אנשים, כמונו
אנשים.
אנשים שמצפים לעתיד קצת שונה
עתיד מאיר בשבילנו.
שיגרה של אבדון
שיגרה של פחד
שיגרה של כאב
ונראה כאילו שכחו.
נראה כאילו שכחה הארץ
שכח העם
שכחו האורות
שכיסו את עולמנו
אשר היה אז שונה.
נראה כאילו ההם שלמעלה מסרבים להפנים
את שקורה בעולמנו
אנשים יקרים
אנשים אחרים.
אולי נעלם כל צל של תקווה
שנותרה אבודה בינות החיים
אולי החיוך בזווית הפה
התחלף בדמעה על אותם הילדים.
מתי יעבור זעם והעולם יהפוך שונה?
מתי ירנין קול שירת החיים?
מתי שם בפסגת ההר הגבוה
הענקים הרשעים המפחידים
ישמעו את בכיית יושבי העמק
את קול תפילת הגמדים?
תגובות