[ליצירה]
יפה מאד...
אני לא איש של חריזה, ולכן לא אגיב עליה. אני מתכוון שאני לא אוהב שלילה, לא שאיני מבין בה.
השיר אכן רומנטי ונוגע בקצותיו של רגש האהבה.
החזרה על המשפט המרכזי "ידעתי לא קל זה יהיה" מחזקת את השיר, לטעמי, ונותנת לו נפח עצום.
הסדר של חלקי המשפט קצת בלבל אותי, אך טוב גם כך. אני אישית אוהב את הסדר המקורי והיעיל, שתמיד מסדר כל משמעות במקומה.
הסיום, בסימון הקריאה שלו, מתאים בהחלט. חזק ונשלט, שירך היפה הזה.
תודה!
[ליצירה]
נהדר!
הסיפור הזה...... נפלא.
צורת הכתיבה שלך, במיוחד התיאורים, מעולים.
את פשוט סופרת, משוררת, כל מה שתרצי.
העיפרון הוא כלי אומן בידייך. המחק סוגד לך. (טוב... בואי לא נגזים... (-; )
את כישרון אמיתי. מיוחד...
ולאלה ששאלו, לא נראה לי שיש קשר לשעיר המשתלח, אך את זאת תקבע הסופרת המהוללת, הדס.
נהדר!!!
[ליצירה]
נהדר, איך שאת מוצאת את הטוב והכיף שבכל עונה.
אני דווקא מוצא את הקיץ הכי לא נעים מבין כולם (אז מה שיש חופש??? בעתיד לא יהיה...), האביב והסתיו באותה עמדה, והחורף שולט בכולם. מדוע? איני יודע. אולי בגלל האוויר הצלול, כשתיארת.
מחזוריות נפלאה, כתיבה מעולה,
תודה לך!
[ליצירה]
חורף...
השיר מקסים, אך אני חייב לציין שאיני מרגיש כמוך. החורף אצלי, עד כמה שיראה עגום לאחרים, הוא מקור חיי. הרוח הקרה והרעננה מחיה אותי, בעוד שהגשם והברד מעוררים את הרגש שבליבי, הרגש המשמח. הלילות הקיציים הם אלה המביאים עלי עגמומיות. כל מעטה השמחה שאגרתי במהלך היום החם נמס לו כשיורד החושך, מביא אתו שאלות.
החורף הוא גם מקור השראתי העיקרי.
[ליצירה]
נחמד מאוד, אף על פי שלא אבין לעולם את יצירותיך.
כתיבה מהנה מאוד, שפה הולמת!
עידן, האם אתה במקרה מאיר פרידמן בשם אחר?
עושה רושם שכך... (חוץ מה-"ב"ה" כמובן, אבל זו גם יכולה להיות הצגה...)
שלא נדע מצרות.
תודה!
[ליצירה]
מזדהה כ"כ.
תקופת הקרבה השלימה לבורא - הסתו.
כה מוכר לי הרצון הזה להוציא את הפנים החסום בחומת ההפרדה, חומת הבטון, ולזעוק לאלוקיי שיושיע.
אהבתי את הדימויים...
לילל כמו זאב פצוע למרומים. אוי...
תודה!
תגובות