ט"ו באב התשס"ד כבן מרון אני עובר לפניך אתה הרועה ואני רואה ומחכה למכת שבטך ואיננה אתה שובת, סר ממני מטיל עלי להתאנח אליך, לבקש אותך לקונן להתכונן שתכונן שתחונן כבר שנים שאני עובד מאהבה ואובד בעצמי למדתי לקרוא בשמך לכל מה שטוב או מפחיד או הרמוני גם שומר קשה עורף הייתי לך שללתי ממך כינויים לא הולמים נעזרתי בכל מה שהשכל נתן לי כדי להעניק לך את הרוממות הנאצלת שאין ליד אדם מקום שם לגעת אבל אני נוגע ונוגע מחלל אותך בהתערסלות זָהֳרִית, בהתחככות ברסלברית מִתְחַיֶּה מן הבהלה ממך מכריז: לפניך אעבוד ביראה ופחד מבקש טהרה לעבדך באמת – בקשה ערירית כאילו אתה מושך בחוטיי כאילו אי פעם נחרדתי ממש מחזיון של פנקס פתוח ויד רושמת עדיין מבקש טהר את ליבי שאינו יודע איך לעבדך באמת הסר את סיגיי שאינני יודע על מה לוותר.