התכנסות
ישי שור
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] מצמרר... [ליצירה]
- [ליצירה] וואו. אחת התמונות היותר חזקות שראיתי בנושא. או יותר נכון - גאוני. [ליצירה]
- [ליצירה] אך [ליצירה]
- [ליצירה] כמה דגלים יש בתמונה? כמדומני שהנני רואה שני מגיני דוד? [ליצירה]
- [ליצירה] רעיון יפה. [ליצירה]
- [ליצירה] פשוט נכון. [ליצירה]
- [ליצירה] מדהים. חזק ביותר. לקנטאור - אתה רואה שני מגני דוד בגלל שהדגל מגולגל. [ליצירה]
- [ליצירה] נחמד ביותר. כיף לקרוא מיצירותיך. תודה! [ליצירה]
- [ליצירה] כ"כ תמים ויפה... מילים נהדרות וכתיבה מקסימה. תודה לך! [ליצירה]
- [ליצירה] מדהים!!!!!!!!!!!!!!!!! אהבתי... זה פשוט מצויין! הכתיבה כאן מעולה ומשובחת כמו שלא ראיתי הרבה זמן... הרגש שלך בוער בך, על כל העצבות שבו, והוא יוצא בצורה חזקה החוצה! המשיכי לכתוב, ותודה! [ליצירה]
- [ליצירה] מקסים! אני מרשה לעצמי לנתח: השיר מתבסס כמטאפורה על הסיפור המיתולוגי הידוע של פרספונה, שנלקחה ע"י האדס אל השאול ולמרות שהוחזרה לאמהּ - דמטר, אלת האדמה, התבואה והפריון - חוזרת אליו מדי שנה בגלל גרעיני הרימון שזרע בתוכה כדי שתמלא געגועים אליו. בחודשים שחוזרת פרספונה למעמקי האדמה דמטר משביתה את היבול ומקפיאה את האדמה. כך נוצרו החורף והסתיו. השיר מתרחש בתקופת האביב / קיץ, כאשר דמטר שמחה ונותנת את ברכתה לאדמה. הרקע בשיר גם הוא אביבי בהתאם לזמן - סביונים (המקושרים תמיד לשמחת האלה היוונית), ורוח. המטרה ה"סמויה" בשיר היא לביקור בארצות הגולה שבהן הוצאו להורג ששה מליון יהודים ע"י הנאצים. כאן בא גם ניגוד מסויים: סמל הגויים החיצוני והיפה כנגד מסורת האבות הנוקשה וחסרת הסוף, שתתואר בהמשך השיר. הכותבת מתקשה להבין את אלוקיו של הדורות הקודמים לה, ומדוע עשה מעשים כגון השואה. הזקנה של דמטר מוזכרת בבית הראשון כדי להזכיר את פגעי העבר. דמטר מכירה את תחושת העזיבה - של בתהּ - לארץ השאול, למוות. ביד חזקה - בכוח, בעוצמה, כנגד רצונה. יש כאן גם הרמז ליציאת מצרים, "ביד חזקה ובזרוע נטויה", לסמל שוב את הריחוק שבין שני המסורות - עם ישראל ומצרים (גם הם עובדי אלילים), ואת העזיבה. המסע המוכר של נערים אל מחנות ההשמדה מתואר בחלק השני של הבית הראשון. הכותבת יוצאת כדי לראות את המקום בו נספו הוריו של סבהּ. לא רק זה, אלא גם כדי לנסות למצוא את הממשות בקיום אלוקיו של סבהּ. 67 השנים הם השנים מאז המלחמה ועד היום. הסב נותר, הוריו נספו והכותבת נותרה "מפוזרת" בדעתה ובהבנתה. בבית השני הכותבת מודה בקיומו של אלוקי היהודים כנגד "דמטר" מכיוון שכל הדורות שלפניה האמינו בו, אף שעברו דברים קשים ממנה והכירו את אלוקי הגויים ואת יופיים.. בסוף הבית יש הרמז למשה והסנה, להתגלות האלוקית. הכותבת מראה שהקב"ה התגלה אליה בדרך כלשהי, והיא נשבתה בלהבתו, בנשמתה. יש גם קישור לאש המשרפות. אולי זה היה הסימן. בבית השלישי הכותבת ממשיכה למרות התמסרותה לאלוקים של אבותיה להמשך ליופי של אלוקי הגויים, לתרבותם, ומסמלת זאת בכתיבה סתמית, מתוך הרגל אולי, של החודש הלועזי / אזרחי בראש יצירתה. יש כאן הרגשה שהכותבת ויתרה גם על המנהג הנפוץ להזכיר את שם ה' בראש הדף. ------------------------------------------------------------- איי... ממש אהבתי. שלוש הערות: לא הסתדרה לי החלוקה של המשפט שעשית בסוף הבית הראשון: כמו אפר הוריו בביצות ופיזר --- אותי עמוק מדי. נראה לי שעדיף להוריד את ה"ופיזר" שורה אחת מטה. זה מקשה מאוד על הקריאה. המילה בסוף הבית השני היא, ואֻכּל, כמו "והסנה איננו אכל", כן? ומהו בדיוק הצירוף "נשוכת פרפרים"? אני תמיד מתפעל מרמת הקישור שלך למיתולוגיות ולשאר אגדות ולכמות הידע שלך בנושאים. הרעיונות שלך מוצלחים בצורה מטריפה... כשכתבת "מאי" זה גם הזכיר לי את מאי מהמומינים. חשבתי אולי להכניס את זה לניתוח, אבל זה קצת מצחיק. גם היא ילדה אביבית ופורחת כזו. תורמת לאווירה האביבית שצבעת בשיר, בכל אופן. אימנת אותי קצת בספרות, תודה, ותודה על יצירה מדהימה! נהניתי! [ליצירה]
- [ליצירה] שיר נפלא, אך איני מצליח להוציא ממנו את הרגש. יש בו, אך הוא לא נוגע לי. אנשים שונים חושבים אחרת, כמו שהם מרגישים אחרת. [ליצירה]
- [ליצירה] יפה מאוד!!! כל המשמעויות בתמונה אחת. "תמונה אחת שווה אלף מילים" [ליצירה]
- [ליצירה] אהבתי את הדימוי המקורי של הרגש המלווה כל יוצר. יש קצת הסתייגויות מהתוכן פה ושם, אך זה נתון לשיפוט עצמי של כל אחד. * הפעם החריזה פחות הפריעה לי, וזאת מכיוון שהיא התאימה. הבית הראשון והאחרון הם דוגמא טובה לבתים טובים ללא חריזה מיוחדת. אני מבין שהחריזה היא מה שמלווה אותך, אבל בד"כ אתה צריך לתפוס פיקוד על הרעיון... * כתיבה יפה מאוד, כרגיל. בהצלחה עם הלהבה, והיזהר שלא תתפשט ותשרוף חלקים משפיותך... תודה! [ליצירה]
- [ליצירה] כן, חזק. השיר באמת חזק, מעלה כעס ואכזבה. לא פלא, ואני יכול להבין אותך. כתיבה מרשימה, אבל כבר התרגלתי... ( : [ליצירה]
- [ליצירה] כתיבה נהדרת וסיום הולם. יפה! זה לא כ"כ "פשוט להמשיך לחיות". לפעמים צריך להתמודד עם זה. אני חושב שכבר הבנת זאת בעצמך... בפעם הבאה, אם ברצונך לקבל יותר ביקורת ותגובות, וסתם לא להעמיס על המערכת, הייתי מציע לעקוב אחרי ההוראות בעמוד היוצר ולא לפרסם יותר משלוש יצירות בפעם אחת. תודה. [ליצירה]
- [ליצירה] יפה ביותר... אני גם בקטעים של פנטסיה ושטויות כאלה, אז הצלחת לחדור טוב טוב לנקודות השמחות שלי. סיפור נחמד מאוד, כתוב בשפה טובה, עם תיאורים נפלאים. החיבור של הסוף להתחלה סיפק, והגעגועים המורגשים שלך לאגדות מובלטים בצורה חזקה. כנפי שחר, אל תיקח/י את זה כ"כ קשה... זה סה"כ אגדות. לכל אחד מותר לאהוב חלק אחר שלהן... [ליצירה]
תגובות