אתה לא יכול להיות כותל הדמעות שלי
כשרוב הזמן אתה מתנהג אלי כמו סתם קיר
ולפעמים אני בכל זאת רוצה להאמין
וכל פעם אותו הדבר:
לדפוק את הראש בקיר
תמיד כאב, תמיד כואב, תמיד יכאב
כל פעם מחדש.
מעין ש
-
בת 35. איך זה קרה?
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] איזה.....יופי! [ליצירה]
- [ליצירה] מזדהה, לצערי. התיאור מעולה. כתוב טוב. ובעיקר, עצוב. :-( [ליצירה]
- [ליצירה] :( שחף. [ליצירה]
- [ליצירה] ... לפעמים אפשר להבין למה הכותל קיבל את התפקיד.. תנסו לחשוב שמישהו[אדם..] היה צריך לשמוע ה-כ-ל מאז ועד.. מעין,לא תמיד מקבלים מה שרוצים,בטח לא מיד.. לפעמים צריכים לדעת לקבל סירוב.. חוצמזה,לפחות יש לך אפשרות להשתפך איפשהו[אפי' שזה "רק" קיר..] [ליצירה]
- [ליצירה] שנון [ליצירה]
- [ליצירה] וואו.כואב חזק.מצויין. אני חצויה-כי מצד אחד אני מתלהבת כי זה קטע כלכך חזק אבל מצד שני זה שובר אותי לחשוב על כזה כאב... אבל מי שלא מסוגל להיות לך לכותל לא שווה שיהיו לך דמעות להזיל עליו :) [ליצירה]
- [ליצירה] :( *ללא מילים* [ליצירה]
- [ליצירה] ***! [ליצירה]
- [ליצירה] לפי דעתי... זה משדר קצת זלזול... [ליצירה]
- [ליצירה] אור, של מי במי? [ליצירה]
- [ליצירה] שי...לפעמים, אני פשוט לא מבינה כלום... [ליצירה]
- [ליצירה] אחרי כמה שעות הוספתי כמה שורות והן בעצם כל הפואנטה... אז גם הכותרת שונתה. [ליצירה]
- [ליצירה] ליאורה, על מה הוא צריך להודות לי?? [ליצירה]
- [ליצירה] מרציפן, מה העניין? [ליצירה]
- [ליצירה] זה מה שקורה כשעוברים דירה... [ליצירה]
- [ליצירה] שי'וש. כמה טוב היה לגלות שהיה לי את הכוח לשים עוד שכבה גם שניה, גם שלישית. וחוץ מכאב גב מחריד, אני שלמה ומרוצה ממה שיצא. יחסית לפעם ראשונה שבה אני צובעת, בכוחות עצמי ממש, יצא יפה. ולעולם ישארו כמה צלקות, כאלה כתמים שגם עשרים שכבות לא יכסו. אולי יש סימנים שתמיד צריכים להשאר... שי'וש, ופעמים מאוחר מידי להרוס את הכל עד לשלד אבל אף פעם לא מאוחר מידי לנסות לקבל את הדברים פשוט כמו שהם. [ליצירה]
- [ליצירה] שי, אני חושבת שצריך להשאיר את הקטגוריה הזו, כי יש בה הברקות. אבל צריך לעשות סינון יותר משמעותי. זה הכל. [ליצירה]
- [ליצירה] ליאורה, מה ההבדל ביני לבינו בעניין זה? שנינו נפרדנו אחד מהשני. לא נכון להניח שהוא נפרד ממני. תודה לו על מה שהיה, כי מה שהיה היה טוב - כשהיה טוב. ובזכותו - למדתי על עצמי, על החיים ובכלל. ועל מה שיש, בגלל זה: ראה זאת כדרישת שלום אחת מיני רבות ששלחנו פה הלוך ושוב באופן גלוי יותר או פחות וגם יותר מזה. ובסך הכל, מכל קשר, אפילו אם הוא נגמר הכי רע שבעולם (וזה לא המקרה), תמיד לומדים משהו חדש ומתקדמים הלאה. אז לא לומר על זה תודה?? [ליצירה]
- [ליצירה] פספסתי משהו, נושא? כי מה מצחיק פה? [ליצירה]
- [ליצירה] כבר בת? לא נסחפנו? מה עם השמלת כלה והחתונה הנוצצת? ראשון ראשון ואחרון אחרון, הסדר הוא: חתונה, צעדים ראשונים של הבת, יום ראשון בבית ספר וגו' :P סוף סוף הגיע עוד חלק. תבורך. [ליצירה]
תגובות