כמו עוף החול לעלות מן האש
שנית להצמיח כנפיים
לעולם מתוכה לפרוח, נואשת
ולעולם לשוב ולבעור
כנפי שחר
-
"אֶשָּׂא כַנְפֵי-שָׁחַר אֶשְׁכְּנָה בְּאַחֲרִית יָם: גַּם-שָׁם יָדְךָ תַנְחֵנִי וְתֹאחֲזֵנִי יְמִינֶךָ" (תהלים קל"ט)
ילידת 83
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] הצעה תחילה יש לתקן "מו" ל- "מן" או "מין". כמו עוף החול לעלות מן האש, להצמיח שנית כנפיים ולפרוח אל העולם מתוכה (או מלהבותיה=ניגוד), נואשת, לשוב ולבעור לעולם. טקסט חביב:) המ(ר)קיז דיו [ליצירה]
- [ליצירה] כנפי שחר שלום, כמה טוב לפגוש עמיתי כתיבה ותיקים מהעשור הקודם. את וב הכותבים של היום אינני מכיר ושטף הכתיבה שלהם לא מאפשר לעקוב ולהגיב עליהם..... שלא לדבר על התוכן והמטאפרות (?!?) אז אשמח להמשיך ולקרוא מייצירותייך. [ליצירה]
- [ליצירה] מקסים ומרגש [ליצירה]
- [ליצירה] כל כך מכירה את ההרגשה!! ואין לי מה להגיד חוץ מ-אאוץ'!... [ליצירה]
- [ליצירה] "למות ביום חורפי זה כמו ריבת חלב בגלידה" - נחמד... אני הייתי מוסיפה קצת סירופ שוקולד ואת הצבעוניים הקטנים האלה מלמעלה... [ליצירה]
- [ליצירה] אוצץ=אומץ [ליצירה]
- [ליצירה] איזו יפה ומפתיעה השורה האחרונה. נכון - החיטוט העצמי הזה כל כך לא בריא. מטחלת לך שתחווי את החיים עד תום. [ליצירה]
- [ליצירה] תודה [ליצירה]
- [ליצירה] אהבתי [ליצירה]
- [ליצירה] מתוק! [ליצירה]
- [ליצירה] הדס, שיחקת אותה! אין מילים... [ליצירה]
- [ליצירה] מעניין. לא מובן עד הסוף (לפחות לא לי) - מי היא אותה "רחל" ומה המשמעות שלה עבור המספרת? אם לא מדובר במשפחה, ואין כאן כאב, מה קושר אותה אליה וגורם לה לבקר שם כל כך הרבה? ואיך זה שעוף החול, שאמור לסמל תחיה ובריאה מחודשת, מצטייר(ת) כאן כמסמל את ההפך? כאילו מאסה במחזור המוות-חיים-מוות-חיים ובירה במוות-וזהו? כנראה שהסיפור אמור להיות על התמודדות עם אובדן, אבל לא כל כך הצלחתי להבין מה הוא בעמם רוצה להגיד. [ליצירה]
תגובות