האיש המתקרב לגבול
לא נושא בחיקו ספר תפילות
גם לא מכתב מאישה
או חברה רק
סכין חדה, מעוגלת ודקה
לחתוך איתו תפוז מקומט.
שי דוידס
-
"שיר החושף עצמו בשבעה מתוך עשרה, הוא שיר טוב, אך שיר החושף עצמו בחמישה מתוך עשרה, לא יישכח לעולם." (באשו)
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] יפה, הבנתי עכשיו תודה על ההסבר. אבל לא רצית שזה יובן גם כך? כאילו ביקורת(אולי מצד החברה יש זילזול בזקנים שזה רק תפוז מקומט?) [ליצירה]
- [ליצירה] הסכין! ושלא יעשה את עצמו, היא בעצם בשביל לחתוך את התייל, להסתנן לישראל ולעשות שם פיגועים, אז מה אם הוא זקן מקומט ונכה, הוא בעצם- ערבי עם סכין. אז תיזהרו ממנו ואל תתחילו לרחם! [ליצירה]
- [ליצירה] אהבתי מאוד!!! [ליצירה]
- [ליצירה] פלונית. התפוז ישן. זקן. מה זה אומר, את יודעת? [ליצירה]
- [ליצירה] נחמד בעיקר ההפתעה שבסוף יש יופי בסתמיות, אבל מפיך נשמע זלזול באותו תפוז- הוא מקומט... או שלא הבנתי? [ליצירה]
- [ליצירה] אלוהים, איזה שטויות. איילה - לא כל ערבי זקן הוא מחבל, ולא כל תפוז מקומט הוא חבית חומר נפץ. קשה לי להבין איך אנשים יכולים לחיות עם עצמם, כשהם יודעים שהם מסוגלים לראות באנשים מסויימים - חיות. אנשים לא נועדו לשנוא כל כך. זה לא בסדר. [ליצירה]
- [ליצירה] לקחתם שיר תמים, עשיתם אותו פושע! גמר חתימה טובה. [ליצירה]
- [ליצירה] --- פעם כתבתי משהו כזה סיפור קטן על פועל מעזה שעולה על אוטובוס וניגש אל הנהג הירא, ושואל אותו היכן התחנה הבאה, וכשהוא יורד מהתחנה הוא מוציא חבילה עטופה היטב ובדחילו ורחימו מוציא ממנה... פיתה אסלית פלסטינית :-) [ליצירה]
- [ליצירה] לכאורה פשוט אך עמוק. פשוט ועמוק. [ליצירה]
- [ליצירה] יש אנשים שחוצים גבולות. נוצרה בי תחושה, כי התקרבותך לגבול, נושאת בחיקה תפילה לחברת אמת, לאישה, "כי היא חברתך ואשת בריתך". [ליצירה]
- [ליצירה] ולזה אתה קורה פשטות? [ליצירה]
- [ליצירה] הדרך, הדרך החדשה, הצעדים. מבולבל. [ליצירה]
- [ליצירה] חחחח ממש ממש יפה! [ליצירה]
- [ליצירה] (יעוץ זוגי) [ליצירה]
- [ליצירה] והנה- עריכה!! (גם בכותר). ותודה. [ליצירה]
- [ליצירה] והרי המיותר: בית שני: "הוא ניסה לחזור אל הקן." כהקבלה ל"שיסיע אותו לעבוד בבית האבות"? לא כל כך עובר. אבל נסיון יפה. "ולא הצליח לעוף." -זה מובן מהשורה לפני כן. לכן מיותר. בית ראשון: הוסף "הא" ב"שיסיע אותו לעבוד( )". שורה אחרונה מיותרת. המלוכסנות אומרות הכל. ואולי כך יראה: הוא עמד בתחנה כמדי בוקר מחכה לאוטובוס שיסיע אותו לעבודה בבית האבות. "היום שבת", אמרתי, "ואין אוטובוסים". הוא הביט בי משתאה בעיניו המלוכסנות, אבל לא יכולתי לעזור. * ראיתי עורב שחור מקרטע על הדשא וכנפו האחת שמוטה. הוא הביט בי מתחנן, כמבקש את רחמיי, אבל לא יכולתי לעזור לו כי אינני יודע איך עפים עם כנף אחת שבורה. בטוב- שי. [ליצירה]
- [ליצירה] בדיוק נזכרתי בשיר הזה. רלוונטי להיום [ליצירה]
- [ליצירה] טוב, אני מבין שיש כאן משהו מעין "בדיחה פרטית" אז אשב לי בצד ואהנהן. [ליצירה]
- [ליצירה] איה שחר, איה שחר, האתר יצא נגדי. צרי קשר!!! [ליצירה]
- [ליצירה] thank u! hevre!! ani hozer ba 18.1 az --- ad az... horef naiim:) [ליצירה]
תגובות