצירה] מצטערת, איך שלא תצלמי את זה, המסר לא משהו. צה"ל וההתיישבות הם לא אויבים. וחבל שאנשים מתעקשים להראות ככה את המצב, ועוד יותר חבל כשזה מגיע לאמנות. [ליצירה]
- [ליצירה] .. הרעיון טוב, היה עוד יותר טוב אם היה אפשר לעשות את זה בצורה פחות מבויימת. את יודעת, תמונה סטייל אלכס-ליבק שכזאת. שכמובן שבשביל רוב התמונות הוא יושב שעות ומחכה לרגע המתאים, אבל בתמונה זה נראה כאילו הוא תפס את זה ממש במקרה ובלי הרבה מאמץ. [ליצירה]
- [ליצירה] עכשיו, אחרי שהכל נגמר, אני מרגישה שהתמונה הופכת ליותר ויותר כואבת. כבר מזמן לא ראיתי מישהו עם צמיד של "צה"ל אנחנו איתך", וזה כבר לא רק הקונפליקט של האם אנחנו אוהבים את צהל ומזדהים, אלא חד יותר - האם באמת צה"ל וההתיישבות הם לא אויבים? אודיה, אשמח אם תגיבי. [ליצירה]
- [ליצירה] לא ראיתי את זה לפני כן. האמת אני מלאה רגשות מעורבים על התמונה הזו. מוזר... כ"כ מוזר. צילום טוב. פתאום זה לא עימותים, זה ניגודים. אוף... תודה לך. [ליצירה]
- [ליצירה] הו. לרגע חשבתי שאני זו שכתבתי את זה. נדמה לי שהסיום כבר קצת מנותק מדי. פחות משתלב עם השאר. [ליצירה]
- [ליצירה] הו, לשיר הזה חיכיתי. קודם כל: כתיבה שובת לב. היומיומיות הכי רחוקה מבנאליות שאפשר, והרגישות, והאהבה לאנושיות שנושבת מהשיר הזה - פשוט מקסים. ורק - לשם מה נצרכת הפסיחה לפני "ראווה"? [ליצירה]
- [ליצירה] חבל שנגמר כל כך מהר... מעולה. [ליצירה]
- [ליצירה] לא מובן לי החיתוך של "בחודש\אוגוסט". אם זה כדי ליצור חריזה, אז אני חושבת שאין חובה לרדת שורה בגלל חרוז, חריזה יכולה להיות גם פנימית לשורה. ובנוסף - חבל שהחריזה ביתר השיר חסרה מאד. את הסיום אהבתי. [ליצירה]
- [ליצירה] זו תמונה שאני צילמתי, כמובן על פי התמונה המפורסמת. [ליצירה]
- [ליצירה] אכן, כתיבה מקסימות ומטאפורות נהדרות. את השורות הראשונות אהבתי מאד. בהמשך הטון השירי קצת אובד, אבל הכתיבה עדיין בהירה ויפה. ("להתכרבל בתוך סופה" - דימוי נהדר.) שתי השורות האחרונות הרגישו לי קצת תלושות, ובעיקר מנוסחות ברמה נמוכה בהרבה משאר השיר, לדעתי שווה להשקיע יותר בסיום. בהצלחה, שמחתי לקרוא את השיר הזה! [ליצירה]
- [ליצירה] התקבלת לאחוות-הלא-מסתדרים-עם-הפוקוס. כן, גם אני סובלת מאותה בעיה. (אלא אם כן הטשטוש מכוון, אבל אם כן לא ברור לי מה ניסית להשיג.) בנוסף , החיתוך די צורם לעין. ועדיין נדמה לי שעם קצת יותר השקעה בפוקוס היה מתקבל צילום צבעוני וכיפי. [ליצירה]
- [ליצירה] מעניין. אני נוטה לחשוב שכשאתה פצצת מימן באופן טבעי, אז אתה לא צריך להשתולל ולסעור. השמש לא צריכה להראות לעולם שהיא שמש, היא פשוט מה שהיא, ואין חשש שמישהו יפספס אותה. הירח, לעומת זאת, בגלל שהוא רק חיקוי חיוור, צריך לעשות דאווינים. *הערה קטנונית: צ"ל "תעז" ולא "תעיז" כתיבה טובה. אני מתלבטת אם המבנה מוסיף לשיר, או שהוא סתם גימיק - מציעה לך לחשוב על זה. [ליצירה]
- [ליצירה] אני אוהבת את העדינות שבה את מערבבת עבר והוה, ונותנת לי להתגעגע לתקופה שלא חוויתי. [ליצירה]
- [ליצירה] מעולה לכרזת פרסומת... קצת פחות כיצירה. ועדיין, אם זה צילום שלך אז נתברכת גם במזל וגם בכישרון. [ליצירה]
תגובות