[ליצירה]
קשה לקרוא זאת אחרי המכתב הקודם...
החיים קצת יותר מדי מסובכים.
כתוב טוב, לדעתי, לפחות.
את עדיין צעירה, את יודעת. הכל מתחיל מבפנים. רצון.
בהצלחה!
תודה.
[ליצירה]
יפה. היטבת להביע את דעותיך ורגשותיך.
אמונה תחיה חיים צודקת. חלקית.
יש מקום לבכות עוד, להצטער.
אך אם אתם חושבים שזה מה שירפא את המחלה הגדולה של העם... טעות.
ובזה שי צודק: "קשרו קשרים, הנביטו הזרעים"
העקירה, עד כמה שהיא כואבת וקשה, הייתה פצע אחד שהתפוצץ כחלק מהמחלה, ואם לא נשים לב לסימנים, יופי עוד פצע, יותר מסוכן.
הגיע הזמן להפסיק לבכות, כי יכול להיות שיקרו דברים יותר קשים, ואם אנו בוכים עכשיו, מה נעשה אז?
אך אל לנו לשכוח את אדמתינו העזובה, ואת העבודה הקשה שעוד נותרה...
תודה רבה!
[ליצירה]
הזדהיתי עם הקטע המון...
ראשית, גם לי יש תסבוכים כאלה, דומים... את יודעת מה.
שנית, גם לי יום הולדת בקרוב.
שלישית, אני גם אוהב את הים. (אך את הרוח יותר...)
ממש... מחשבות תאומות.
כתיבה נהדרת.
תודה לך! (ומזל טוב!)
[ליצירה]
מדהים!!!!!!!!!!!!!!!!!
אהבתי... זה פשוט מצויין!
הכתיבה כאן מעולה ומשובחת כמו שלא ראיתי הרבה זמן... הרגש שלך בוער בך, על כל העצבות שבו, והוא יוצא בצורה חזקה החוצה!
המשיכי לכתוב, ותודה!
[ליצירה]
טוב, טוב, ממש טוב.
הדחיסה המסודרת הזו של סיפורים רבים, ביטויים רבים ואישים רבים הרמוזים מהתנ"ך. הכתיבה המדהימה הזו...
רק את יכולה. תמיד כיף לעלעל ביצירותייך ולהתפעל מחדש.
אמנם היו כמה דברים שהפריעו לי.
ראשית, אני בד"כ יוצא נגד קטיעות "מודרניות" המפרידות חלקים חשובים במשפט, מכיוון שזה מקשה על הקריאה ועוצר את הזרימה. קצת "מעצבן". שיגעון שלי - אינך חייבת לקבל. לפעמים אפילו אני משתמש בפסיחות כאלה, אך במינון קטן ביותר.
שנית, היה חסר לי התחכום האופייני שלך. הסיום היה צפוי (מכיוון שהסיפור ידוע), וחשבתי שלפחות תקחי נקודת מבט שונה ומעניינת, כמו שאת עושה בד"כ, או שתפתיעי בגורם נוסף ומפתיע המתחבר ליצירה (את יודעת למה אני מתכוון...). נכון, כתבת זאת בצורה מעולה שאני יכול רק להלל, אך היא פשוט הלבישה את הסיפור המקורי ברגש (שהיינו כבר יכולים להבין לבד) ובמלים יפות (מאין כמוהן), וחבל. ממש לא מתאים לך.
זהו, בעצם.
הבית האחרון מצויין!
נהניתי.
תודה!
תגובות