היה לי בית

ועבר.

כל שורותיו,

חוסמות עצמן בפני עכשיו.

נקודותיו מבהירות

שמקום בו לי אין

מיצלולו מהדהד בקולות של אימה

אחד הוא דינך

שרבטנית יקרה.

היה בית,

אך אמנם לי היה?

סופית.

נחושה.

אני עוברת לגינה.