התכנסות
ישי שור
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] מצמרר... [ליצירה]
- [ליצירה] וואו. אחת התמונות היותר חזקות שראיתי בנושא. או יותר נכון - גאוני. [ליצירה]
- [ליצירה] אך [ליצירה]
- [ליצירה] כמה דגלים יש בתמונה? כמדומני שהנני רואה שני מגיני דוד? [ליצירה]
- [ליצירה] רעיון יפה. [ליצירה]
- [ליצירה] פשוט נכון. [ליצירה]
- [ליצירה] מדהים. חזק ביותר. לקנטאור - אתה רואה שני מגני דוד בגלל שהדגל מגולגל. [ליצירה]
- [ליצירה] דימוי חביב כתיבה מהנה, אך חשוב מכל: מסר עמוק. [ליצירה]
- [ליצירה] אח.... מכיר את התחושה. אחי, אתה תתגבר, תאמין לי. תזכור תמיד ש"אהבות" כאלה אינם בדיוק האהבות. אם מישהי באמת אובת אותך, אתה תדע. בינתיים יש עוד זמן (אני משער. בן כמה אתה?) חכה לבוא זיווגך. בהצלחה! כתיבה נהדרת. מפלחת ונוקבת. תודה לך! [ליצירה]
- [ליצירה] הנשק שלך לא רק טוב הוא תרופה יותר טובה ממה שכל רופא יוכל להציע. קישור יפה בין הזמן לתחושה בניסוח מצויין. [ליצירה]
- [ליצירה] יפה! אף על פי שלא ירדתי לסוף דעתך, אפשר להרגיש בכתיבתך הנפלאה משהו חזק ביותר... אשמח להסבר, אם אינך מתנגדת. [ליצירה]
- [ליצירה] נחמד ביותר... לי דווקא הפריעה הגלישה. פשוט שברה לי אישהו רצף וקשר. יפה! [ליצירה]
- [ליצירה] סיפור נעורים חביב ביותר. נהניתי. תודה! [ליצירה]
- [ליצירה] ים ומדבר? גירוש? בכל זאת, אהבתי את ההאנשות האיתנות שנתת לענבים. אני אוהב שמדברים ככה לצמחים. נתת חיות לרגש. חשתי קצת ניתוק בין רמת הפיטויות של הבית השני והראשון. הם נכתבו יחד? כתיבה מהנה. תודה על הכאב! [ליצירה]
- [ליצירה] לא ייאמן עד כמה זקה זו תאמה/תואמת את רגשותיי עד לא מזמן/כרגע. (אני לא החלטי). כתיבה יפה מאוד, חריזה טובה, סידור מעולה. הייתי מציע לך לחלוק את הכובד עם אחרים. אם תבקשי מאחרים עזרה, תגיע מהר יותר לפסגה. החזיקי מעמד. בהצלחה, ותודה! [ליצירה]
- [ליצירה] נהניתי. היה טוב. קראתי פעמיים לפחות. לא טוב: * הסיום חלש מדי. לא כ"כ מובן. אני חושב שהיה טוב יותר לסיים בנגיעת רגש מסויימת. לשלב את הצחוק והבכי, או לגרום לשתי הדמויות להחליף תפקידים (זו תבכה וזו תצחק). * אכן, יש משהו בדברי "זהירות שביר". אין כאן יותר מדי עלילה או רקע, פתיחה וסיום, כדי שזה יהיה סיפורת. עם זאת, היצירה תהיה מעולה בתור קטע או משהו דומה. *בניגוד למה שכתבתי בסעיף השני ב"טוב", אני חושב שהמשפט "הדברים האלה בכלל לא הולכים ככה" בשורות 11-12 הוא חריגה שאינה במקום. טוב: * שני אלמנטים: בגרות וילדות. הבגרות - הבכי, המוות, הרצינות. הילדות - הצחוק, האמונה, הפשטות. המלחמה ביניהם מורגשת היטב, ואת מצליחה לעורר אותה בצורה הכי מקסימה שיכולה להיות. * את מעבירה את תחושת הילדות של המספרת גם דרך דו השיח, אך גם דרך הסיפור עצמו. מחשבות של ילדים... את נותנת אווירה מדוייקת. לכן, אני חולק על כל מי שאמר שרמת הכתיבה נמוכה יחסית. היא מצויינת, אבל משומשת ליצירת רושם מסויים. * אהבתי את השורות בהן הדמויות "מסתכלות איך נולדים עיגולים". ה"נולדים" במקום "נוצרים", אולי, מחדיר אותך עוד יותר עמוק למוחם הפשוט של הילדים. גאונות שכזו... הביטויים האחרים גם הם מרהיבים. להעיר אבק... תודה על יצירה עשירת מחשבות ורגשות! [ליצירה]
- [ליצירה] --- אני לא יכול לתאר את הרגש שעלה בי במהלך השיר המקסים הזה. הזדהות עמוקה... כתבת זאת יפה כמו תמיד, כה נכון וכה תואם לנו, אוהבי החורף, הקור, הרוח והגשם. אל תשאלו, גם הקטע של השביל מתאים לי ( ; אין ביכולתי להוסיף, אף על פי שיש עוד הרבה. את מוכשרת מאוד, אין כל ספק. [ליצירה]
תגובות