מייחלת לרגע בו לא אצטרך עוד
לצבוט אותך
עד כאב
רק כדי לומר לך כמה
אני אוהבת
וזקוקה
כנפי שחר
-
"אֶשָּׂא כַנְפֵי-שָׁחַר אֶשְׁכְּנָה בְּאַחֲרִית יָם: גַּם-שָׁם יָדְךָ תַנְחֵנִי וְתֹאחֲזֵנִי יְמִינֶךָ" (תהלים קל"ט)
ילידת 83
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] רגע, אם המות של הבעל לא קשור לאישה, אז למה "ומת *בה*"? הפירוש של אביב וסתיו דוקא נתן לשיר יותר עומק, אם כי לא אהבתי את המסר שעלה מהשיר לפיו. [ליצירה]
- [ליצירה] חיים, להכנס בניק אחר ולתת לעצמך מחמאות על השיר - נו באמת! [ליצירה]
- [ליצירה] זה הרבה פחות מורכב מזה, בסך הכל. קצת הרגשה של הסתר פנים. (יותר במישור הלאומי, כנראה). לא רוצה להגיד יותר, השאר במסרישי [ליצירה]
- [ליצירה] משו-משו, בלי עין הרע, ה' ירחם עליך! [ליצירה]
- [ליצירה] הממ... הניתוחים שלך די מעניינים, כך לפחות אני חושבת בתור מורה ואם צעירה. אבל באמת מה הקשר לכאן? [ליצירה]
- [ליצירה] מצאה חן בעיני השירה שלך. היא פשוטה וטהורה, ובאה ממקום טהור. בעז"ה אעקוב. [ליצירה]
- [ליצירה] המשפט האחרון פשוט מתוק!! ו-אני מבינה את ההרגשה. למרות שתבין גם אותה - זה כלכך מתסכל לראות אדם יקר לך פגוע וסובל, ולא להיות מסוגל לעשות כלום, אפילו לשמוע ולחלוק איתו! [ליצירה]
- [ליצירה] איזה מ-ת-ו-ק!! [ליצירה]
- [ליצירה] זה כתוב אמיתי, וצובט בלב. ונורא מעורר הזדהות וסימפטיה. במיוחד נגע בי משפט אחד קטן שכתבת - "דווקא מי שהצליח לשמור על הנר דולק, בזהירות, עד שהנר ייכבה או אולי עד היוֹמוּלדת הבא, מגיע לו שהמשאלה שלו תתגשם". קשה לי להסביר אבל דווקא המשפט הזה הכי עצוב. וגם אהבתי את ההומור הנוגה שלך. ובמיוחד אתה"תקרו לי בזה אחר זה". [ליצירה]
- [ליצירה] פשוט מקסים!! [ליצירה]
תגובות