מייחלת לרגע בו לא אצטרך עוד
לצבוט אותך
עד כאב
רק כדי לומר לך כמה
אני אוהבת
וזקוקה
כנפי שחר
-
"אֶשָּׂא כַנְפֵי-שָׁחַר אֶשְׁכְּנָה בְּאַחֲרִית יָם: גַּם-שָׁם יָדְךָ תַנְחֵנִי וְתֹאחֲזֵנִי יְמִינֶךָ" (תהלים קל"ט)
ילידת 83
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] יהיה טוב, בעזרת ה'... (ובאמת צריך לשנות את הסיווג ל"מונולוג", נראה לי) [ליצירה]
- [ליצירה] לא מסכימה עם ההערה בסוף. *כל* שיר טוב חייב להכיל "קריצה"? חייב שתהיה בו אפשרות מרומזת של הפוך-על-הפוך? - זה מתאים לתרבות הצינית שלנו. אנחנו כל כך מודעים לעצמנו, עד שגם אם אנחנו מצליחים להתחבר לרגש, זה חייב להיות עם פתח מילוט - עם חיוך כזה קטן וציני מהצד... [ליצירה]
- [ליצירה] הדס, אני לא בטוחה שאין מקום להשוואה. כי האדם הוא עולם קטן והעולם הוא אדם גדול, ובצד הגלות והגאולה הכללית ישנה גם גאןלה מגלות פרטית, של כל אחד ואחד. [ליצירה]
- [ליצירה] מזל טוב! [ליצירה]
- [ליצירה] מקסים! [ליצירה]
- [ליצירה] איזו חשיבה מקורית!! [ליצירה]
- [ליצירה] זה נראה כאילו החוחים הם *בתוך* השושנה, רוקדים בתוכה, מתערבלים איתה (לא סוגרים עליה מבחוץ). מעניין מה המשמעות של זה - הרע בא מבפנים? השושנה לא תמימה כמו שחשבנו? [ליצירה]
- [ליצירה] שיר טוב. [ליצירה]
- [ליצירה] אתה יודע מה, הלוואי ואמרנו אפילו את זה. אבל אני חוששת שאפילו "כחי ועוצם ידי וגו'" אין אנחנו אומרים. יש מן הלך רוח מובס ועייף כזה. אנחנו מרגישים את עצמנו כמי שאין לו יכולת לעשות יותר כדי לזקוף את קומתו, למרות שאנחנו לא משתמשים בעשירית מהעצמה שלנו... [ליצירה]
- [ליצירה] אוקי, ו-? (מה החלק הלא צפוי/ התובנה החדשה שה"משפט אחד" הזה בא לומר)? [ליצירה]
תגובות