תחילה יש לתקן "מו" ל- "מן" או "מין".
כמו עוף החול לעלות מן האש,
להצמיח שנית כנפיים ולפרוח
אל העולם מתוכה (או מלהבותיה=ניגוד), נואשת,
לשוב ולבעור לעולם.
טקסט חביב:)
המ(ר)קיז דיו
כנפי שחר שלום,
כמה טוב לפגוש עמיתי כתיבה ותיקים מהעשור הקודם. את וב הכותבים של היום אינני מכיר ושטף הכתיבה שלהם לא מאפשר לעקוב ולהגיב עליהם..... שלא לדבר על התוכן והמטאפרות (?!?) אז אשמח להמשיך ולקרוא מייצירותייך.
[ליצירה]
הצעה
תחילה יש לתקן "מו" ל- "מן" או "מין".
כמו עוף החול לעלות מן האש,
להצמיח שנית כנפיים ולפרוח
אל העולם מתוכה (או מלהבותיה=ניגוד), נואשת,
לשוב ולבעור לעולם.
טקסט חביב:)
המ(ר)קיז דיו
[ליצירה]
כנפי שחר שלום,
כמה טוב לפגוש עמיתי כתיבה ותיקים מהעשור הקודם. את וב הכותבים של היום אינני מכיר ושטף הכתיבה שלהם לא מאפשר לעקוב ולהגיב עליהם..... שלא לדבר על התוכן והמטאפרות (?!?) אז אשמח להמשיך ולקרוא מייצירותייך.
[ליצירה]
המשפט האחרון פשוט מתוק!! ו-אני מבינה את ההרגשה. למרות שתבין גם אותה - זה כלכך מתסכל לראות אדם יקר לך פגוע וסובל, ולא להיות מסוגל לעשות כלום, אפילו לשמוע ולחלוק איתו!
[ליצירה]
שלום "זר בתוכם". השיר הזה ממש חריף וחזק! אבל אתה יכול להסביר לי רק את השורות:
"וחלילה וחס-
לעולם ועד
לא תהיה התנתקות. "
לא הצלחתי להבין את האמירה הזאת והקשר שלה לשאר. וגם: מה זה "או ז ה"? חשוב לי לקבל תשובה כי חשוב לי להבין את השיר הזה.
ממש תודה
כנפ"ש.
[ליצירה]
חשבתי הרבה על היצירה הזאת.זאת תובנה אמיתית וכואבת, בעיני. איך שאנחנו מציבים לנו מטרות מטרות, ציוני דרך והשגים "חשובים" ו"גדולים", שייתנו משמעות לחיינו, שירצפו את דרכנו בהם.
בלעדיהם היו החיים נטולי משמעות. איתם יש אשליה של משמעות.
ולפעמים האשליה היא כל מה שיש לנו.
תגובות