מייחלת לרגע בו לא אצטרך עוד
לצבוט אותך
עד כאב
רק כדי לומר לך כמה
אני אוהבת
וזקוקה
כנפי שחר
-
"אֶשָּׂא כַנְפֵי-שָׁחַר אֶשְׁכְּנָה בְּאַחֲרִית יָם: גַּם-שָׁם יָדְךָ תַנְחֵנִי וְתֹאחֲזֵנִי יְמִינֶךָ" (תהלים קל"ט)
ילידת 83
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] שחמות=שלמות, כמובן. [ליצירה]
- [ליצירה] אני לא יודעת מה זה REBEKART, אבל הנעליים שלו נראות בהחלט מאוד גבריות, בוטחות, דורסניות משהו. זה נראה כמו איזה פרסומת, כמו ביטחון עצמי מופגן. אבל הדמות שנועלת אותן היא בלתי נראית, והחלל שמאחוריה נראה כמו קיר אפור מלוכלך באיזה מקום ציבורי מוזנח, וגם קצת מזכיר עשן. וגם מתחת לרגליים שלו אפשר לראות משהו שמזכיר דם שפוך. אין כאן אדם, ואם יש - הוא סך כל מה שמניע אותו, הקיר הזה, העולם האלים. גם החיים שלו לא משהו, הא? [ליצירה]
- [ליצירה] חבל... חבל שסיימת את זה ככה. כל כך אהבתי את הדרך שהיהודי עשה מתוך החולין, מתוך הסתמיות וחוסר המשמעות, מתוך המצוקה - אל הקדושה, אל ההרווחה, אל האושר, שנתנה לו ירושליים. גם האנלוגיה לציפור היתה טובה. למה הרסת??!! [ליצירה]
- [ליצירה] אתה יודע מה, הלוואי ואמרנו אפילו את זה. אבל אני חוששת שאפילו "כחי ועוצם ידי וגו'" אין אנחנו אומרים. יש מן הלך רוח מובס ועייף כזה. אנחנו מרגישים את עצמנו כמי שאין לו יכולת לעשות יותר כדי לזקוף את קומתו, למרות שאנחנו לא משתמשים בעשירית מהעצמה שלנו... [ליצירה]
- [ליצירה] זה כל כך אמיתי [ליצירה]
- [ליצירה] מבריק, גאוני! נוגע וצובט ועמוק, ומאוד מקורי!! [ליצירה]
- [ליצירה] שולחת לך חיבוק! את לא לבד! (את הנרות של חנוכה מדליקים בשיא החורף ודווקא בלילה, כשכבר אין יותר כח ולא נשאר יותר אור... זה כנראה האתגר של כולנו, להדליק נרות חנוכה בלב... רק טוב! יו"נ [ליצירה]
- [ליצירה] מעולה. מבהיר היטב את הרעיון. ואת האירוניה. [ליצירה]
- [ליצירה] אהבתי מאוד (במיוחד לפני ה- ****) [ליצירה]
- [ליצירה] מה הבדיחה? אין כאן שום דבר מגוחך או לא ברור. אסור להכניס בעחים, חוץ מכלבי נחיה. מה הקטע??? [ליצירה]
תגובות