התכנסות
ישי שור
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] מצמרר... [ליצירה]
- [ליצירה] וואו. אחת התמונות היותר חזקות שראיתי בנושא. או יותר נכון - גאוני. [ליצירה]
- [ליצירה] אך [ליצירה]
- [ליצירה] כמה דגלים יש בתמונה? כמדומני שהנני רואה שני מגיני דוד? [ליצירה]
- [ליצירה] רעיון יפה. [ליצירה]
- [ליצירה] פשוט נכון. [ליצירה]
- [ליצירה] מדהים. חזק ביותר. לקנטאור - אתה רואה שני מגני דוד בגלל שהדגל מגולגל. [ליצירה]
- [ליצירה] אמיתי וחזק יפה ציטטת את שלמה המלך, אך האם אנו יודעים מהי באמת האהבה? [ליצירה]
- [ליצירה] יפה מאוד! חביב ביותר! [ליצירה]
- [ליצירה] ישיר ורגיש בו זמנית, כמו שאת יודעת. כתיבה נהדרת וזורמת. שקט יכול להתפרש בכמה מובנים, ויכול להיות שזה הדדי - לטובה. תודה! [ליצירה]
- [ליצירה] טוב, טוב, ממש טוב. הדחיסה המסודרת הזו של סיפורים רבים, ביטויים רבים ואישים רבים הרמוזים מהתנ"ך. הכתיבה המדהימה הזו... רק את יכולה. תמיד כיף לעלעל ביצירותייך ולהתפעל מחדש. אמנם היו כמה דברים שהפריעו לי. ראשית, אני בד"כ יוצא נגד קטיעות "מודרניות" המפרידות חלקים חשובים במשפט, מכיוון שזה מקשה על הקריאה ועוצר את הזרימה. קצת "מעצבן". שיגעון שלי - אינך חייבת לקבל. לפעמים אפילו אני משתמש בפסיחות כאלה, אך במינון קטן ביותר. שנית, היה חסר לי התחכום האופייני שלך. הסיום היה צפוי (מכיוון שהסיפור ידוע), וחשבתי שלפחות תקחי נקודת מבט שונה ומעניינת, כמו שאת עושה בד"כ, או שתפתיעי בגורם נוסף ומפתיע המתחבר ליצירה (את יודעת למה אני מתכוון...). נכון, כתבת זאת בצורה מעולה שאני יכול רק להלל, אך היא פשוט הלבישה את הסיפור המקורי ברגש (שהיינו כבר יכולים להבין לבד) ובמלים יפות (מאין כמוהן), וחבל. ממש לא מתאים לך. זהו, בעצם. הבית האחרון מצויין! נהניתי. תודה! [ליצירה]
- [ליצירה] אוי... להזכר בעבר הקרוב... לדמוע מבחוץ ולא רק לדמם מבפנים. קולע. תודה! [ליצירה]
- [ליצירה] הכמיהה הטבעית והחזקה ביותר של הנשמה - אל המקור שלה. רואים דרך המלים היפות והכתיבה הטובה את הנשמה המפעמת והאקטיבית שלך, את הרוחניות הגוברת. זה עושה לי כ"כ טוב כשאנשים מפנים את כל כולם אל הבורא, אל נפלאותיו. כשאתה רואה את עצמך כחלק מהמארג האחיד של הבריאה, אתה בעצם מתמזג עם הבורא בכבודו ובעצמו. "ואהבת את ה' אלוקיך בכל לבבך, בכל נפשך ובכל מאודך...". שתזכי להרבה אהבה כזו, ושתחזי באהבתו אליך. נהניתי ואהבתי. תודה! [ליצירה]
- [ליצירה] יפה... לדעתי, לשירה יש קירות שאפשר להזיז לאיזה כיוון שרוצים, אך בתנאי שלא ייפלו. שירה הוא דבר מאוד מוגבל בתוך גבולותיו, אך פתוח כמעט עד אינסוף כשהוא נשאר בגבולותיו. זו דעתי, ועל פיה אבסס את הארותיי. אך קודם אתייחס לתוכן. חודש תשרי, שבדיוק חלף, בכוונה בא עם הסתין. יש תחושת התנקות בסתיו, טהרה, החצנת הפנימיות. ולפי התחושות החזקות והמוכרות שהעברת, אני מבין שאת חושבת כמוני. אז... בד"כ תומכים בדואב, אך במקרה שלך, אני מרגיש בדיוק כמוך. איפה אני והטהרה? איפה אני והטבעיות? נותקתי מעצמי, ועל כן נותקתי מן הטבע. מצטער... עכשיו נעבור לקטע הטכני. (גם זה חייב לבוא...) * הרעיון של השיר מוכר ונעים. יפה! * הרגש שהעברת פשוט וחסר כל מעצורים... או שפשוט כולם מרגישים את זה? טוב מאוד... * בקשר למה שהזכרתי, להגדרות השירה: אין כאן מבנה של שיר, אין "אפקטים של שיר" (דימויים וכו'), אין חריזה או משחקי מילים. למה פשוט לא בחרת 'קטע'? (אל תביני אותי לא נכון, היצירה נפלאה, אך בתור שיר היא לא מתאימה כ"כ. [וגם זו רק דעתי, ויש המון חולקים]). * הסיום טוב בהחלט, אך חסר לו קצת תבלין... צריך הדגשה למילה הנותנת את ה"פיצוץ", וזה נעשה בד"כ על ידי החדרת רעיון כפול. למשל, היית יכולה לתאר בצורה יפה ונסתרת שהעצים נטולי צל והעלים הזהובים חומקים מהצל, ורק את לא מצליחה להורידו מעל גבך. המוח שלך, לא שלי. אני בטוח שיש לך את זה... מקסים. תודה! [ליצירה]
- [ליצירה] אולי זה מפחיד, אבל עד כמה שזה מפחיד, זה נכון בצורה מוחלטת. [ליצירה]
- [ליצירה] כמובן! מציאותי ביותר... מחשבות שעוברות לכולם בראש. כתיבה הממחישה דברים בצורה מצויינת! יפה! [ליצירה]
- [ליצירה] מעניין כ"כ... ומסקרן לדעת מה פירושך. גם אני אהבתי את הכתיבה, ואת המשחק הלא נגמר והמחוכם. תודה! [ליצירה]
תגובות