התמונה יותר טובה במקורי, אף על פי שגם שם היא לא מושלמת.
אם הייתי נותנת יותר שוליים היית רואה גם את האוטובוס שלי שהגיע באותו רגע ואילץ אותי לצלם במהירות ולעוף משם..
[ליצירה]
התמונה יותר טובה במקורי, אף על פי שגם שם היא לא מושלמת.
אם הייתי נותנת יותר שוליים היית רואה גם את האוטובוס שלי שהגיע באותו רגע ואילץ אותי לצלם במהירות ולעוף משם..
[ליצירה]
א.המילה היא "נית" - שזה סתם שם של חברת פרסום.
הרעיון הוא לעשות סדרה שכולה סביב נושא אחד - עיניים.
ב. יש גם עיניים אנושיות, והן תופענה בקרוב בעז"ה. אבל באמת יש בעיה עם צילום עיניים "רגילות" כי צריך לחפש משהו שלא ייראה כמו סתם עיניים אלא להפוך את זה למשהו מעניין, וזה קשה
ג. עיניים דרך מסכה הן עדיין עיניים.
[ליצירה]
יש כאן הרבה ייאוש שמתחבא מתחת לקליפה הדקה של המילים.
לענ"ד היה אפשר לפתח יותר, כי השיר הזה נגמר כל כך מהר עוד לפני שמספיקים להרגיש אותו.
"בראשיתיותה" בסדר גמור, אבל "יללות הנחשים" דווקא לא כל כך מסתדר.
מה שברור זה שיש לך כשרון.
[ליצירה]
[ליצירה]
השורה האחרונה דווקא מוצאת חן בעיני הפעם, מבחינת הכתיבה.
לכל השאר אני לא רואה טעם להתייחס. מי שמעריץ רוצחי המונים כדוגמת סטאין וסדאם ובאותה נשימה מאשים את הציונות בשטיפת מוח, אין כל תועלת בדיון ענייני איתו.
[ליצירה]
שורה שניה - הכוונה ל"ללא קול", נכון?
ואני מסכימה עם אילה - ההתחלה ממש טובה, מעבירה מעולה את הלבטים והתחושות של האם, וכך גם האמצע וההמשך - אבל הסיום לא כל כך.
[ליצירה]
מעניין לקרוא את הפרשנות שלך, כי לכל אורך הקריאה היתה לי הרגשה שזה סיפור פוסטמודרני שצוחק על כולנו, הבורגניים והמערביים שמתרגשים נורא מהקסם והאקזוטיקה של המדבר, רק בגלל שאנחנו לא באמת חיים אותו. אם היינו חיים אותו בפשטות עם הגבינה והפאטמות כמו הבדואי - אולי לא היינו מתלהבים מכל נסיך קטן שצונח פתאום, אבל הקשר למדבר היה הרבה יותר אמיתי.
מעניין שאת חשבת בדיוק ההפך.
איך שלא יהיה, זה אחד הסיפורים החביבים שיצא לי לקרוא כאן. אשרייך.
[ליצירה]
למה את יותר קטנה ממני? (אני רוצה את שירי היומולדת שלך לעצמי..)
חמש-עשרה וארבע שנים. מדויק לגמרי.
לא יכולה להגיד שהבנתי הכל. במיוחד לא הבנתי חלק מהפסיחות, ואת השורה האחרונה.
וגם - הסוגריים "[עד הבוקר]" נראים לי לא נצרכים..
ניצן
(צופה תגובה בנוסח "נצרכים מאד, זר לא יבין")
תגובות