באחת הוחלט

יוּרד הכורת

על עצי הפיקוס הזקנים שבשדרה,

החברים חרושי התלמים-לא נשאלו

גם לא כונסה כל אסיפה דחופה

בציפורים המקננות לא נועצו

ולא הסבירו לעצים

את הסיבה

רק הקבלן המיומן

הוזמן מהכפר השכן

וכבר הונף הגרזן

והענפים הכבדים

חרקו ארוכות בנופלם

ונחבטו באדמה הרטובה

 

כשכרתו את הענף

שעליו ועל עליו הן קיננו

התעופפו הציפורים המקוננות

בצווחות רמות

לכל עבר-שוד ושבר

זוג בולבולים צעירים

חיפשו את קינם

ניתרו מהגזע הכרות

אל הענפים שנותקו

ממקורות יניקתם

הלוך ושוב, נתור ושוב

לבסוף ויתרו

 

הגוזלים הרכים נאלצו

לפרוח מן הקן

עוד בטרם יצליחו

לעוף על דעתם

וכבר הם נודדים לתור

עוד ארץ רחוקה

רק הסנוניות

שלא הביאו כל בשורה

והדוכיפת איש הדת

שנחבא לו בצד

הבינו בעצם

שלאף אחד

ממש לא איכפת

מעצים זקנים וגוזלים