[ליצירה]
קצת כיוון...
עידן, לא יפה לרשום רק הערה בלי שום הארה... (-:
לדעתי השיר מאוד חזק, ואני מזדהה עם כל מילה.
הפזמון דווקא לא מפריע, אבל הוא לא מוסיף הרבה. לאחרונה בשיריי שמתי לב שאם אני שם פזמון, המילים בו משתנות מפעם לפעם וכך משנות את גלגול השיר וכדומה.
החריזה נשמעת מעט מאולצת, אתה יודע... הייתי מציע להתחיל לעבוד על חרוזים בהפסק שורה (שורת חרוז, שורת הפסק, שורת חרוז) וכיוצא בהן. אפשר כמובן לרשום חרוזים כמו שאתה כותב, אבל צריך לבדוק שזה נשמע טוב.
אסור גם לחזור על מילה פעמיים בחרוז. אתה לא יכול לחרוז באותה מילה. לא רק שזה לא נשמע טוב, זה גם לא חוקי ("זה" "זה").
חוץ מזה, השיר מאוד יפה, מלא רגש, ויש לך פוטנציאל גדול בכתיבה!
המשך לכתוב, מצפה לקרוא את שיריך.
תודה לך!
[ליצירה]
מדהים!!!
כתיבה נפלאה, קלילה, זורמת. סיפורית, בקיצור.
אתה סבא כזה, שמספר סיפורים, רק בלי הקטע של הסבא. בשביל מה להיות סבא אם יש תחליף לנכדים?
נהניתי כ"כ.
תמי - אם היית רואה את החיוך שלי היית נקרעת מצחוק...
תודה!
[ליצירה]
אין מילים
הניסוח מדהים, ומה שאמת אמת.
היה באמת נחמד אם האנשים המקסימים והחיילים היו רואים את זה, את/ה לא חושב/ת? (סליחה, אך איני יודע אם הינך בן או בת.)
[ליצירה]
נחמד מאד!
לרגע חששתי שזה יהיה משהו פוליטי, ואז דחיתי זאת במחשבה על דרך כתיבתך.
רעיון יפה ביותר שאפשר לפרשו בדרכים רבות.
מים, חיינו.
שנזכה רק לעליות.
תודה!
[ליצירה]
מלא רגש וזעקה, כראוי לימינו.
כתיבה טובה המעבירה את הרגשות הקשים.
אני עדיין דן עם עצמי אם ראוי לתת כינויים כאלה ואחרים לשוטרים או לצבא.
קונפליקט עצמי זה דבר קשה.
בינתיים אני נוטה לצד של לא לעשות זאת. נראה.
[ליצירה]
חזרתי לקרוא ביצירותייך, ונדהמתי...
איך כל הטוב הזה מסתתר ממני כל הזמן?
משחקי המלים מתפוצצים כמו סוכריות "קופצות" על לשוני. איזו יציקה של "אני" אל תוך תבנית של יופי וחוכמה.
לפעמים בסתרי סתרים, אפשר למצוא אפילו בשקשוקות את הנשמה. לפעמים באמת צריך להסיר את המסך ולפרוץ החוצה.
אהבתי.
תודה!
תגובות